סגולות צמח הרוטה על פי הקבלה המעשית 

סגולות צמח הרוטה על פי הקבלה המעשית

בין הצמחים הנזכרים במשנה ובתלמוד, מופיע צמח הפיגם הנקרא ונכתב בשמות ובאופנים שונים: פיגם,פיג"ן, זדאבה, סראב, אל סד"ב, פיזל, רודא, רודע, רוטא, רוטע, רוטה. הפיגם נזכר במשנה, בתלמוד הירושלמי והבבלי ובמדרשים (מסכת כלאים, פרק א, משנה ח; משנה מסכת שביעית פרק ט, משנה א; משנה מסכת עקצים, פרק א, משנה ב; תוספתא, מסכת עירובין פרק ד; תלמוד בבלי, מסכת שבת קכח, ע"א; מסכת סוכה לט, ע"ב; מדרש רבה בראשית, פרשה כ, פסקה יב).

הפיגם מוזכר כאחד ממיני הצמחים הפטורים מן המעשר ומותר לקוטפו לשימוש בשנת שמיטה. בספרות המשנה התלמוד והמדרשים לא נזכרים סגולות צמח הפיגם: "הפיגם, והירבוזין השוטים, והחלגלוגות, כסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגר של אפר, פטורין מן המעשרות, ונלקחים מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בהם נשמר. רבי יהודה אומר, ספיחי חרדל, מתרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עברה. רבי שמעון אומר, כל הספיחים, מתרים, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהם בירקות שדה. וחכמים אומרים, כל הספיחים אסורים" (משנה, מסכת שביעית, פרק ט).

מדרש רבה בראשית, פרשה כ, פסקה יב

ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. בתורתו של ר"מ (רבי מאיר) מצאו כתוב כתנות אור, אלו בגדי אדם הראשון, שהן דומים לפיגם, רחבים מלמטה וצרין מלמעלה".

רמב"ם פירוש המשניות, מסכת כלאים פרק א משנה ח

פיגם, נקרא בלשון ישמעאל ערב סראב ובלעז רודע.

רמב"ם פירוש המשניות, מסכת עקצים פרק א משנה ב

פיגם בלשון ערב אל פיגא"ן והוא אל סד"ב.

רמב"ם פירוש המשניות - מסכת שביעית פרק ט משנה א

ופיגם. הוא עשב נקרא פיגן ובלע"ז רודא.

רמב"ם, יד החזקה, הלכות שבת, פרק כו, סעיף יח

הרמב"ם מזכיר כאן את הפיגם כצמח תבלין.

ר' עובדיה מברטנורא (רע"ב)), על מסכת כלאים, פרק א, משנה ח

פיגם - עשב שקורין רוד"א בלע"ז.

ר' עובדיה מברטנורא (רע"ב) על מסכת שביעית פרק ט משנה א

הפיגם - עשב שקורין רוט"א בלע"ז.

פירוש רש"י למסכת שבת קכח, ע"א

פיגם - רוד"א.

פירוש רש"י למסכת סוכה לט, ע"ב

הפיגם - עשב שקורין רוד"א.

סגולות רפואיות של צמח הרוטא

חז"ל מזכירים את צמח הרוטא כבעל סגולות מרפא. על פי התפיסה הקבלית, השם רוטא הינו שם קדוש, ויש לו סגולות מיסטיות כבירות. הרב ניסים בן ראובן גרונדי (הר"ן) כותב כי הפיגם משמש כצמח מרפא. (חידושי הר"ן על מסכת שבת קט, ע"א). הרב מאיר בן אלטבי כותב כי הזלפת שמן רוטא מחומם לאוזן כואבת, מעבירה את הכאב. (הרב מאיר בן אלטבי, שבילי אמונה, הנתיב הרביעי, השביל הראשון).

