מאחורי אספקת תוכנה כשרות, עומד הרעיון המושך לאפשר צריכה נוחה וגמישה, ולפי מידת השימוש. התוכנות מותקנות אצל הספק, והלקוח מקבל גישה אליהן באמצעות האינטרנט. גם התחזוקה והעדכונים הם באחריות הספק, שגובה מהלקוח דמי שימוש חודשיים או סכום הנקבע לפי מידת השימוש.
ניתן לראות בגישה זו מעין מיקור-חוץ של עולם אספקת התוכנה. גישה זו מאפשרת קבלת תוכנה לפי דרישה (מה שמכונה Software on Demand) ללא צורך בהתקנת תוכנות או ברכישת רישיונות תוכנה יקרים. עוד על כך, ראה בתחקיר 600 - מודלים לתשלום גמיש.
תחום זה, הופיע בשטח לראשונה לקראת סוף שנות ה-90 ונתקל בקשיים רבים. התוכנות שהוצעו בשיטה זו לא היו Net-Native, כלומר לא פותחו במיוחד עבור שימוש מסוג זה באינטרנט. אלה היו תוכנות רגילות, שסופקו בגישת Client-Server ועבדו מול דפדפן HTML.
מודל זה גרם לעבודה איטית מול המשתמש והתוכנה עודכנה לעתים רחוקות. בנוסף, האינטרנט של אותה תקופה, לא היה מהיר, נגיש, זול או זמין כפי שהוא היום, ובכך הוא עיכב עוד יותר את קליטת הגישה הזו בשוק.
ה-ASP עושה קאמבק
היום, לאור תפוצת אינטרנט בפס-רחב, מודל ה-ASP שוב הופך להיות רלוונטי, והוא מתקדם לדור חדש, המכונה SaaS (או Software as a Service). החידוש העיקרי ש-SaaS מציג לעומת גישת ה-ASP, מתבטא בכך שהתוכנות נכתבות ומותאמות במיוחד לעבודה ברשת, בצורה שתספק ביצועים מיטביים בעבודה במודל ספציפי זה. המודל מאפשר, בין השאר, לבצע עדכוני גרסה (כולל תיקוני פרצות אבטחה) באופן שוטף (לעיתים כמה פעמים ביום), ולהתאים את היישומים לאופן שבו המשתמשים מנצלים אותם.
בין המגמות מהותיות שמשפיעות על תחום ה-ASP (Active Server Pages) וגורמות לו לחזור למרכז הבמה, בדמות ה-SaaS הן: הפס הרחב באינטרנט, התרחבות אימוץ הסטנדרטים, המעבר ל- Web 2.0, התרחבות פתרונות האלחוט כדוגמת WiMAX, הטלפונים הסלולאריים החכמים, המוכנות הגדלה של הציבור לקבלת ה- SaaSוגישת מיקור החוץ אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות.
את שירותי ה-ASP מקובל לחלק לכמה סוגים: Functional ASP, המכונה גם Specialist ASP, המספק יישום בודד והמיועד לביצוע פעולה אחת בלבד; Enterprise ASP המספק קשת פתרונות ותוכנות רחבה עבור עולם ה-Enterprise; Local ASP המספק שירותים לעסקים (בדרך כלל SMB ומטה), אך רק באזור פעילותו הגיאוגרפי; Volume ASP, המספק שירותים לארגונים וגם לקהל הרחב (כמו PayPal).
נותנים שירות
אינדיקציה להתחזקות התחום ניתן לראות בהתרחבות ההיצע של IBM העולמית בתחום זה ובכניסת מיקרוסופט וחברות נוספות. הפס הרחב, רעיון התקשורת האלחוטית הנגישה, אימוץ סטנדרטים, מוכנות הצרכנים לכך וההתייחסות לטלפון הסלולארי כאל התקן מחשוב, יאיצו ויעמיקו את המגמה.
