בעיות בתיווך , מצבים בהם שתי מתווכים נלחמים על דמי התיווך 

ישנם מקרים לא מעטים בהם מתווך מראה לקונה פוטנציאלי דירה, ואחר כך אותו קונה מגיע לאותה דירה דרך מתווך אחר לגמרי. במקרה כזה למי משני המתווחים יש לשלם את דמי התיווך?

לא מכבר הגיע לביהמ"ש המחוזי בת"א מקרה דומה (5025/07 נכסים מבית טוב בע"מ נ. טבע רויטל). במקרה זה המתווך הראה לקונים דירה בשווי מאתיים עשרים אלף דולר. הקונים מצידם חתמו על הסכם דמי תיווך סטנדרטי בשווי של 1.5% מהעסקה. הקונים הגיעו לאותה דירה כחודש מאוחר יותר, דרך מתווך אחר, שהציע להם את הדירה במאה שמונים אלף דולר. לאחר שהקונים הבינו שראו כבר את הדירה, הסביר להם המתווך שלו (לאחרון) יש בלעדיות על שיווק הדירה.

המתווך הראשון תבע את הקונים בכך שהפרו איתו את ההסכם. לא הייתה מחלוקת על כך שהתובע לא היה הגרם היעיל שהביא להתקשרות הסופית. עם זאת, הוא תבע שנמנעה ממנו ההזדמנות להיות אותו גורם יעיל. במהלך המשפט הוכח שהמחיר של מאתיים עשרים אלף דולר לא היה אפקטיבי לצורך רכישה וכי המתווך השני בזמן הוא זה שהפחית את המחיר והביא למימוש העסקה.

ביהמ"ש צידד בהלכה הקובעת כי לעיתים פעולת תיווך שנייה בזמן, עשויה לנתק את המשא ומתן הראשון . עם זאת, כאשר צד מסכל את מאמציו של המתווך כדי לפנות לצד אחר בעסקה או על ידי העסקת "מתווך קש" , ביהמ"ש יראה זאת כחוסר תום לב מצידם של הקונים.

במקרה הזה נקבע כי הקונים לא מנעו מהמתווך להיות הגורם היעיל בעסקה או שהם פעלו בחוסר תום לב. משום שהתובע לא הראה שהוא ניסה להחיות את העסקה בשום שלב, נקבע כי הוא אינו זכאי לדמי תיווך.

דירות למכירה מכונס נכסים מייתרות בעיות משפטיות כאלו ואחרות הנוגעות לתיווך. הסיבה הפשוטה למצב זה היא שאין מתווך המהווה רועץ בין הקונה למוכר. נוצר מצב בו מעבר לחיסכון דמי התיווך ודמי עסקה , הסיכון מתביעות והסרבול שנוצר עקב הכנסת גורמים נוספים לתוך העסקה נעלם אף הוא.