סיכום פסק דין בית משפט לעניינים מנהליים 

סיכום פסק דין, שניתן ביום 6.2.2011 בבית משפט לעניינים מנהליים, יוסף שוחט ובניו בע"מ נ. מנהל מקרקעי ישראל.

ביום 6.2.2011 ניתן פסה"ד הנ"ל, במסגרתו ביקר בית המשפט את פעולת המנהל אשר פסל הצעה לחכירת מגרש שהציעה העותרת, יוסף שוחט ובניו בע"מ , עקב פגם שולי שנפל בערבות הבנקאית שצורפה להצעה, העותרת הציעה את ההצעה הגבוהה ביותר מבין 17 הצעות שהוגשו למרכז שפרסם מנהל מקרקעי ישראל לחכירת מגרש בבת חפר, העותרת זכתה במרכז משום שהצעתה היתה גבוהה ביותר, הבנק שלח דרישה לבנק של העותרת למימוש הערבות שהוותה תשלום ראשון על חשבון המגרש, והתמורה הועברה למנהל, כעבור מספר ימים, פנתה חברה אחרת, שלא זכתה במכרז ושהצעתה היתה נמוכה בהרבה מזו של העותרת, והתריעה בעותרת ובמנהל מקרקעי ישראל, שנפל פגם בערבות הבנקאית והוא טעות במספר החשבון של מנהל מקרקעי ישראל בבנק ישראל, בד בבד הגישה עתירה ובקשה לקבלת צו מניעה זמני בו התבקש בית המשפט לעכב את ההתקשרות עם הזוכה, צו המניעה ניתן ומנהל מקרקעי ישראל התבקש להגיב לו, בין לבין התכנסה וועדת המכרזים במנהל מקרקעי ישראל, פסלה את העותרת-הזוכה, והכריזה על החברה השנייה כזוכה במכרז, העותרת השנייה, הגישה בקשה למחיקת העתירה וצו המניעה ואלו נמחקו. חברת שוחט יוסף ובניו הגישה את העתירה נשואת פסק הדין, בטענה כי הטעות במספר החשבון בערבות הבנקאית, היא פגם טכני וטעות סופר בתום לב, וכן שהיא נפסלה עוד בטרם הספיקה להגיב לצו המניעה שניתן בבית המשפט, מנגד טען מנהל מקרקעי ישראל כי וועדת המכרזים פעלה כראוי בבטלה את הזכייה של העותרת עם קבלת צו המניעה הזמני וכן טען שהוועדה אינה רשאית להכשיר פגמים בערבות, בית המשפט קבע כי מטרת ערבות בנקאית היא לצורך עמידה על רצינותו של המציע במיכרז, ועל חוסנו הכלכלי של המציע, כמו כן , הערבות נועדה לתת בידי בעל המכרז כלי יעיל לגביית פיצויים אם יחזור בו המציע מהצעתו, בית המשפט בחן את הסוגייה המשפטית האם טעות בערבות יכולה להביא לפסילת הזכייה במכרז, בית המשפט קבע שאם הטעות עלולה לגרום לחוסר וודאות וכשלון פרעונה אז כן אבל לאור העובדה כי גם הבנק וגם וועדת המכרזים לא הבחינו בטעות, וכי בפועל הערבות מומשה והכסף הגיע ליעדו, חרף הטעות, הרי שהערבות מילאה את תפקידה, ולכן קבע בית המשפט כי הטעות שנפלה במספר החשבון היא פגם שולי, הטעות לא גרמה לכך שמנהל מקרקעי ישראל לא יוכל להיפרע מהעותרת או לא לעמוד על חוסנה הכלכלי, כמו כן המנהל יכל לעמוד על גמירות הדעת של העותרת, ולכן קבע בית המשפט שוועדת המכרזים לא פעלה כראוי בכך שבחרה הצעה נמוכה ב - 32% מההצעה הראשונה ובכך התעלמה מהתועלת שהיתה צומחת לציבור מהזכייה של העותרת הראשונה, כמו כן ראה בית המשפט טעם לפגם מהאופן בו פעל מנהל מקרקעי ישראל, שביטל את זכייתה של העותרת, כאשר העתירה של החברה השנייה תלוייה ועומדת בבית המשפט , לא כל שכן כאשר ביטול הזכייה במרכז נעשה ללא שמיעת העותרת , ומעיון בפרוטוקול וועדת המכרזים התרשם בית המשפט שלא הובאו לידיעתה עניינים כמו מהות הפגם, דבר הגשת העתירה לבית המשפט והחלטתו בדבר הגשת תגובת המנהל לבימ"ש, יותר מכך ביקר בית המשפט את המנהל לאור העובדה כאשר פרוטוקול הוועדה מגלה כי לא נערך דיון ולא הופעל שיקול דעת של ממש, ולכן פסק בית המשפט כי יש לבטל את החלטת וועדת המכרזים בדבר פסילתה של העותרת, ולהחזיר על כנה את זכייתה במכרז.
צביה חן בת חיים עו"ד.
אשקלון