הפסיקה הישראלית הכירה זה מכבר בהולדה בעוולה כעילת רשלנות רפואית בהריון. השאלה העיקרית שעולה בהקשר זה הינה האם ניתן לקבוע במצבים מסויימים כי מוטב היה לאדם אילו לא נולד, שעל כן כל אופיה של התביעה האמורה הינה כי ניתן למצוא עוולה בעצם הולדתו של אדם.
פסק הדין בעניין זייצוב עסק בתביעת רשלנות רפואית בהריון וקבע את היסודות של הולדה בעוולה. באותו מקרה הכיר בית המשפט באחריות הרופא כלפי התובעים, היות ורשלנותו גרמה ללידת תינוק הסובל ממום, כאשר ללא רשלנות זו התינוק כלל לא היה נולד. מפסק דין זה ניתן ללמוד כי במסגרת עיקרון ההולדה בעוולה קיימת להורים עילת תביעה בשל לידת תינוק בעל מום והצורך לגדלו עם מום זה ואף לקטין עצמו, בשל העובדה כי רשלנות רפואית בהריון הביאה אותו, בעל כורחו, לחיות את חייו עם המום איתו נולד.
ביטוי מובהק לקושי שעומד בפני בית המשפט בבואו לפסוק במקרים של הולדה בעוולה, במסגרת תביעות רשלנות רפואית בהריון, ניתן למצוא בדעות המגוונות של מותב השופטים שהכריע בענין זייצוב, בעיקר בכל הנוגע לחומרת המום עימו נולד התינוק, אשר לפיו ייקבע האם יש לראות במקרה הספציפי הולדה בעוולה. ודוק, בשל העובדה כי פסק הדין מונה דעות רבות לעניין רמת המום הדרושה, כאמור, הפסיקות שבאו לאחריו ועסקו בהולדה בעוולה, לא היו אחידות, כאשר כל שופט אימץ דעה אחרת, בהתאם להשקפתו.
כך, במקרה שנדון לאחר פסק דין זייצוב נטען במסגרת תביעת רשלנות רפואית בהריון כי הנתבעים התרשלו באיבחון תוצאות הבדיקות שנערכו ליולדת בתקופת ההיריון ובשל כך לא גילו את הפגמים שניתן היה לגלותם בתינוק, אשר כתוצאה מכך נולד עם שלוש אצבעות ברגלו השמאלית, כאשר רגל זו צרה משמעותית מרגלו השניה. במקרה דנן, הטענה הראשונית שהעלו הנתבעים הייתה כי יש לסלק את התביעה על הסף, היות והמום ממנו סובל הקטין הינו קטן יחסית והראיה לכך היא שנקבעו לו אחוזי נכות קטנים באופן יחסי ועל כן מומו אינו קשה באופן שמאלץ את בית המשפט לקבוע שעדיף היה לו אילו לא נולד בכלל. בית משפט השלום דחה את בקשת הנבעים על בסיס פסק דין זייצוב שהכיר בעילת תביעה להוריו של התינוק האמור, בגין נזקי לידתו וגידולו ואף לתינוק עצמו, שנאלץ לחיות עם רגלו המעוותת בשל הרשלנות הרפואית.
בית המשפט עומד על כך כי ההלכה בעניין חומרת המום עדיין איננה ברורה ובתי המשפט המחוזיים עדיין חלוקים בדעותיהם בעניין זה. אשר על כן, כל עוד לא ניתנה הכרעה בנושא, רשאים גם שופטי בית משפט השלום לבחור את דרכם בעניין, על פי השקפתם.
יחד עם זאת, יש לציין כי לעיתים אין כל צורך להכריע בין הדעות השונות. כך, קיימות תביעות רשלנות רפואית בהריון המוגשות בגין מום כה חמור שנגרם לתינוק (אשר במקרים מסויימים עולה כדי נכות מלאה) עד כדי כך שלבית המשפט אין כל ספק כי המקרה נכלל בתחום המקרים המעטים בהם ניתן לקבוע כי עדיף היה לקטין אילו לא נולד כלל.
lawtip.co.il הדרך למימוש זכויותיך מתחילה כאן !
