שכנוע - איך לשכנע בוויכוח
מאת אריק שני
כל מומחה שכנוע יציג לכם דיעה שונה על שכנוע ועל איך שמשכנעים.ישנן גישות רבות ודרכים שונות,אולם יש מספר כללים שתופסים לגבי כל המקרים.
הביטו בתמונת השכנוע המלאה העשויה "לתפוס" לגבי הצלחת שכנוע בוויכוח.למאמר זה שני חצאים: הראשון פופולרי והשני מקצועי.
בתמונה,ציור,גלריה,אומנות,תמונת צייר,ציירת - כך מביטים
מאת אריק שני
כאשר אנו עומדים מול ציור כיצד נחווה אותו? על מה נמקד את מבטינו? מהם הדברים שעלינו להסתכל עליהם ? את מה עלינו לנסות לחוש? - ישנם דברים שלא נלמדים בהכרח בבתי ספר לאומנות...
חכמת האין- בין בודהיזם ליהדות
מאת ערן גולדשטיין
לרבים החיבור בין המשנה הבודהיסטית ובין התורה היהודית כמוהו כשרץ, כעירוב בין בשר וחלב, אך בחינה מעמיקה מראה כי בכל הנוגע לתופעת הסבל ולגאולת האדם מסבלו, רואות שתי שיטות חשיבה אדירות אלה עין בעין.
היוזמה להקמת שכונה יהודית חדשה מסביב לקבר הרמבם בטבריה.
מאת דותן גורן
סיפור הקמתה של שכונת מיימוניה מסביבה לקבר הרמב"ם בטבריה. אחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומת העיר העתיקה בשלהי התקופה העותמאנית ובראשית תקופת המנדט הבריטי
שאלת הבעלות על קברי המלכים בירושלים
מאת דותן גורן
לאורך המאה העשרים ועד לימינו אנו, עומדת לדיון פעם אחר פעם שאלת המקומות הקדושים בירושלים בניסיון להגיע להסדר מדיני בין הצדדים המעורבים בסכסוך היהודי-ערבי בא"י. מסיבה זו קיימת חשיבות רבה בליבון הסוגייה ושורשיה מהזווית היהודית, כאשר נדבך מרכזי להבנתה טמון בשלהי התקופה העות?מאנית (1840-1918), במהלכה החלו ביתר שאת המאמצים היהודיים לקניית אחיזה במקומות הקדושים במרחב הארצישראלי ככלל ובירושלים בפרט. ממחקר זה, שנערך בהתאם לעקרונות המתודה הגיאוגרפית-היסטורית, עולה כי בשלהי התקופה העות?מאנית הייתה למשמעותם הסמלית של המקומות הקדושים חלק בלתי מבוטל בהתפתחות היישוב היהודי בעיר-העתיקה, בהקמת השכונות היהודיות ב"ירושלים החדשה" ובמאמצי ההתיישבות היהודית בעורף החקלאי (הינטרלנד) של העיר. אחת הפרשות שהתרחשו בתקופה הנדונה והסעירו את היישוב היהודי בארץ-ישראל (להלן: א"י) ובתפוצות הייתה רכישת מערת כלבא-שבוע (קברי המלכים( בידי משפחה יהודית מצרפת והעברתה לבעלות הממשלה הצרפתית.
המדע גויס למאבק בגנבות הבקר
מאת אופיר אבסלנדר
המדע גויס למאבק בגנבות הבקר
מאת דר' אביב כהנא, מנהל פרויקט הד.נ.א במעבדת בקטוכם
האור בגאליפולי עדיין מהבהב
מאת צבי גיל
סיפור ישן אך רלוונטי כיום.גם מנהיגים מדיניים וצבאיים מבריקים עלולים למעוד, אך משלמים את המחיר.במשוואה של עוצמה צבאית- נחישות היריב עשויה להיות דומיננטית.
דיכאון או לא להיות
מאת טליה דיין
לא בטוח שאופנת לקיחת כדורי האושר (פרוזאק וסרוקסאט למינהם) עושה טוב לחברה שלנו. מאמר המכיל סיפור קצר (עתידי) ועמדה בנושא
שלד התא cytoskeleton
מאת ליליאן נולן
סיכום בביולוגיה של התא אודות שלד התא הנקרא ציטוסקלטון cytoskeleton.
סרטן
מאת ליליאן נולן
פרק בביולוגיה של התא, אודות מחלת הסרטן והתפתחותה ברמת הביולוגיה המולקולרית.
מצאתי את אלוהים וחזרתי בתגובה
מאת ערן גולדשטיין
היום אני יודע ? כל חיי לא האמנתי באלוהים אבל תמיד כעסתי עליו, ייחלתי לעזרתו, פחדתי ממנו פחד מוות...
