מאמרים על: חברה ומדינה 

המחלוקת סביב פעילות הפנאי של סאנה מרין
מאת רועי אורן
בשבועות האחרונים ראיתי שני סרטונים שבהם נראית ראש ממשלת פינלנד סאנה מארין מבלה במסיבה .

חשוב לציין שבסרטונים אין דבר מעורר מחלוקת כמו סמים ,אלכוהול, עירום ,ועוד.

השפעת המתיחות הביטחונית על ההורים שבינינו
מאת רועי אורן
אירועי הטרור שפקדו השבוע את מדינת ישראל החזירו אותנו לשנות התשעים בהן פיגוע רדף פיגוע רק בשינוי אחד: בני-הנוער של אז שהיו חרדים מסיבות שונות הם היום הורים שתפקידם הוא לדאוג לעצמם ולצאצאיה.

הבעיה של השר עומר בר-לב
מאת רועי אורן
חשוב לציין בהקשר זה כי בר-לב הוא אזרח ישראלי רב-זכויות, לוחם אמיץ ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, אבל עד כה כשר לביטחון פנים מדובר בכישלון קולוסאלי, ואפשרות שיקום לא נראית כרגע באופק.

ניתוח מעמיק של הסכסוך הרוסי-אוקראיני
מאת רועי אורן
לסיכום ניתן לנתח את שתי ההשקפות כך: אמריקה ואירופה רואות ב"נאט"ו" גוף המגן עליהם כנגד הכיבוש הרוסי, ואילו פוטין רואה ב"נאט"ו" גוף שהמטרה שלו לחסל את שאיפות האיחוד של ברית המועצות כפי שהכרנו אותה בעבר.

הפתרונות המוצעים לילדים בשנה מורכבת זו
מאת רועי אורן
הניסיון מלמד שכל דבר טומן בחובו הזדמנות וגם בתקופה מורכבת כמו משבר הקורונה עדיין אדם יכול להמציא את עצמו מחדש.

צריך לנסות ולא להתייאש (יש כאלו שעשו זאת בהצלחה רבה אני מוכרח לציין).

רמת המוכנות למצבי חירום של העורף הישראלי בעייתית
מאת יעקב רוב
מכלולי הטיפול באוכלוסייה ומטה החירום של עיריות, חייבים להגביר את כמות ותדירות תרגול העבודה המשותפת עם כוחות פיקוד העורף בכל הקשור להגשת סיוע לאוכלוסייה בעתות חרום.

הבדואים בנגב: סוף מעשה במחשבה תחילה
מאת פיסל נבארי
על הפערים המחשבתיים ושלטון בנגב

פקקים רבותיי פקקים וגם קורונה.
מאת נדב טל
אין אזרח שלא חווה עמידה ממושכת בפקקי תנועה בדרכו לעבודה או בחזרה לביתו. בזמני הסגר עקב התפרצות נגיף הקורונה כמות הרכבים על הכביש ירדה משמעותית, אך האם זה מבשר לבאות על עתידם של עומסי התנועה?

מציאת פתרון לבעיית הדיור הציבורי
מאת רועי אורן
אי-אפשר לבוא בטענות למשרד הבינוי והשיכון על הפעולות שהוא עושה מאחר והוא פועל על-פי חוק ,אך חובה על המשרד הזה להציג תכנית שתיטיב עם משפחות עניות שהן אלו הזקוקות לדיור ציבורי ועד שזה א יקרה נראה עוד כתב

מועצת מקרקעי ישראל, רשות מחוקקת?
מאת עמיר דרורי
תכלית חוזה הקק"ל היתה לצורך מסירת מקרקעין בארץ ישראל לצורך התיישבות יהודית מאורגנת באופן שהוראות החוזה יצרו אוטונומיה יהודית במדינת המנדט. וכן באותו האופן, מועצת מקרקעי ישראל,מדינה בתוך מדינה.

אז מדוע עולי אתיופיה לא מתקבלים כשווים וכחלק מ"עם ישראל ההיסטורי" בישראל?
מאת יעקב רוב
מוצא יהודי אתיופיה וזהותם, מהווים כנראה אבן נגף בהכרתם וקבלתם כשווים במדינת ישראל.

האמנם קיימות דעות השוללות קיום לאום יהודי וטוענות להמצאת אומה ישראלית יהודית?
מאת יעקב רוב
העם היהודי איננו עם מוnצא. הפילוסופים עם השקפה פוסט-ציונית מעוותים את המציאות.

אין לראות בציונות עצמה היבט מהותי והכרחי של האמונה היהודית
מאת יעקב רוב
אין לראות בציונות עצמה היבט מהותי, הכרחי, של האמונה היהודית.

מחאות אזרחים "דור תש"ח" ו"דור הצעירים" שהתרחשו בישראל בשנים 1948-1967
מאת יעקב רוב
ציבור שתי קבוצות הצעירים:" דור תש"ח" ו"דור הצעירים" בישראל של 1948-1967 הרגיש שהממשלה היא חלק מהמשבר שהיה בישראל. הציבור הרגיש ניתוק, חוסר תקשורת, חוסר הלימה בין מילים למעשים ובעיקר ריחוק.

