מהם זכויות מוסריות 

זכויות מוסריות מוגנות

אגד זכויות נוסף הא אגד הזכויות המוסריות. הדין הישראלי מתיר גם זכויות מוסריות והס' הרלוונטיים הם 45 ו-46. ס' 45 עוסק בשאלה אילו יצירות זכאיות לזכות מוסרית?

הזכות המוסרית – זכות אישית

45.(א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.

(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

לא ניתן לרכוש זכויות מוסריות בתוכנת מחשב.

למעשה השם 'זכויות אישיות' מוצלח יותר מזכויות מוסריות והוא הוצע ע"י פרופ' ויסמן. יש שלוש תכונות שמאפיינות ומייחדות זכויות מוסריות:

א.      זכות מוסרית של היוצר - ניתנות תמיד ליוצר גם כאשר זכות היוצרים במובן הכלכלי מוענקת לגורם אחר. למשל שיצירה נוצרת ע"י עובד ביחסי עבודה זכות היוצרים הכלכלית של המעביד אבל זכות היוצרים המוסרית של היוצר עצמו.

ב.      אי עבירות - נותרות תמיד בידי היוצר גם כאשר הוא ממחה או מעביר את הזכויות הכלכליות לידי צד שלישי. פרידה מזכויות כלכליות אינה גוררת פרידה מזכויות מוסריות.

ג.        אי עבירות - הזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה (ס' 45(ב)) וזו הוראה קוגנטית. אי העבירות נגזרת מאפיונה של הזכות כאישית ליוצר.

זכות מוסרית מבוססת על תיאוריה הגליינית שהזכות מוענקת ליוצר עצמו.

אי עבירות של זכות מוסרית יוצרת לא מעט בעיות ונוצר פיצול של זכויות שגורם להקפאת עסקאות שוק וחוסר אפשרות של שימוש ביצירה. לכן נשאלת השאלה האם יוצרים יכולים לוותר על הזכות המוסרית? האם ניתן לבקש מיוצר לוותר על הזכות? כלומר הוא לא יעביר את הזכות אלא ימחל עליו כך שלאף אחד לא תהיה זכות על היצירה. מצד אחד ניתן לומר שלא ניתן למחול שכן החוק רוצה להגן על היוצר שלא יהיה נתון לכפייה ע"י צדדים חזקים לוויתור הזכות. מצד שני, אם לא נאפשר וויתור אנו עלולים למצוא את עצמנו במצבים של ניצול זכויות שמוביל לשיתוק נכסים. לדוג' מהחוק הישן פס"ד עטיה נ' עיריית ת"א פרץ סכסוך בין האדריכל שתכנן את מרכז עזריאלי לעיריית ת"א והחב' שביצעה את הפרויקט חב' קנית. לאחר שהחב' המבצעת והעירייה ביקשו להכניס שינויים במבנה והאדריכל טען שזה יפגע בזכותו המוסרית. לבסוף נפסק ע"י המחוזי והעליון שהאדריכל ויתר מכללא על זכותו המוסרית כאשר הסכים להשתתף בהליך בוררות מול המשיבות ולקבל את הכרעת הבורר. טרם קיבלנו תשובה ברורה לגבי החוק החדש ואין ס' שמכליל את נושא ויתור הזכות לכאן או לכאן.

אילו זכויות מוסריות החוק מכיר? החוק מכיר בשתי זכויות מוסריות (ס' 46):

1. זכות ההורות (זכות היחוס) – זכות זו מקנה ליוצר את הזכות להיות מוכר כמבחר היצירה ששמו יקרה על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. בפס"ד קימרון שנקס פרסם את המגילה המפוענחת ללא ציון שמו של קימרון כמחברה היצירה. קימרון תבע על הפרת זכות הייחוס וביהמ"ש קבע שטענתו מוצדקת והשופט טירקל אמר: "אדם זכאי ששמו יקרה על ילדי רוחו, זיקתו הרוחנית לאלה כמו ליוצאי חלציו. פרסום יצירה בלי ששמו יקרה עליה בהיקף ובמידה המקובלים". החוק מורה שיש לייחס את היצירה ליוצר במידה המקובלים וזה משתנה מיצירה ליצירה. לא בכל שיר מזכירים ברדיו מי מחבר השיר כי זה לא היקף ובמידה המקובלת.
2. זכות לשלמות – מקנה ליוצר את הזכות למנוע כל סילוף, פגם או שינוי צורה אחר או כל פעולה פוגענית אם יש בהן כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. ס' זה מונע פגם או שינוי שיש בו כדי לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של היוצר. פס"ד טאו נ' הטכניון בו נפסק שהוספה שבוצעה במבנה הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון פגעה בזכותו המוסרית של האדריכל הבניין והיא מזכה אותו בפיצויים. פס"ד מויאל פאר הקודש נ' גלילי נקבע שהדפסה באיכות ירודה של הגדה ייחודית של פסח פגעה בזכותו המוסרית של יוצר ההגדה. בפס"ד פדיאן נ' עיריית רמת גן נפסד שעיריית רמ"ג שהחליטה להסיר פסל של התובע שהוצב בכיכר העיר ולהורסו הפרה את זכותו המוסרית של היוצר לשלמות היצירה על פי החוק הישן. בפס"ד דידי ונוסי נ' מרקו יוסף בו פורסמה יצירה של דידי מנוסי שכותרתה 'מתחת לקן העוני' אשר הופיע במקור בעיתון במקומון 'יש עניין' ללא הסכמתו של דידי מנוסי. הם ייחסו את הכתבה לדידי למרות שבד"כ לא מייחס כתבות לאנשים. אעפ"כ פסק ביהמ"ש השופט קסירר שפרסום יצירת התובע כפי שנעשתה במקומון ספציפי זה תוך ציון שמו במפורש ללא הסכמתו מהווה פגיעה בשלמות משום שיש פגיעה בתדמיתו של התובע והמוניטין שלו כעיתונאי אמין ובלתי תלוי ובכך נפגע שמו וכבודו של התובע.

ניתן לתבוע על הפרת זכויות יוצרים וגם פגיעה בזכות המוסרית. 

בעניין ויתור על הזכות יש להבחין בין זכות הייחוס שאין אתה בעיה לייחס זה לא קשה, הקושי בגלל הזכות לשלמות ולכן הגיוני לבקש ויתור או מחילה על הזכות לשלמות.

בעבר היה גובה מרבי של 20 אלף שקלים ובעקבות זאת אין הגבלה והכל תלוי בשיקול דעת. ס' 56(א) מאפשר לביהמ"ש לפסוק פיצוי על הפרת זכות מוסרית גם שלא נגרם נזק ממוני.

פס"ד ידיעות תקשורת נ' גודוביץ' מאיירת של ידיעות ועיתון ידיעות תבעו יחד את גודוביץ' על שימוש בקריקטורה פרי עט המאיירת בכרזת בכירות בקריקטורה היה גודוביץ כדון קישוט. על זה תבעו אותו והשלום הכיר בה חלקית. חתימת המאיירת התבוססה על כרזת הבחירות ואין בעיה בזכות להורות. לגבי זכות השלמות הוכרה פגיעה בגלל הקונטקסט שהשתמשו במסגרת תעמולת בחירות. הקונטקסט יכול לפגוע בשמה הטוב וכבודה של הקריקטוריסטית.