תנו ליזום בשקט
יוגב שריד - מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי, תנועת המושבים
המושבים בישראל עוברים שינויים שמקורם בירידה ברווחיות בחקלאות, כניסת אוכלוסיית מתיישבים חדשים וכניסה של שימושים ופעילויות לא חקלאיות (פל"ח).
בנובמבר 1993 הוקמה ועדת קדמון שתפקידה היה להמליץ למשרד החקלאות ולשאר המשרדים הנוגעים לנושא (מנהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה) על דרכי הפעולה בנושא בניה ליעודים לא חקלאיים במושבים.
הועדה ראתה חשיבות וצורך בעידוד פיתוח יזמות כלכלית ועסקית חלופית במושבים, ובלבד שיישמרו הקריטריונים הבאים:
"שילוב בתכנון הארצי, אזורי ומקומי, שמירה על אופיו הכפרי של המושב, מזעור מפגעים ומטרדים, ניצול תשתיות קיימות, שמירה מרבית על קרקע חקלאית וקיום החלטות הרוב באגודה.
יש צורך בפעילות ומעורבות תכנונית וחוקית, מצד המוסדות השונים, שתלווה בהדרכה, מערכת ארגונית וסיוע תקציבי מתאים".
להערכת תנועת המושבים למרות החלטה זו קיימים אלפי מבנים של פעילות לא חקלאית, אך רק מעטים מבין החקלאים שניסו הצליחו לאשר את המבנים וכתוצאה מכך, לפעול על פי החוק.
תנועת המושבים רואה צורך מיידי לקבוע מול השלטון המרכזי מסלול ירוק, פשוט ומהיר על מנת לקדם את האפשרות לאשר שימושים לא חקלאיים בנחלות.
ענפי העיסוק במושבים הינם מגוונים אך ניתן לפלח את סוגי הפעילות הלא חקלאית על פי האזורים השונים בארץ:
אזור הצפון - מתאפיין ברובו ביזמות של ענף התיירות הכפרית, ניתן לראות שמסביב לצימרים מתפתחים יזמויות נוספות בתחום התיירות החקלאית ואטרקציות תיירותית נוספות כגון: מסעדות, טיפולים הוליסטיים ועוד.
כיום קיימים כ- 7,000 צימרים באזור הצפון ועוד כמאות עסקים אשר נלווים לתיירות הכפרית.
אזור המרכז וירושלים - מאופיין בעיקרו ביזמות של עסקים קטנים בעלי אופי כלכלי עסקי ופחות תיירותי - כפרי, ניתן למצוא באזור זה כ- 2,000 עסקים של אחסנה, בעלי מקצועות חופשיים, בתי קפה, יקבים ועד לחברות סטארט אפ.
אזור הדרום - תחום האירוח הכפרי נמצא בתחילתו וצובר תאוצה בשנים האחרונות (כיום ישנם כ - 1,000 צימרים).
באזור זה ישנה יזמות פרטית ענפה של בעלי משקים אשר נפלטו מהחקלאות ומצאו את פרנסתם דרך עסקים קטנים כגון: גלריות, מחנאות טיולי שטח וטבע.
בבואו לאשר עסק קטן נתקל היזם בעל הנחלה, במספר חסמים, וביניהם:
ההליכים הסטטוטוריים החל מהחלטת המועצה הארצית דרך אישור תוכניות מחוזיות ותוכנית מתאר מקומיות הנמשכות זמן רב ועד היום ברובן לא הסתיימו, אין כמעט תוכניות מתאר מקומיות מאושרות.
דרישות הועדות המקומיות ברובן מותאמות להקמת מבנים לתעשייה ואחסנה מוסדרים ומושקעים ולא לשימושי עסקים קטנים, לדוגמא, דרישות מקלוט ומערכות כיבוי אש.
היקף התשלומים המצטבר בתוך מה שנחשב התחום הפרטי של בעל הנחלה מסיר בחלק מהמקרים את הכדאיות הכלכלית וכך אין כל כדאיות בפיתוח יזמות ועסקים קטנים כמקור הכנסה.
