הפחתה למראית עיין של נטל ההתייקרויות 

פרשנים כלכליים נהנו לפני כמה ימים לתאר את "הצפרדעים" בהן האכיל ראש הממשלה את שר האוצר שלו. אמנם שר האוצר ומשרדו מתנגדים לביטול ההתייקרויות שהוטלו בתקציב האחרון על הציבור, דיווחו, אבל ראש הממשלה קורא את המפה הציבורית ורוצה למנוע התפרצות של "מרד" נגד ההחלטות, בין חברי סיעת הליכוד בכנסת והשבתה כללית של המשק ע"י ההסתדרות  בתגובה להתייקרויות האחרונות. לכן, החליט נתניהו לבטל את הגזירות, לאכוף את הביטול על שר האוצר ומשרדו, ולמנוע את כל המהומה.

על פניו היה זה תיאור די מדויק. מן הסתם דוברות ראש הממשלה דאגה לצייר כך את התמונה. ואמנם לא חלפו ימים רבים ובמסיבת עיתונאים תיאר נתניהו הקלות והטבות שהוחלט עליהן על מנת להקל על הציבור. הוא גם הושיב לצידו את שר האוצר, שלא הכחיש שהוא אינו מאושר מההחלטות, אבל יבצע .

נכון לתחילת  השבוע [א' 13.2.11] "המופע" [מסיבת העיתונאים"]  שהעלה ראש הממשלה הצליח. הח"כים "המורדים" מהליכוד [אלה שמלכתחילה הצביעו בכנסת בעד ההתייקרויות] השתתקו וברכו על "הרגישות החברתית" , "מטה המאבק" המשותף להסתדרות לתעשיינים ולשלטון המקומי, השהה את ההחלטה על נקיטת צעדי מחאה [כולל שביתה כללית] והודיע כי ינהל שיחות עם הממשלה על מנת להבהיר את משמעות ההודעה על ההקלות. נתניהו הצליח אפוא לבלום/להרחיק את המהומה שאיימה להתפרץ.

אבל מה קורה באופן מעשי? הרושם המתקבל ממעקב אחר הדיווחים המתפרסמים בעקבות ולאחר הודעתו הדרמטית של ראש הממשלה הוא ש"צפירת ההרגעה" שבקעה ממטות המאבק השונים הייתה מוקדמת. ביצוע ההקלות שהובטחו לציבור אינן תואמות את הציפיות או את הדרישות. אם תהייה הפחתה בנטל היא תהייה בשוליים ולא תקל את הנטל מעל שכבות הביניים שהפכה בשנים האחרונות לקבוצת אוכלוסיה עליה מטילים גורמי השלטון הכבדות וגזירות באופן בלתי מידתי.

• מחירי הדלק - רוה"מ הודיע כי תבוטל ההעלאה האחרונה במיסוי מחיר הדלק. בפועל בוטלה העלאת הבלו בלבד, לא נגזרותיה במס הכולל על הדלק. [ביום שני 14.2.11 צעד זה בוצע ומחיר הבנזין הוזל ב -24 אגורות] אבל, לא תבוטל העלאת הבלו על הסולר , וגם לא תבוטל ההחלטה להטיל מיסוי על הבלו על הדלק בשנת התקציב של 21012. בראשית החודש הבא [מרץ] צפויה התייקרות נוספת של הדלק בהתייחס למחיר הנפט בעולם ושער הדולר.
• הוזלת מחירי התחבורה הציבורית - רוה"מ הודיע כי על מנת להקל את הנטל על הציבור כתוצאה מהתייקרות הדלק יוזל מחיר התחבורה הציבורית ב -10%. עכשיו מתברר כי מדובר רק בישובי הפריפריה. תושבי המרכז, חיפה וירושלים - ימשיכו לשלם את המחיר הנוכחי , שמחירו עלה לפני מספר שבועות ב -3% ובסה"כ התייקר בשנה האחרונה ב - 7%. לא ברור כלל מה גורל ההבטחה ליעל ולשפר את שירותי התחבורה הציבורית, שמצבם הירוד היום מתמרץ שימוש ברכב פרטי.
• מחירי המים -  הודיעו על הוזלה של 10% בתעריף. בפועל תסתכם ההוזלה ב - 5% . גם זה עוד לא לגמרי ברור מפני שההוזלה תושג, על פי ההכרזות, ע"י הפחתת המחיר למדרגת הצריכה הבסיסית ותתייקר באופן חד לגבי כמויות צריכה מעבר לכך. אבל אין פירוט . לא ברור האם ובכמה תוגדל מדרגת הצריכה הבסיסית   , ואם תוזל, בכמה. גם לא נאמר במפורש בכמה תתייקר הצריכה בחריגה. כך שבסך הכול לא ברור כלל מה תהייה התוצאה. בכל מקרה לא יהיה ביטול של המע"מ בסך 16% שהושת על תעריפי המים עם העברת האחריות על הניהול  לתאגידים.מגמת החיסכון והייעול שעמדה בבסיס ההחלטה על הקמת אותם התאגידים מתבטאת עד כה ב"חליבת" כספים מהציבור והגברת מצוקתו.
• העלאת שכר המינימום - הוכרז על הסכמה לתביעת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום, אך בשיעור נמוך במקצת מהתביעה וגם בפריסה לשנתיים. חוץ מזה מההעלאה במגזר הציבורי ייהנו רק עובדים שאינם מקבלים תשלום עבור שעות נוספות, החזר הוצאות רכב, ותוספות אחרות המעלות את השכר ברוטו לשיעור העולה על שכר המינימום. בכך נוטרל הצורך להעלות את שכר המינימום לרוב עובדי המיגזר הציבורי ששכרם הבסיסי אמנם נמוך אך התוספות [שאינן נלקחות בחשבון לצורך גמלה] מעלות  את השכר אך לא לרמה המאפשרת למשפחה ממוצעת "לגמור את החודש".

המסקנה העולה מכל האמור היא שההקלות המובטחות נשארו  ברמת ההצהרות. ראש הממשלה "הצליח" במחיר של "הפגנת שריר" כלפי שר האוצר והפקידות להצטייר כבעל רגישות חברתית וקשוב לרחשי הלב של הציבור. את הנטל, במיוחד על שכבות הביניים  כמעט ולא הקל.

הוא הצליח להאכיל את שר האוצר שלו "צפרדעים גדולות " כפי שתארו הכתבים וחלק מהפרשנים, אבל לציבור זרק רק "עצמות". דרך הצליח להוציא את הרוח ממפרשי צעדי המחאה של ההסתדרות, המעסיקים והשלטון המקורי.

לא בטוח שההצלחה הזו תישמר לאורך זמן. סימני התסיסה הציבורית לא נעלמו, צעדי המחאה הושהו אך לא בוטלו ואין שום ערובה שיש כאן סוף פסוק.