מאמרים על: פסיכולוגיה 

תובנות על האשליה בה אנו חיים (2): כל מה שאני עושה אני עושה עבור עצמי
מאת צור טאוב
כל דבר שאדם עושה בחייו הוא עושה עבור עצמו, לפני הכל. גם אם זה משרת את האחרים. חוסר הבנה זו גורם לנו להרגיש תסכול ושאנו נותנים יותר משאנו מקבלים.

תובנות על האשליה בה אנו חיים (3): ציפיה
מאת צור טאוב
מהו התהליך הפנימי של הציפיה? מדוע הוא נוצר אצלנו בתהליך בלתי תקין, ומוביל עקב כך לאכזבה והאשמה?
מה הוא התהליך התקין שימנע זאת?

תובנות על האשליה בה אנו חיים (3.1): חוצפה
מאת צור טאוב
מדוע אנו מרגישים כלפי אנשים שהם חצופים? מהי האשליה שבבסיס זה ומה קורה למי שהצליח לראות את האשליה?

פגישה ראשונה: תחילת טיפול נפשי.
מאת רני לוי
אנחנו חיים בחברה מטופלת. כולם טופלו, מטופלים, או רוצים להיות מטופלים בדרך כזאת או אחרת. אנחנו קונים שירותים, כל מיני שירותים. חלק מהשירותים שאנחנו רוכשים הם טיפולים נפשיים. אני רואה מול העיניים גדודים של מטפלים ומטפלות מסוגים שונים קוגניטיביים, התנהגותיים, קצרי טווח, ארוכי טווח, ממוקדים יותר או פחות, פרוידיאנים, לאקאניאנים, יונגיאנים, זה שהציל את חייה האומללים של החברה הכי טובה שלכם, זה שחזר עכשיו מחו"ל ולמד שם המון, זה שאימא שלכם מצאה לכם, שזה כבר אומר עליכם משהו...

שכנוע, פיתוי והשפעה - תעלולוגים
מאת עמרי וייל
תעלולוג הוא מונח חדש לכשל לוגי בהבדל אחד, שהוא משמש לשכנוע, פיתוי והשפעה כחלק ממתודה שלמה ובכך הוא הופך מכשל להצלחה ומאפשר שיפור בתקשורת. זהו הראשון בסדרת מאמרים שיסעקו בתעלולוגים

פחד קהל - הגורם למניעת התקדמות ותנופה
מאת לאה פולישוק
פחד הקהל מצוי אצל רוב האנושות, אלמלי פחד הקהל,הרבה דברים יפים וטובים יכלו לצאת אל הפועל. מאמר זה ידון: באיך לזהות פחד קהל,מהם הגורמים לפחד הקהל ובדרכים להתגבר עליו.

שכנוע, פיתוי והשפעה בתקשורת בינאישית
מאת עמרי וייל
במאמר "שכנוע, פיתוי והשפעה על פי הקבלה" הוסבר המודל של רוח/נפש כבסיס לתקשורת. במאמר זה ינותח תהליך יצירת התקשורת באופן האפקטיבי ביותר תוך שימוש במודל הזה.

שכנוע, פיתוי והשפעה על פי מודל הקבלה
מאת עמרי וייל
הקבלה משתמשת במושגים של רוח ונפש. הפסיכולוגיה במודע ולא-מודע. אלו שני מודלים לא מקבילים. האם המודל הקבלי יכול לשמש למטרות שכנוע, פיתוי והשפעה אולי אפילו טיפוליים? לדעת הכותב כן.

מספר מחשבות על סקס, פמיניזם ו...גברים
מאת רני לוי
במקום הקדמה
אני לא בטוח שיש לנו מקום כאן. החדר צפוף. הן יודעות המון. אני לא בטוח שיש לי מה לחפש בתוך כל זה, יש להן את עצמן, הן עושות את זה בעצמן, לעצמן, הן עושות את זה טוב. מסופקות. אנחנו זרים כאן. יש חוקים אחרים. כל תנועה יכולה להיות תנועה מיותרת, גסה. אנחנו רוצים להיות כאן. אנחנו רצויים ? איך נתקבל על ידן ? אנחנו רוצים להתקבל על ידן, אבל לא לוותר על עצמנו. אנחנו מפלסים מקום. איך אפשר לפלס מקום לתוך זה בלי להיות אלימים ? אם נהיה אלימים הם תשמנה לב, הן תזרוקנה אותנו מכל המדרגות. לפעמים הן רוצות שנתנהג כמו "גברים", אולי אפילו שנהיה אלימים. הן אוהבות אותנו, לפעמים שונאות, גם אנחנו לפעמים שונאים את עצמנו, היו פעמים שהיינו לא בסדר, לא מתחשבים. אבל גם להן היו כמה פעמים כאלה ונפגענו. כמה פגענו. איך נדע מה הן רוצות ? כשהיינו מאצ'ואים זה נגמר רע, זה לא ממש נגמר, זה עדיין רע. אנחנו, לפחות חלקינו, לא רוצים להיות מאצ'ואים, אנחנו רוצים להיות. אבל איך ? אולי כדי לוותר על כל הכאב ראש הזה וללכת למקום אחר, לחדר משלנו, ל"בלייזר". גם שם זה לא ממש בית, אנחנו לא מתחברים שם עם כלום. נע ונד תהיה בארץ הזהויות המתגבשות והמתפרקות, אולי לפחות תלמד מזה משהו.