אינטליגנצייה ריגשית - חידוד העשרת ידע ופיתוח הבנתה
מאת אריק שני
אינטליגנציה ריגשית הינה מושג מורכב. לכן,כדי לשפר את האינטליגנציה הריגשית ובכדי להבין על מה היא נסבה יהיה עלינו להגדיר למה הכוונה בדיוק במושג אינטליגנציה ריגשית. נוסף על כך, במאמר זה נפתח חלק מן המושגים ומעט מעבר למקובל והידוע.
חוכמה - מהי? דגמי חוכמה
מאת אריק שני
אם כסף יכול להגמר הרי שגם כוחות נפשיים עשויים להיגמר.על כן מוטב יהיה להגדיר חוכמה כשימוש נכון וחסכוני בכוחות ההיגיון.על פניו נראה שאין חכם מזה
עיט השמש עוף דורס בסכנת הכחדה בישראל
מאת ליאור כסלו
22.11.06
במהלך חודש נובמבר צפה וצילם צפר וצלם חובב בשם שרגא בזוג עיטי שמש ששהו באיזור מאגר עין צורים אשר בשפלת יהודה.לאחר כשבוע בו הוא צפה וצילם את העיטים הוא מצא אותם מתים תחת קו המתח הסמוך למאגר ...
חברת המידע
מאת יובל רון
בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על חברה שאינה מוגבלת גיאוגרפית ומה שמאפיין אותה יותר מכל הוא השימוש המוגבר במידע ? חברת המידע. לדעתם של רבים החל משנות השמונים מתחולל תהליך בו המידע הופך להיות האלמנט המגדיר של החברה בת זמננו. יותר ויותר תחומים מושפעים מהשימוש המוגבר במידע ובטכנולוגיות שמפיצות אותו. חברת המידע נתפסת על ידי חלק כמובלת טכנולוגית בעוד אחרים רואים את המערכת הכלכלית או המדינה כסוכנים שלה. יש כאלה שמקבלים בברכה את המעבר לחברה עשירת מידע בעוד אחרים רואים בה אסון שעומד להתרחש כתוצאה מהגדלת הפערים בין שאלה שעשירים במידע לאלה שעניים בה.
לחנך לכלכלה נבונה
מאת אריק נופים
היום קיים מאבק בין ההורה לילד בנושא צרכנות.
במקום לריב ניתן לשתף פעילות לשביעות רצונם של ההורים והילד.
בכך מחנכים כישור חיים חשוב ביותר צרכנות נבונה ועצמאות כלכלית בראשיתה
ציפיות יש רק בכריות- על ציפייה וסבל
מאת ערן גולדשטיין
עוד לפני היותו ה"אדם החושב" - "הומו ספיינס", האדם הוא "האדם המצפה"- "הומו אקספקטוס", אם תרצו.
האדם המצפה מגופו כי יספק לו כל העת תחושות עונג והנאה וכי לא יכזיבו לעולם, המצפה כי מהלך חייו יהיה ודאי, בטוח ונשלט, המצפה כי אימא אדמה תעניק לו משפעה ומחומה ותדאג לו לכל מחסורו, המצפה להיות נאהב, המצפה לחיזוקים חיוביים על מעשיו, המצפה לצדק, צדק אלוהי וצדק חברתי.
על תופעת הסבל
מאת ערן גולדשטיין
האם הסבל האנושי הוא רק תוצר לוואי חסר משמעות בתולדותיהם של אנשים ואומות?
האם קיימת כלל משמעות לסבל?
כאשר בוחנים שאלה זו לעומק, מתגלה הסבל כתופעה ייחודית בעלת משמעויות רבות ומרחיקות לכת.
טקטיקה ואסטרטגיה בשימושי יומיום
מאת אריק שני
להיות חכם פירושו לדעת להשתמש בטקטיקה ובאסטרטגיה נכונה בכל תחומי החיים. להלן אוסף שיטות טקטיקה ואסטרטגיה נפוצות המאורגנות פה- כדי לסכמן ביעילות ברשימה מצומצמת ופרקטית.
טכניקת קבלת החלטות - העשרה וחידוד
מאת אריק שני
בעת קבלת החלטה לא תמיד קל להבין לפי מה עלינו לקבל אותה.לעיתים השיקולים הינם עמומים מדי ,לא ברורים ולא מאורגנים מספיק.לשם כך דרושה טכניקה ספציפית כדי להצליח בכל אופן "להרגיש" כיצד לקבל את ההחלטה.הדבר אינו קל ואינו סופי, אולם ישנם "עקרונות על" כדי למקסם את קבלת ההחלטה
הפרספקטיבה של מעמד הסוחרים
מאת עוד אחד
ביחד עם המעבר לערים החלה לצמוח הבורגנות, בתחילה כינוי ליושבי הערים בהמשך זוהתה עם מעמד הסוחרים, הרושם שנוצר הוא שמעמד הסוחרים המורחב בלע לאט לאט והנחיל את ערכיו הבסיסיים לכל שאר המעמדות
קריאה מהירה
מאת אריק שני
קריאה מהירה עוזרת במצבים שונים בחיים והינה אפשרית בקלות, במידה ומבינים את השיטות. קיימות רבות ומגוונות. התמצאות בראייה היקפית של כולן עשוייה לשפר את ידע הקריאה המהירה.
