משבר הקיבוצים 

בתחילת השבוע שעבר (יום א',1.07.07) החליטה הממשלה, לאפשר לקיבוצים לשנות את מעמדם החוקי מגוף שיתופי למושב עובדים. נראה כי בזאת הגיע המשבר בקיבוצים, שהחל בשנות השמונים של המאה הקודמת, לשפל חסר תקדים. במילים פשוטות ההחלטה מאפשרת לקיבוץ להפוך מגוף שיתופי, לגוף של מספר אנשים פרטיים שחיים באותה סביבה.

 חכמת הקבלה מתייחסת למשבר בקיבוצים בהרחבה, מסבירה את שורשו ואף מציעה דרך מעשית למימוש שלם של רעיון הערבות ההדדית.

כרוניקה של כישלון ידוע מראש

לרבים בחברה הישראלית אין כל יחס או נגיעה למשבר בקיבוצים, אך לאחרים מדובר באובדן אישי ולאומי. כנכד לסבא קומוניסט ובן למשפחה החיה במסגרות קיבוציות ושיתופיות שונות, ליוויתי את השינויים שחלו בקיבוץ וערכיו מקרוב. לא הסתפקתי בהסבר הנפוץ על התחזקות הקפיטליזם וחולשתו הטבעית של האדם לרכוש פרטי, לכן חיפשתי את שורשה העמוק יותר של התופעה. להפתעתי גיליתי כי דווקא חכמת הקבלה מתייחסת למשבר בהרחבה ומסבירה את שורשו ואפילו מציעה דרך מעשית למימוש רעיון הערבות ההדדית.

 איך הכל התחיל?

מייסדי החברה הקיבוצית התבססו על המניפסט הקומוניסטי הטהור המתומצת באמרה ?"לכל אחד לפי צרכיו ומכל אחד לפי יכולתו". הם מיזגו אותו עם הרעיון הציוני ועם ערכים כמו גאולת הארץ, הגנה על המולדת, קליטת עלייה ושבירת דמות היהודי הגלותי. מייסדי הקיבוץ שאפו לשוויון מוחלט בין החברים בקיבוץ ללא קשר לכישורים אלו או אחרים ולא על בסיס צבירת רכוש.

 בהתאם לרעיון זה, נבנו הקיבוצים על מערכת הנעה לעבודה המבוססת על רעיון הבחירה החופשית וההגשמה העצמית בדגש על תרומת היחיד לכלל. עד כאן לא רע, על פניו חברה מושלמת. אם כן למה זה נכשל?

אהבת חינם

מחקרים מראים שהטבע כולו מתקיים על בסיס חוק האלטרואיזם, הנתינה. דוגמא מופלאה לכך ניתן לראות בתאים בגוף חי, שמתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית למען החיו?ת של הגוף כולו. כל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללו?ת הגוף. ללא פעילות אלטרואיסטית לא ייתכנו חיים.

 חוק האלטרואיזם פועל בכל דרגות הטבע, החל מיצורים פשוטים כמו חיידקים ועד לקופים ופילים. חכמת הקבלה מספרת לנו כי אותו חוק כולל ומקיף את המציאות כולה וגורם לכך שכל הטבע - הדומם הצומח החי והמדבר שבו - יימשך לאיזון, להומיאוסטזיס.

 בשונה מיתר היצורים בטבע, בנו לא הוטבעו אינסטינקטים שדוחפים אותנו לאיזון, להדדיות ולהרמוניה עם הסביבה. כתוצאה מכך, איננו חשים את התמונה השלמה שבה כולנו מחוברים יחד כמו תאים בגוף אחד, ולכן אנו מעדיפים את טובת עצמנו על פני טובתו של הכלל. כך, ביחס האגואיסטי שלנו לאחרים, אנו מפרים את חוק האיזון של הטבע.

עד כאן מעניין אבל מה לזה ולמשבר הקיבוצים?

 שורש המשבר

שורש המשבר, הוא במטרת החיבור בין חברי הקיבוץ. מטרת האדם, מסבירים המקובלים, היא להגיע לאיזון עם חוק הטבע האלטרואיסטי, להצטרף לשלמות העליונה שקיימת בטבע.

הדרך להשגת אותו מצב טבעי, מאוזן, היא בהשתתפות הפרט מרצונו החופשי בתוך מערכת חברתית השואפת מתוך החיבור בין חבריה להכיר ולהשתוות לחוק הטבע הכללי, שהוא נתינה, אלטרואיזם טהור.

האמרה שעליה התבססו וחיו הקיבוצים ?"לכל אחד לפי צרכיו ומכל אחד לפי יכולתו", היא לכאורה מצב שמקיים את חוק החיים האלטרואיסטי. אך אם נגרד את השכבה החיצונית מעל החברה הקיבוצית, נגלה כי מטרת החיבור בחברה הקיבוצית הייתה אגואיסטית ופעלה למען הקבוצה הקטנה שחברה לה יחדיו. בכך גרמה לחוסר איזון במערכת כולה וזו הייתה חייבת לתקן את עצמה.

יוצא מכאן כי המשבר ברעיון הקיבוצי היה בלתי נמנע מרגע הגותו, כיוון שהוא מנוגד לחוק הטבע. ממש כמו אדם הקופץ מצוק ומצפה שכח המשיכה לא יפעל עליו.

אחרית ושחרית

חכמת הקבלה מלמדת את האדם צעד אחר צעד איך לממש את ייעודו ונותנת לו כלים מעשיים על מנת להתקדם בשמחה והצלחה אל מטרת חייו.

"כשם שהאדם צריך להתרגל אל הטבע החומרי וכוחותיו... שהוא בעצמו גם כן חלק מהם... יותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה, שהוא חלק ממנה." (הרב קוק, אוצרות הראי"ה)

מדברי הרב קוק, עולה בברור כובד האחריות המוטלת עלינו להתאחד ולמצוא בינינו, תוך חקירה ערנית ומודעת, את הכוח למימוש ייעודנו, להגיע לשלמות העליונה שקיימת בטבע. כשנעשה זאת, נזכה לחיות בשפע ואהבה בעוצמה שטרם הכרנו.

את עקרי עקרונות הדרך למימוש החברה העתידית תוכלו לקרוא בכתבה "חברה הוראות הפעלה".