כושר ניתוח- דגמי תלת מימד מתקדמים- חלק א'
מאת אריק שני
כושר ניתוח אינו דבר טיבעי אלא דורש טיפוח מתמיד, פיתוח נוסף, מיקסום ותחזוקה שוטפת. כאחד מן הדברים הנחוצים ביותר לכל אדם לצורך תפקוד שוטף - נדרשת בעניין זה נגיעה מקצועית. להלן אנליטיקת מודלים של כושר ניתוח לשיפור הבנה וטיוב כושר ניתוח.מאמר מסוג : מקצועי

מרד הפסיכולוגים - סלע המחלוקת ואפיון התהליך
מאת צביאל רופא
העניין הוא שהשיטה הדינאמית אכן מטפלת לעומק, לכן בדרך כלל הטיפול אורך זמן רב, בולעת ממון הרבה, וגם לעתים מכאיבה לא מעט, בלשון המעטה. וכמו שכבר ציינו רבים בצדק, יש גם שיטות אחרות שמן הסתם עושות עבודה טובה בזמן קצר יותר, מקלות פלאים על סבל המטופלים, אך אולי באמת נועצות קצת פחות לעומק את אזמלן החד

הפרעה דיסוציאטיבית - מי מפחד מדיאגנוזה שלישית?
מאת צביאל רופא
בשלב זה, אני כבר הייתי מאוד לחוץ ולא ידעתי אפילו מדוע. ניסיתי לטעון בפניה שזיכרוני אינו כתמול שלשום ולמעשה בוגד בי השכם והערב. למעשה, נראה לי בזמן האחרון שהחורים בו כה גדולים שדומה הוא יותר לרשת דייגים מאשר לגבינה צהובה

בנעליים של מטופל פסיכו-דינאמי
מאת צביאל רופא
אני מניח שלמזלך את לא הוגדרת כחולת נפש... גם לא עברת טיפול פסיכו-דינאמי בן יותר מעשר שנים רצופות... ולא נגרמו לך נזקים הפיכים או בלתי הפיכים כתוצאה ישירה של הטיפול...

החוזה הפסיכולוגי ומשמעויותיו בתחילת המילניום החדש
מאת דודי אילת
מאמר זה ידון בקונספט החוזה הפסיכולוגי בקונטקסט עולם העבודה המשתנה של
שנות האלפיים. במהלך המאמר, אסקור את ההגדרות השונות לקונספט, תכניו
המשתנים ותפיסתו בעיני בעלי העניין השונים.

החוזה הפסיכולוגי הנתפס, רמת המחויבות הארגונית ופוליטיקה ארגונית נתפסת
מאת דודי אילת
מושג אי הודאות נדון באופן ביקורתי ויש הטוענים שמדובר ברטוריקה ניהולית,
שמטרתה לכונן את המנהל כ"איש הידע", אשר יכול להפחית את אי הוודאות ובכך בעצם
מתחזק מעמדו ויכולתו הלגטימית לפעול באופן "רציונלי" לשנות ולשלוט בתהליכים ארגוניים.

To be or not to be - על מיגור האופציה האובדנית
מאת צביאל רופא
אחרי מספר שנים בהם דחיתי מראשי כל מחשבה שנגעה, אפילו קצת, באובדנות, הגעתי למצב בו המחשבות הנוראות האלה כבר לא באו יותר לבקר אצלי. ואפילו אם עולה לעתים רחוקות איזשהו הרהורון (שכידוע הוא בהחלט הרהור מצוי, לעתים, גם בקרב "הבריאים"), זה לא נורא - כי הוא מגורש באופן מיידי והחלטי ורצון הקיום והחיים רק הולך ומתחזק

טיפים לחשיפה במעגלים הקרובים
מאת צביאל רופא
כמה טיפים עבור חברי ושותפי לסבל הנפשי, כמו גם עבור כל מי שמעוניין להיחשף ומתחבט כיצד לעשות זאת

לקראת גיוס - המתבגר והתמודדותו עם השירות הצבאי
מאת גולן ג'ורנו
הגיוס לצבא הוא כהדק המשחרר צרור של חרדות מוקצנות המחייב גיוס כוחות אגו משמעותיים להתמודדות. המאמר סוקר סיפורי טרום גיוס המעלים ומנבים קשיים אפשריים הניצבים בפני המתבגר כאשר יפגוש במערכת הצבאית. משימות

חושניות הבושה
מאת אביבה לודן
חוויה חושית בעת טיפול של רגש הבושה.
תיאור מקרה, מפגש טיפולי.