יזם המעוניין בהקמת עסק קטן בנחלתו הינו כפוף להחלטה 1101 של מנהל מקרקעי ישראל שהינה המחייבת להסדרת התעסוקה הלא חקלאית בנחלה ועיקרה:
השטח הבנוי הכולל של השימושים לתעסוקה (לרבות מבני קיט), לא יעלה על 500 מ"ר בנוי.
בעל זכויות בנחלה ישלם למינהל עבור הסדרת השימושים לתעסוקה 91% מערך הקרקע המיועדת לתעסוקה.
להמחשת הקושי אשר כרוך בהסדרה של העסקים הקטנים במושבים אשתמש בסיפורו של בעל נחלה במושב השוכן בעמק יזרעאל, בעל רפת, שחיפש מקור הכנסה נוסף, בעל הנחלה יזם רעיון יצירתי, מיוחד, המשלב מודרניות עם צביון חקלאי והקים מסעדה מעל הרפת שלו, ממנה ניתן להשקיף על קצב החיים הייחודי של הרפת.
המסעדה מאפשרת שילוב בין חוויה קולינארית לבין הווי המרחב הכפרי עם האלמנטים הייחודים שבו.
על אף היצירתיות לא הצליח בעל הנחלה להסדיר יזמות עסקית זו וכיום מסעדה זו עומדת נטושה ובעל הנחלה נמצא בסבך בירוקרטי בלתי אפשרי בבואו להסדיר עסק זה.
תנועת המושבים מעודדת את קידום העסקים הקטנים והיזמות במושבים על ידי יצירת מקורות מימון אטרקטיביים וייצוג התחום מול השלטון המרכזי.
מענה נוסף שניתן בקיום תעסוקות במושבים הינו חיזוק אוכלוסיית הפריפריה ועידוד הדור השני והשלישי במושב להמשיך את רוח היזמות של הורים ולתקוע יתד במושב.
כמו כן, תנועת המושבים מלווה יזמים בתהליך האישור וההסדרה של העסקים הקטנים.
פיתוח וביסוס היזמות והתיירות הכפרית במרחב הכפרי במדינת ישראל, הינו אינטרס לאומי אשר משרת את המרחב העירוני והמרחב הכפרי גם יחד ומייצר תועלות ברמה הלאומית.
יוגב שריד - מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי, תנועת המושבים
המושבים בישראל עוברים שינויים שמקורם בירידה ברווחיות בחקלאות, כניסת אוכלוסיית מתיישבים חדשים וכניסה של שימושים ופעילויות לא חקלאיות (פל"ח).
בנובמבר 1993 הוקמה ועדת קדמון שתפקידה היה להמליץ למשרד החקלאות ולשאר המשרדים הנוגעים לנושא (מנהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה) על דרכי הפעולה בנושא בניה ליעודים לא חקלאיים במושבים.
הועדה ראתה חשיבות וצורך בעידוד פיתוח יזמות כלכלית ועסקית חלופית במושבים, ובלבד שיישמרו הקריטריונים הבאים:
"שילוב בתכנון הארצי, אזורי ומקומי, שמירה על אופיו הכפרי של המושב, מזעור מפגעים ומטרדים, ניצול תשתיות קיימות, שמירה מרבית על קרקע חקלאית וקיום החלטות הרוב באגודה.
יש צורך בפעילות ומעורבות תכנונית וחוקית, מצד המוסדות השונים, שתלווה בהדרכה, מערכת ארגונית וסיוע תקציבי מתאים".
להערכת תנועת המושבים למרות החלטה זו קיימים אלפי מבנים של פעילות לא חקלאית, אך רק מעטים מבין החקלאים שניסו הצליחו לאשר את המבנים וכתוצאה מכך, לפעול על פי החוק.
תנועת המושבים רואה צורך מיידי לקבוע מול השלטון המרכזי מסלול ירוק, פשוט ומהיר על מנת לקדם את האפשרות לאשר שימושים לא חקלאיים בנחלות.
ענפי העיסוק במושבים הינם מגוונים אך ניתן לפלח את סוגי הפעילות הלא חקלאית על פי האזורים השונים בארץ:
אזור הצפון - מתאפיין ברובו ביזמות של ענף התיירות הכפרית, ניתן לראות שמסביב לצימרים מתפתחים יזמויות נוספות בתחום התיירות החקלאית ואטרקציות תיירותית נוספות כגון: מסעדות, טיפולים הוליסטיים ועוד.
