מוכר או רוכש דירה- שים לב!!!! 

הצדדים חתמו על הסכם מכירת דירה ביום 6.1.2008, בו התחייבה המוכרת (היא הנתבעת) למכור את דירתה תמורת 364,000$ לפי שער הדולר היציג במועד התשלום (3.807) וזאת לתום שבועיים מיום השלמתה (להלן:"הדירה").

כחודשיים לאחר מכן, ביום 13.3.2008, הודיעה המוכרת כי היא חוזרת בה מעסקת המכירה ומסרה לתובעים הודעת ביטול

הרקע לביטול עסקת המכר- שינויים דרמטיים שהתרחשו בשער הדולר אשר הובילו להידרדרותו ובעקבות כך הובילו לחוסר יציבות כלכלית, במיוחד, בעסקאות שביססו את מנגנוני ההצמדה העסקיים על שערו היציג של הדולר. המוכרת הבינה כי ההסכם החתום לא השתלם לה, המוכרת רצתה להתחמק ממנגנון ההצמדה אשר נקבע בהסכם - מנגנון הצמדה צמוד לדולר.

ביום החתימה על הסכם המכר (6.1.2008) עמד השווי השקלי של הדירה על סך של 1,385,748 ש"ח.

ביום ביטול העסקה(13.3.2008) עמד השווי השקלי של הדירה על סך של 1,238,692 ש"ח.

על רקע מצב דברים זה החליטה המוכרת לבטל את ההסכם.

היא שבה ומכרה את הדירה בתמורה שקלית, גבוהה בהרבה מכפי שזו הייתה אמורה לזכות בה, אם הייתה עומדת בהתחייבותה המקורית למכור את הדירה לרוכשים.

ביום 16.6.2008 הדירה נמכרה על ידה לצד ג' תמורת 1,570,000 ש"ח.

השוואה בין התמורה השקלית של הדירה במועד בו נחתם ההסכם לבין שווי במועד בו נמכרה לצד ג', מצביעה כי המוכרת הרוויחה סך של 184,252 ש"ח!

בעקבות הודעת הביטול והפרת ההסכם על ידי המוכרת, הגישו התובעים תביעה כנגדה בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 32784-08).

בתביעה זו דרשו התובעים (הקונים) פיצוי מהמוכרת על הפרת ההסכם. בתביעתם עתרו לפיצוי שכל מטרתו היא לאיין ובמילים אחרות למחוק את מלוא היתרון שהשיגה הנתבעת באמצעות ביטול העסקה. הדגש היה על מניעת הרווח, במובן זה "שלא ייצא החוטא נשכר".

התובעים ביקשו כי בית המשפט יפצה אותם לפי ההפרש בין ערכה של הדירה על פי ההסכם לבין התמורה בה זכתה המוכרת במכירת הדירה לצד ג'. על כל זה ביקשו להוסיף עגמת נפש והוצאות.

בסמוך להודעת הביטול מצאו התובעים דירה חלופית ורכשו אותה תמורת סך של 1,330,000 ש"ח.

בית המשפט קבע כי הנתבעת ניסתה לשפר עמדות לאחר מעשה, כמו הייתה נמלטת  מן "הספינה הטובעת" הספינה הדולרית.

עוד קבע בית המשפט כי התנהגותה של הנתבעת (המוכרת) בביטול העסקה הייתה התנהגות חמורה הנוגדת את הסדר החברתי הרצוי האוכף את המחויבות ההסכמית למנגנון ההצמדה שנקבע, גם אם  זה מאכזב!!!!

בית המשפט בחר בגישה המחמירה עם המוכרת בכך שבחר לבסס את סכום הפיצוי הראוי על שיעור רווחיה של המוכרת, במקום להעריך את נזקם הישיר של הנפגעים.

 לדברי בית המשפט:  "אם לא נשדר מסר ברור וחד משמעי של גינוי ודחייה כלפי אלה הזונחים את התחייבותם בנסיבות מסוג זה, כי אז נמצא מעודדים אופורטוניזם עיסקי העלול להביא לכאוס כלכלי".

כלומר,

בית המשפט חייבת את הנתבעת לשלם לתובעים כדלקמן:

א.      את הרווח שהנתבעת הרוויחה כתוצאה מביטול העיסקה - 184,252 ש"ח.

ב.      עוגמת נפש לתובעים בסך - 40,000 ש"ח.

ג.       הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בצרוף מע"מ כדין!