סיכום: פסיקת הבג"צ ופרשנות שלי 

סיכום: פסיקת הבג"צ ופרשנות שלי  

 

השבוע התפרסמה החלטתו של בית המשפט העליון בדיון שהתקיים ביום רביעי 27/10 בעתירה שהגשנו דליה ואני. העתירה עוסקת בסוגיית האשפוז הפסיכיאטרי. ביקשנו לשחרר את השיוך הכפוי והכובל של מתמודדי הנפש לבית חולים אחד מסוים לפי כתובת המגורים, ולאפשר בחירה במוסד האשפוז כפי שהדבר מתאפשר לחולים בתחומי רפואה אחרים. הנה פסיקת בג"צ בנדון:

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  133/10

 

בפני:  

כבוד הנשיאה ד' ביניש

 

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

 

כבוד השופט נ' הנדל

 

העותרים:

1. צביאל רופא

 

2. דליה וירצברג-רופא

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ושר הבריאות

 

2. יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

                                          

עתירה למתן צו על תנאי

                                          

תאריך הישיבה:

י"ט בחשון התשע"א     

(27.10.2010)

 

בשם העותרים:

עו"ד דרור רון; עו"ד אופיר מנצ'ל

 

בשם המשיבים:

עו"ד מיכל צוק-שפיר

 

 

 

פסק-דין

 

הנשיאה ד' ביניש:

 

           העתירה שלפנינו הינה לקבלת סעד מבית משפט זה שיורה לבטל את "הסדר האזוריות" בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי המאפשר אשפוז של חולה רק בבית-חולים פסיכיאטרי מסוים על פי קריטריון אזורי. לאחר שמיעת טענות הצדדים בכתב ובעל-פה בדיון בפנינו מתבקשת המסקנה כי הסוגיה שמעלה העתירה אינה בשלה לעת הזו למתן צו על תנאי כמבוקש. תחום המחלוקת כפי שמתברר מחילופי הדברים בפנינו נראה על פניו מצומצם יותר מהיריעה שנפרשה בעתירה. המשיבים סבורים שמבחינה מקצועית יש יתרון לקשר שנוצר בין מטופל לבית-החולים אליו הוא הופנה בעבר, ואף סבורים כי חופש בחירה מלא עלול לפגוע באפשרויות הויסות של העומס בבתי-החולים. העותרים אינם מבקשים חופש בחירה מוחלט בהפניה לאשפוז, אך מבקשים הסדר שייקבע וייתן יותר גמישות מאשר המצב הקיים.

 

           מקובל עלינו כי יש לבחון את הנושא מחדש ולברר אם ההסדרים המעשיים הקיימים היום, נותנים מענה הולם בשים לב למצב הקשה של המוסדות המטפלים בפגועי נפש ובהתחשב בכך שמדובר באוכלוסיה חלשה שיש להגן עליה מפני פגיעה נוספת. בנסיבות אלה שמענו מפי באת-כוח המדינה על דעת מנהל שירותי בריאות הנפש שנכח בדיון כי יש נכונות לבחון את ההסדרים מחדש, להעלותם על הכתב ולשקול לשם כך את ההיבט הבעייתי שהעלה בא-כוח העותרים. יתרה מזו, לפני קביעת ההסדר המיועד מוכנים הם ליתן לבא-כוח העותרים, או נציגות של החולים - שימוע, אם תהייה פנייה למשיבים לשם כך.

 

           על רקע ההבנות הללו העתירה נדחית, תוך שמירת טיעוני כל אחד מהצדדים ככל שהדבר יידרש בעתיד.

 

           ניתן היום, י"ט בחשון התשע"א (27.10.2010), בפני באי-כוח הצדדים.

 

 

 

ה נ ש י א ה                                 המשנה לנשיאה                                 ש ו פ ט

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   10001330_N03.doc   דז

מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

 

מה אני מבין מכך?

1. בית המשפט קובע לבחון ולברר את ההסדרים הקיימים כיום.
2. בית המשפט מודיע לנו שיש נכונות מצד ראש השירות לבחון את ההסדרים.

3. בית המשפט מציין שיש להעלות את ההסדרים האלה על הכתב ולשקול את ההיבט הבעייתי.

4. בית המשפט מציין שלפני קביעת הסדר הם ישמעו את נציגי החולים/ העותרים אם תהיה פניה אליהם.

5. כל ההבנות הנ"ל של בית משפט זה נשמרות למקרה שיהיה בהן צורך בעתיד.