כיום קיימים כ- 7,000 צימרים באזור הצפון ועוד כמאות עסקים אשר נלווים לתיירות הכפרית.
אזור המרכז וירושלים - מאופיין בעיקרו ביזמות של עסקים קטנים בעלי אופי כלכלי עסקי ופחות תיירותי - כפרי, ניתן למצוא באזור זה כ- 2,000 עסקים של אחסנה, בעלי מקצועות חופשיים, בתי קפה, יקבים ועד לחברות סטארט אפ.
אזור הדרום - תחום האירוח הכפרי נמצא בתחילתו וצובר תאוצה בשנים האחרונות (כיום ישנם כ - 1,000 צימרים).
באזור זה ישנה יזמות פרטית ענפה של בעלי משקים אשר נפלטו מהחקלאות ומצאו את פרנסתם דרך עסקים קטנים כגון: גלריות, מחנאות טיולי שטח וטבע.
בבואו לאשר עסק קטן נתקל היזם בעל הנחלה, במספר חסמים, וביניהם:
ההליכים הסטטוטוריים החל מהחלטת המועצה הארצית דרך אישור תוכניות מחוזיות ותוכנית מתאר מקומיות הנמשכות זמן רב ועד היום ברובן לא הסתיימו, אין כמעט תוכניות מתאר מקומיות מאושרות.
דרישות הועדות המקומיות ברובן מותאמות להקמת מבנים לתעשייה ואחסנה מוסדרים ומושקעים ולא לשימושי עסקים קטנים, לדוגמא, דרישות מקלוט ומערכות כיבוי אש.
היקף התשלומים המצטבר בתוך מה שנחשב התחום הפרטי של בעל הנחלה מסיר בחלק מהמקרים את הכדאיות הכלכלית וכך אין כל כדאיות בפיתוח יזמות ועסקים קטנים כמקור הכנסה.
יזם המעוניין בהקמת עסק קטן בנחלתו הינו כפוף להחלטה 1101 של מנהל מקרקעי ישראל שהינה המחייבת להסדרת התעסוקה הלא חקלאית בנחלה ועיקרה:
השטח הבנוי הכולל של השימושים לתעסוקה (לרבות מבני קיט), לא יעלה על 500 מ"ר בנוי.
בעל זכויות בנחלה ישלם למינהל עבור הסדרת השימושים לתעסוקה 91% מערך הקרקע המיועדת לתעסוקה.
להמחשת הקושי אשר כרוך בהסדרה של העסקים הקטנים במושבים אשתמש בסיפורו של בעל נחלה במושב השוכן בעמק יזרעאל, בעל רפת, שחיפש מקור הכנסה נוסף, בעל הנחלה יזם רעיון יצירתי, מיוחד, המשלב מודרניות עם צביון חקלאי והקים מסעדה מעל הרפת שלו, ממנה ניתן להשקיף על קצב החיים הייחודי של הרפת.
המסעדה מאפשרת שילוב בין חוויה קולינארית לבין הווי המרחב הכפרי עם האלמנטים הייחודים שבו.
על אף היצירתיות לא הצליח בעל הנחלה להסדיר יזמות עסקית זו וכיום מסעדה זו עומדת נטושה ובעל הנחלה נמצא בסבך בירוקרטי בלתי אפשרי בבואו להסדיר עסק זה.
תנועת המושבים מעודדת את קידום העסקים הקטנים והיזמות במושבים על ידי יצירת מקורות מימון אטרקטיביים וייצוג התחום מול השלטון המרכזי.
מענה נוסף שניתן בקיום תעסוקות במושבים הינו חיזוק אוכלוסיית הפריפריה ועידוד הדור השני והשלישי במושב להמשיך את רוח היזמות של הורים ולתקוע יתד במושב.
כמו כן, תנועת המושבים מלווה יזמים בתהליך האישור וההסדרה של העסקים הקטנים.
פיתוח וביסוס היזמות והתיירות הכפרית במרחב הכפרי במדינת ישראל, הינו אינטרס לאומי אשר משרת את המרחב העירוני והמרחב הכפרי גם יחד ומייצר תועלות ברמה הלאומית.
יוגב שריד ? מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי, תנועת המושבים