בין החברות המספקות כיום שירותים במודל SaaS ניתן לראות את: מיקרוסופט המציעה לספקיות אינטרנט מודל רישוי הנקרא Service Provider License Agreemen המאפשר להן להציע ללקוחותיהן את מוצרי החברה בתשלום לפי מידת שימוש, ואת Windows Live ו-Office Live; גוגל המציעה מגוון שירותים ואפליקציות אינטרנט. ביניהם, מעבד תמלילים, גליון אלקטרוני, שירות מפות, שירות דוא"ל והודעות מיידיות (IM), שירות; Net Suite מציעה מגוון תוכנות עסקיות במודל SaaS; Salesforce.com מציעה פתרון CRM כולל במודל SaaS; Yahoo! (יאהו!) מציעה את שירות Yahoo! Notepad ואת Yahoo! Calendar.
התפתחויות אלה, משתלבות היטב במה שמכונה Web 2.0 - דור האינטרנט החדש, האמור להיבנות על התפתחויות טכנולוגיות דוגמת SaaS ולספק חוויית משתמש, הקרובה יותר לאופן העבודה השגרתי מול הדסקטופ. למעשה, כבר מדובר על השלב הבא באבולוציית ה-SaaS, המכונה SaaS 2.0, שיאפשר בעתיד מעבר לשימוש כולל ב-SaaS, לכל צרכי התוכנה בארגון.
אחד הגורמים שעלולים לעכב את ההתפתחות בתחום ה-SaaS, היא סוגיה המכונה Net Neutrality, אשר מהווה נושא לויכוח גדול בארה"ב. לפי תומכי גישת ניטרליות הרשת, אסור לאפשר לספקי גישה לאינטרנט, להפלות בין צרכנים שונים, מבחינת רוחב פס.
מבחינת SaaS, הנקודה היא שחיוב ספקיו בתשלום מיוחד, בגלל צריכת רוחב פס גדול במיוחד, יעלה מחירים ויעכב את האימוץ. גורם מעכב נוסף, עלול להיות החשש ממצב בו עליך לסמוך על ספקים חיצוניים, בהפעלת יישומים קריטיים.
מעכבים אפשריים נוספים ומגבלות אחרות, כוללים אתגרי התאמה אישית, ביצועים, אמינות ואותנטיקציה. בנוסף, יצטרכו להתבהר עם הזמן נקודות שונות, הנוגעות להיבטיו הכלכליים של נושא זה.
מחקרים מספרים
לפי IDC, שוק ה-SaaS צפוי לגדול ב-21% בשנה במהלך 4 השנים הקרובות, ולהגיע להיקף של 10.7 מיליארד דולר ב-2009. לעומת זאת, שוק התוכנה ה"מסורתי" יגדל ב-4% בלבד עד 2008 (לפי פורסטר). ב-IDC מעריכים כי ספקי התוכנה הגדולים יבצעו השנה Spin-off למוצריהם, על-מנת להציע גרסאות SaaS.
על פי InformationWeek, סטיב באלמר, ה-CEO של מיקרוסופט, הגדיר את SaaS כאחת משלוש נקודות בהן תתרכז החברה השנה, לצד תחרות מול לינוקס בשרתי הקצה העליון ופרסום באינטרנט. לפי TripleTree LLC, קרנות הון סיכון השקיעו ב-SaaS בשנת 2005, כ-460 מיליון דולר. גרסאות ה-SaaS של התוכנות העסקיות שמציעה חברת Oracle, הניבו ברבעון האחרון 85 מיליון דולר רווח (לפי נתוני Credit Suisee).
גטנר מעריכה כי עד שנת 2010, 30% מכל התוכנות החדשות יסופקו כ-SaaS. גרטנר בחרה גם ב-SaaS כאחת מחמשת המגמות הטכנולוגיות המובילות ל-2005. החברה חוזה, שרק 33% מספקי התוכנה יצליחו לבצע מעבר מוצלח ל-SaaS.
סיכום
מדובר במגמת מפתח מרכזית, שנראה שתשפיע על שוק התוכנה ועל האופן שבו ארגונים צורכים תוכנה. לכן, מומלץ להתעדכן ולהיערך בהתאם.
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם SaaS התוכנה כשירות.
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בכתובת -
http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=774
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