סגולות מיסטיות של צמח הרוטא

לראשונה מוזכר צמח הרוט"א גם כבעל כוח מיסטי, על ידי המקובל ר' עמנואל חי ריקי בספרו "משנת חסידים". על פי שיטתו, כאשר צרה פוקדת את האדם, או חלילה פורצת מגיפה, צריך ללכת בבוקר יום רביעי הראשון או השני של תחילת החודש העברי, כאשר הירח הולך וגדל, ולאמור נוסח תפילה קבלי שחיבר המיועד למקובלים מביני דבר. אף על פי שנוסח התפילה קשה להבנה למי שאינו בקיא בקבלה, אביא אותו ככתבו ולשונו. הוספתי רק הערות ותוספות בסוגריים הכוללים נקודות ופסיקים להבנת הכתוב: "ואם יום רביעי הוא בתוספת הירח, והוא זמן המגפה חס וחלילה, ילך קודם זריחת השמש אצל עשב פיגם שהוא הרוט"א, ויאמר: 'ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו', ו(מזמור צ"א בתהילים) 'יושב בסתר' כלו, ואחר כך יאמר: אני לוקט אותך בשם ה' אלהי ישראל לשמירת פלוני בן פלונית מן הדבר ומן המגפה, ואחר כך יחתכנה במטבע של זהב (או תכשיט כל שהוא מזהב)". ויכתוב בקלף כשר (את ה)פסוק: ויעמ"ד פינח"ס ויפל"ל ותעצ"ר המגפ"ה, שהם חמשה תיבות, כל אחד מחמשה אותיות, ולא יכתוב התיבה אות אחר אות כדרך הכתיבה, אלא אות תחת אות, ובין כל תיבה ותיבה יכתוב חמשה הויות גם כן כתובות אות תחת אות". "כיצד יכתוב? ואו של ויעמ"ד, ואצלה (בסמוך לאות ואו) יוד של (שם) הוי-ה, ותחת הויו יכתוב היוד של ויעמ"ד, ואצלה תחת היוד של הויה הא של הויה, ותחת היוד של ויעמ"ד יכתוב העין, ואצלה תחת הה של הויה הואו, ותחת העין יכתוב המם של ויעמ"ד, ואצלה תחת הואו ההא אחרונה של הויה, ותחת המם הדלת, ואצלה יוד של הוי"ה שניה". "וירחיק מעט ויכתוב תיבת פינח"ס, ואצלה שארית ההויה שניה, וי"ה של השלשית בסדר הזה, וירחיק מעט ויכתוב על דרך זה ויפל"ל, ושארית ההויה שלשית ויה"ו מהויה הרביעית, וירחיק מעט ויכתוב בקו רביעי ותעצ"ר, ושארית ההויה רביעית, וכל ההויה חמישית, ואחר ההויה חמישית סמוך לה יכתוב תיבת המגפ"ה גם כן, אות תחת אות על סדר האמור". "נמצא שהשורה הראשונה לרוחב הקלף כדרך הכתיבה היא מחמשה אותיות ראשונות של החמשה תיבות, ובין אות לאות אות אחד של הויה, וזו צורתה ויפה"ו, וה"ה והשורה שניה היא כלה מהשניות, וביניהם האותיות של הויה, וזו צורתה י"ה י"ו י"ה ת"י "מ". "והשורה שלשית מהשלישיות, וביניהם האותיות של הויה וזו צורתה: ע"ו נ"ה פ"י ע"ה "ג, והשורה רביעית מהרביעיות, וביניהם האותיות של הויה וזו צורתה: מ"ה ח"י ל"ה צ"ו "פ, והשורה חמישית מהחמישיות, וביניהם האותיות של הויה וזו צורתה ד"י ס"ה ל"ו ר" ה"ה". "ובתוך קמיע זה יתן הרוט"א, ויתננו למי שנלקטה בשבילו, וכל זמן שנושא הקמיע הזה עם הרוט"א לא יירא מהמגפה ההיא שנכתב הקמיע בזמנה"(משנת חסידים - מסכת תקון המגפה - פרק א) . 

סגולות צמח הרוטה כנגד עין הרע

בספרים שונים, חלקם ספרי 'קבלה מעשית', נכתב, כי נשיאת עלי רוטה בכיס הבגד, מגנה על האדם מפני עין הרע. עוד נכתב כי נטיעת צמח הרוטה בגינת הבית או בעציץ בבית, מגינה על יושבי הבית מפני רוח רעה ועין רעה. עוד מוזכר כי עשב הרוטה מגין כנגד ארס הנחש, ובעלי חיים טורפי נחשים אוכלים תדיר את עלי צמח הרוטה כהגנה מפני ארס הנחש. (ספר רפואה וחיים, הוצא' בקאל, ירושלים, תשל"ד, עמ' א, עמ' ב; ספר האח נפשינו, פרק א; מדרש תלפיות, דף מ, עמ' א; שם, דף קנה, עמ' ב; הר' רפאל אוחנה, "מראה הילדים", הוצא' יריד הספרים, ירושלים, עמ' 195, 227).

סגולות מיסטיות של השם רוטא

בספרות הקבלה מוזכר השם רוטא כשם קדוש, והוא אחד מתוך שלושה שמות קודש המסמלים את הגבורה (דינים) והרחמים, ושאותם קיבלו האבות. השם הקדוש רוטא שווה בערכו הגימטרי למילה 'ריו' והשווה בערכו הגימטרי ל'גבורה' – דינים, ובכוח שם זה ניתן להכות את האויב בדינים קשים. (ברית מנוחה, הדרך השניה; שם, הדרך השמינית).