אזרחות ליטאית - טיפול בהגשת הבקשות
מאת מני מוטולה
יש הרבה נסתר ולא ברור בנושא אזרחות ליטאית לזכאים. על מנת להצליח בדרך לקבלת האזרחות הליטאית - יש להקפיד על הנקודות הבאות

הדחתו של רמטכ"ל מלחמת יום כיפור 1973 דוד אלעזר (דדו) בגלל ה"טעות המיוחסת למנהיג" שכביכול נכשל
מאת יעקב רוב
כל הצמרת הפוליטית והצבאית היו שותפים למחדל מלחמת יום כיפור 1973 ולא הקלות הבלתי נסבלת של "שגיאת ייחוס מנהיג " שהלבישו על הרמטכ"ל מה עוד שהרמטכ"ל היה היחיד שהציע מכת מנע והממשלה סירבה.

איך השפיע החינוך בבניית דמותו של רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים 1973 על מהלך הקריירה הצבאית שלו ומדוע?
מאת יעקב רוב
הפנמת נורמות ומודלים של התנהגות שבהם נעזר הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר הובילו אותו להישגים רבים ותרומה לתקומת מדינת ישראל.

אחוזי נכות עקב פוסט טראומה
מאת עדי אלון
חשיפה לאירועים קשים היא לא דבר נדיר בעת השירות הצבאי. בעוד שחיילים רבים משאירים חלק מהמאורעות האלו מאחוריהם, יש כאלו שנשארים מצולקים למשך שנים רבות. כאשר מדובר בפוסט טראומה כזו, יש מה לעשות בנידון

ניתוח מנהיגות רמטכ"ל מלחמת יום כיפור 1973
מאת יעקב רוב
מאפייני מנהיגותו של רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים 1973 רב אלוף תרמו לניצחון יוצא דופן להמשך קיומה של ישראל ודיבורים על ?חורבן הבית השלישי?, בדמות 101 ק"מ מקהיר וכ- 35 ק"מ מדמשק,

האם צה"ל אכן ערוך למלחמה הבאה?
מאת יעקב רוב
"צה"ל אינו ערוך למלחמה הבאה", טען בדאגה רבה נציב קבילות החיילים יצחק בריק בתחילת השנה

לא קיים עם פלסטיני - עמדת פתיחה לכל הסדר אפשרי
מאת יעקב רוב
בהיעדר גבולות מוסכמים וקביעה דיכוטומית להגדרת העמים, הקהילות האתניות, הכתות, השבטים והדתות במזרח התיכון - אין משמעות למונח התיאורטי "אומה פלסטינית" וגם לא ל"מדינה פלסטינית

מדוע נעלמה מפלגת העבודה שבנתה את המדינה?
מאת יעקב רוב
מחאות קבוצות," דור תש"ח" ו"דור הצעירים "שהתרחשו בישראל בשנים 1948-1967 סימנו כיוון חדש בין הציבור לממשלה ושקיעתה של "תנועת עבודה".

ייצוגם והשפעתם של הערבים בכנסת
מאת עומר מסאלחה
סוגית התנהגותו הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל מושפעת מגורמים רבים והחשוב מכלם השסע הלאומי בין האוכלוסייה היהודית והערבית במדינה, שסע אותו משמרת מדינת ישראל מאז הקמתה, ואשר לא אחת הוביל להתפרצויות והת

צל?ש או טר?ש: מנסור באמת ?מנסור??
מאת פיסל נבארי
על תמורות ושיניום בגישת בחברה הערבית לממס הישראלי

הבחירות והמשטר האמריקאי בהשוואה לבחירות והמשטר הישראלי 2020
מאת אבינועם גרנות
המאמר מתמודד עם השוואה בין שתי השיטות הדמוקרטיות, האמריקאית והישראלית. המאמר ממקד את בעיות השיטה הישראלית וחולשותיה - לעומת יציבות השיטה האמריקאית, על אף הבעיות החברתיות בארצות הברית

המבחן החשוב של המוסדות האקדמיים
מאת רועי אורן
למרות שבשנים האחרונות עושה רושם שרמת התואר האקדמי הולכת ויורדת דווקא מגפת הקורונה החזירה ולו במעט את חשיבותם של הלימודים האקדמיים.

השיפוט השבטי (סולחה)
מאת עומר מסאלחה
לשיפוט השבטי בחברה הערבית היסטוריה ארוכת ימים, אם כי המרחב הגיאוגרפי של מערכת משפט זו מופעלת בעיקר בחברה הבדווית, והיא מייצגת את אחד המנהגים החברתיים המאורגנים והיעילים ביותר בחברה השבטית-חמולתית

3 פרקים מעלילות השרה לאיכות הסביבה.
מאת ישראל הרצל
מעלילות גילה גמליאל, לשעבר השרה לשוויון חברתי .איני מבין מדוע הייתה תדהמה כאשר השרה אבירת השוויון העדיפה חינוך פרטי לבתה, זכותה. פוליטיקאים לא מעטים דוגלים ב"שוויון".

אלימות בקרב מתבגרים בחברה הערבית בישראל.
מאת עומר מסאלחה
האלימות בחברה הערבית מכוונת בעיקר נגד אנשים ואזרחים בסביבת המתבגר ובכלל. ממדי התופעה חרגו מהדפוסים הקודמים, שהיו ידועים בחברה הערבית. בצל מצב זה, ובצל הניגודים התרבותיים חברתיים שעוברת החברה הערבית

ניצני הלאומיות הערבית-המודרנית
מאת עומר מסאלחה
האמפריה העותומאנית היתה מדינה רב לאומית ורב תרבותית, שבתוכה הדת, והדת בלבד, היא אשר קבעה את השתיכות הפרט לקבוצה הלאומית, הקהילות הדתיות היו מאורגנות כיחידות מנהליות עצמאיות

<< לדף הקודם   לדף הבא >>