המשפט הצבאי הינו מערך מוסדר אשר מגדיר מפורשות את החוקים החלים על כלל משרתי הצבא. מטרתו היא להוות מערכת חוקים אשר תכתיב את התנהלות הצבא, חייליו ומפקדיו בתחומים שונים - הן משמעתי, הן פלילי והן בשדה הקרב.
בישראל, חוקי המשפט הצבאי חלים על כלל חיילי ומפקדי צה"ל בשירות סדיר ובקבע בכל זמן נתון (גם כאשר אינם מבצעים משימה צבאית), ומשמשים כמערכת משפט מקבילה למערכת המשפט האזרחי הקיים בישראל. כך, לדוגמא, חייל אשר נתפס משתמש בסמים במהלך חופשה בביתו יישפט בבית דין צבאי ועל פי חוקי המשפט הצבאי. אזרחים אשר זומנו להליכי מיון לשירות בצה"ל (מוגדרים "מועמדים לשירות ביטחון") אינם כפופים לחוקי המשפט הצבאי עד לגיוסם. עם זאת, מערכת המשפט הצבאית היא השופטת אזרחים המואשמים בעבירת השתמטות משירות.
בצה"ל, המשפט הצבאי נאכף על ידי הפרקליטות הצבאית ועל ידי המשטרה הצבאית (שניהם חיילות עצמאיים בפיקוד קצין בדרגת תא"ל). המשטרה הצבאית, באמצעות מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) פועלים על מנת לאתר חיילים ומפקדים בצה"ל אשר נהגו בניגוד לחוקי המשפט הצבאי, ולהביאם למשפט.
עבירות אשר נחשבות כעבירות "קלות" דוגמת עבירות לבוש ומשמעת או עבירות היעדרות משירות לזמן קצר (נפקדות), נשפטות ביחידות צה"ל השונות על ידי קצינים אשר אינם חלק מהפרקליטות הצבאית, אך מוסמכים על ידי הפרקליטות לשפוט בגין עבירות אלו. קצינים אלו מוגדרים "קציני שיפוט זוטרים / בכירים" - בהתאם לדרגת הקצין. מדרגתו נגזרת חומרת העונש המרבי אשר בסמכותו לפסוק כנגד הנאשם.
עבירות חמורות יותר, כגון עבירות פליליות, עבירות תנועה, עריקות או עבירות על דיני המלחמה הבינ"ל, נידונות באחד מבתי הדין הצבאיים. משפט זה מנוהל על ידי שופט צבאי, והתובעים והסנגורים במשפט הם עו"ד צבאיים מטעם הפרקליטות הצבאית (כל נאשם זכאי לייצוג מטעם הסנגוריה הצבאית). בסמכות בית משפט צבאי להטיל מגוון עונשים, החל בהתראה ונזיפה וכלה בעונשי הורדה בדרגה ואף מאסר באחד מבתי הכלא הצבאיים.
חייל המואשם בעבירה צבאית, מומלץ שיפנה לעורך דין צבאי שייצג אותו במהלך ההליכים המשפטיים. לעיתים הסתייעות בעו"ד מוצלח, הבקיא בתחום המשפט הצבאי, יכולה להביא להקלה משמעותית בעונש הצפוי על הנאשם.
עורכת תוכן בפארטי אפ מיזם גרופ - בניית אתרים עם קידום אתרים.