שיפור זיכרון - טכניקות
מאת אריק שני
שימוש נכון באופני העבודה של הזיכרון יכול לעשות את ההבדל שבין זכירת דברים לאי זכירתם.
גאולה בשאלה , פילוסופיה בשלוש מילים או משנתו החילונית של עץ הדעת
מאת אסיפוב לאוניד
אציג פילוסיפיה פשוטה המבוססת על מבנה בסיסי של השפה העברית שתספר את סיפורו של עץ הדעת המופיע בבראשית
על נהרות בבל שם ישבנו.
מאת צבי גיל
גולת בבל,העתיקה והמפוארת שבין הגלויות, הגיעה לקו הגמר שלה עם עזיבתו של אחרון רבניה,בראשית אוקטובר 2006 . אפיזודה סמלית זאת הביאה אותי למעין מחווה סמלי אף הוא,צדק היסטורי,בפרוטה,לא פואטי אלא פרוזאי, אל מחקרי אלא חטוף.הזדמנות להזכיר על קצה המזלג משהו על הנהר הארוך ביותר של הגלות, נהר שאורכו יותר מאלפיים וחמש מאות שנה.אפשר ויש בכך מסר לאדולפאחמד ד'ג'נן מפרס ומדי. אנחנו כאן.
כיצד נכבשה ירושלים?
מאת זיו מאור
לרגל ציון "יום ירושלים" כתב "אומדיה" שוחח עם ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין, מומחה להיסטוריה של הצנחנים, על תיאור מלחמת נס השחרור של ירושלים במלחמה מול צבאות ערב. מסתבר ש"היה לנו אינטרס לחמם את הגזרה ולשחרר את ירושלים"
הדמוניזציה של הגלובליזציה
מאת זיו מאור
קולם של פעילים חברתיים נשמע בגאון, בעוד קולותיהם של אילי ההון כמעט שאינו נשמע. עד כמה מוצדקת הביקורת על תהליכים כלכליים עולמיים?
השפעות המלחמה על רמת החרדה של ילדים בצפון
מאת ד"ר שלמה הרבט
המלחמה בצפון יצרה דילמות קשות עבור ההורים:האם להשאר או להתפנות למרכז?או לשלוח רק את הילדים לבד או עם הורה אחד כשהנסיבות מחייבות?איך להתיחס לתגובות הילדים הרגרסיביות?הסדנאות שערכנו בתום המלחמה שפכו אור על השאלות הללו.
מחשיבה אוטומטית לחשיבה מודעת
מאת דרורית גל-פז
לאנשים המסוגלים לחשוב על החשיבה ולנהל אותה, יתרון עצום בכל שטחי החיים, לעומת אנשים שפשוט "לא חשבו על כך קודם".
לכל אורך תולדות המין האנושי עסקו בני האדם בפענוח כוח החשיבה, כמו אז גם היום- פסיכולוגים, פילוסופים, אנתרופולוגים, אנשי חינוך מדע ורוח מתחבטים בשאלה מהי החשיבה וממה היא מורכבת וכיצד ניתן להיעזר בה להשבחת איכות חיינו.
האם החשיבה שונה מאדם לאדם או שמא לכולנו הרגלי חשיבה דומים או "מתואמים".בבואנו להשיא עצה לחבר או חברה אנו מסתמכים על החשיבה הקולקטיבית הנהוגה בתרבות שלנו ובחברה שלנו.
מרבית הפעולות וההתנהגויות שלנו הינן תוצר של החשיבה. אבל מהי באמת החשיבה ומדוע חשוב לחשוב על החשיבה. הרגלי חשיבה נטמעים בנו והופכים לחלק מאישיותנו, - האמנם? האם חשיבה ניתן לשנות? מדוע כדאי לחשוב על החשיבה? במאמר זה אנסה לפשט את המושג "חשיבה" ולהביאו מהמקום הפילוסופי אל הקרקע הפרקטית שימושית.
תרפיה באש
מאת ד"ר שלמה הרבט
תרפיה באש עושה שימוש באש ובמה שהיא מסמלת ככלי טיפולי רב השפעה.עוזר בטיפול בבעיות מתח, חרדה היפר אקטיביות ,פוסט טראומה ומופנמות.