בשנים האחרונות גוברת המודעות לעיסוק בפעילות גופנית סדירה. רובנו מודעים היום לכך ששילוב של פעילות גופנית סדירה בשגרת היומיום חשובה לבריאות שלנו.
אם זאת, עדיין לא קיימת מודעות נרחבת להשפעות מרחיקות הלכת שיש לפעילות גופנית על המצב הנפשי של הפרט, ועל העובדה שבאמצעות העיסוק בספורט ניתן לשפר מיומנויות רגשיות מגוונות.
מכיוון שאני עוסקת בתחום הטיפולי בעוד שאני גם ספורטאית טריאתלון חובבת ומדריכת טריאתלון (מטעם וינגייט) נוכחתי לא פעם ביתרונות הרבים שיש לעיסוק בפעילות גופנית על הנפש והגוף כאחד.
להלן מובאים לפניכם כמה מהיתרונות הרבים שיש לפעילות גופנית על הנפש:
♦ ההשפעות הרגשיות של פעילות גופנית
מחקרים רבים בעשורים האחרונים מצאו שפעילות גופנית עוזרת להתמודד עם מצבי לחץ, חרדה, מתח ודיכאון. נמצא למשל, שאנשים הפעילים יותר באופן פיזי, הנם בעלי סיכוי קטן יותר להיות בדיכאון בהשוואה לאלה שאינם פעילים. למעשה, פעילות גופנית הוכחה כיעילה כמו טיפול תרופתי, והיא נחשבת בעיני רבים כהתערבות ההתנהגותית יעילה ביותר בטיפול בדיכאון.
קיימים מסבר הסברים לנושא. להלן אציג כמה מהם:
שיפור הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות של הפרט: העיסוק בספורט גורם לפרט לצאת מאזור הנוחות שלו ולהתמודד עם קשיים. ההתגברות על קשיים ושיפור המיומנויות ע"י אימון מגבירים את תחושת המסוגלות העצמית של הפרט. כתוצאה מכך גוברת תחושת השליטה ושביעות הרצון שהפרט חש. דוגמא טובה לכך היא תחושת הסיפוק לאחר אימון קשה ומאתגר בו לא ויתרנו לעצמנו והמשכנו למרות המאמץ הגדול. גם השיפור ביכולות שחשים כתוצאה מהתמדה באימונים מעלה את התחושה האישית הטובה.
הסבר פיזיולוגי: הסבר אחר מקובל הוא הסבר פיזיולוגי: מספר מנגנונים הורמונליים נחשבים כקשורים לשינויים החיוביים המתרחשים בהשפעת הפעילות הגופנית ובהעלאת מצב הרוח. מתוכם, הורמון האנדורפין הנו המוכר ביותר. כמן כן, גם מערכת הדחק, הכוללת בין היתר את הורמון ה- ACTHואת הורמון הקורטיזול, תורמת לשינויים אלה. מנגנונים נוספים כוללים נוירוטרנסמיטרים כמו הנוראדרנלין, הדופאמין והסרוטונין.
זמן איכות עם עצמי: ע"מ לעסוק בפעילות גופנית על הפרט להתפנות מכל עיסוקי היום, הדאגות והמטלות ולייחד זמן לעצמו. זמן זה הוא מעין "פסק זמן" מענייני היומיום. הוא מהווה זמן איכות של האדם עם עצמו. בזמן זה הוא יכול להפליג במחשבות, לשמוע מוזיקה או סתם להתנתק מהכל. הניתוק הזמני מטרדות היומיום מאפשר לאדם לפרוק לחץ ולהירגע ולחזור עם כוחות מחודשים.
הרחבת מעגל החברים: בין אם זה בחדר הכושר ובין אם זה בחוץ, הספורט יכול להוות תחום משותף שדרכו ניתן להכיר אנשים חדשים ולצור קשרים חברתיים. הספורט מהווה מעין "דבק" לאנשים שונים להתקבץ ביחד ולפתח קשרים. היום מקובל מאוד לראות קבוצות של אנשים שמתאמנים ביחד או נפגשים בחדר הכושר. חלק מהקשרים האלו אף מתרחבים לשעות נוספות מעבר לפעילות הספורטיבית. ידוע כי קשרים חברתיים ואינטימיים תורמים לרווחת הפרט.
פורקן תוקפנות בצורה מבוקרת– הספורט מאפשר למי שעוסק בו, לשחרר אנרגיה גופנית ונפשית ולפרוק מתח ותוקפנות בצורה מעודנת ובאופן לגיטימי. מחקרים רבים מצאו כי כשאנו מתוסכלים או נמצאים במצב רוח רע, אנו נוטים להרגיש טוב יותר אחרי פעילות גופנית. לכן, ניתן לתעל רגשות תוקפנות וכעס לעיסוק בספורט. דבר זה יאפשר לפרט לתפקד באופן טוב יותר במשימות היומיום.
איריס עצמון M.A. פסיכולוגיה-יישומית-ייעוץ חינוכי מטפלת משפחתית וזוגית מנחת סדנאות וקבוצות מגשרת מרצה לפסיכולוגיה בקורסים של מכללת וינגייט