חשיבה קדימה כשאנו מצויים בקונפליקט עם הזולת
מאת מאורה רייץ
מיקוד החשיבה בעבר אינו מועיל להתקדמות לעבר פתרון יציב של הקונפליקט. לעומת זאת, מבט קדימה גם לעבר הטווח הרחוק יכול לסייע לנו להתקדם ולהגיע לפתרון שיחזיק מעמד גם בעתיד של הקונפליקט שביננו לבין הצד השני לעניין.

> התנאים הפנימיים להתמודדות כלשהי
מאת צביאל רופא
מוקדש באהבה ובתקווה לשוכני המחלקות הסגורות באשר הם

איפוא זה מתחיל? אכזריות - מהו הגבול וקריטריון טיפוח החיים
מאת מיכאל שרון
הנקודה העולה כאן, מתי האכזריות נעשית בוטה ומצמררת. הרי יש גם אכזריות "חרישית", או חמקנית - אטימות לב לחייהם החרופים של עמלים, כלפי זקנים בחברתנו, גם כלפי ניצולי שואה זקנים. מדי פעם מובאת עדות מצמררת בתקשורת, תוך שירטוט מקרה בודד, המבליטה את הויזואליה של האכזריות הזאת. אנו מזדעזעים ועוברים לסדר היום "נו, יש גם דברים כאלה, זה החיים", רבים אומרים לעצמם, ויש המוסיפים לעצמם, "מה טוב שגורלנו שפר עלינו". עזה היא המשך התופעות הללו, תוך הזזת קריטריון הסבילות לאכזריות: "למען איזה מטרה חשובה, צריך ככה", "יש להקשיח את הלב, אחרת מצבנו יהיה קשה, אחרת נפסיד, אחרת, אחרת".... לפעמים באה גם האקסטזה, השילהוב העצמי, שכן נידרשות לכך אקסטזה והיסטריה עצמית. "השלך עצמך לתוך זה, ואז תוכל לעשות זאת, למען המטרה החשובה". בהקשר זה, מדי פעם נימצא אותו מ"מ שמגדיל לעשות ושובר זרוע לבת 4 תוך דריכה על ביטנה, על מנת שקריטריון הסבילות לאכזריות יוזז הלאה, אצל חיילי מחלקתו, שלמחרת ישיגו כולם שיאי אכזריות חדשים, על דרך החיקוי (ולמעשה, עקב הזזת סף או קריטריון הסבילות לאכזריות). השאלה תמיד, איפוא זה מתחיל. כאן מתחייבת עדות אישית, פנומנולוגיה של ניסיון יום יומי.

הפרפסיכולוגיה ודמיון מודרך
מאת צחי בבלי
הפרפסיכולוגיה ודמיון מודרך

פרק 5 מתוך "מישהו מטפל בך"
מאת צביאל רופא
פניו של הראל היו אפורות כפרוות עכבר, ולפני שהתיישב כבר החל לדבר: "אברהם, אני משתגע! אני לא יכול יותר, אני מרגיש את אלוהים בכל מקום... הוא בתוכי... אני כמו עכבר שהתחבר לזרם של תחנת כוח שלמה... אני לא מסוגל לעמוד בעומס..."

תרפיה באש ככלי דיאגנוסטי בטיפול
מאת ד"ר שלמה הרבט
השימוש באש בטיפול יכול להיות באופן מלא היינו שהמטופל בא לתרפיה באש ובכל פגישה תינתן לו ההזדמנות ליצור באש ולעשות אש ועיקר העשייה הטיפולית הלא וורבאלית תהיה עם האש. או באופן חלקי ואז היצירה באש מתבצעת רק מידי פעם .התרפיה באש פועלת כמו בגישה של המודל המשולב בטיפול באומנות Inter Model Of Expressive Art Therapy). מודל טיפולי זה אשר בו המטפל מאפשר למטופל לגוון בדרכי הביטוי בהן הוא עושה שימוש בטיפול. על פי הגישה הזו, האומנויות השונות הן אמצעי להגיע ולדעת את המטופל. המטפל מספק למטופל בחדר מגוון של אמצעי ביטוי אומנותיים כמו דרמה, ציור, פיסול ומוסיקה והמטופל בוחר לו בכל מפגש את האמצעי שמדבר אליו באותו מפגש. לרוב המטופלים מתבייתים על אמצעי אחד למשך מספר מפגשים ולעיתים הם מחליפים לסוג ביטוי אומנותי אחר. התרפיה באש יכולה לשמש כעוד אמצעי במודל המשולב בטיפול באומנות או ככלי מרכזי בטיפול באומנות כמו הדרמה ,המוסיקה והאומנות .

במאמר הנוכחי אני אעמוד על הדברים הדיאגנוסטיים הניתנים ללמוד על המטופל באמצעות השימוש באש הן ככלי מרכזי והן ככלי משני בטיפול .

משא ומתן על תחומי - תצוגת ידע למקצוענים
מאת אריק שני
תמונת הסתכלות נכונה על משא ומתן מאפשרת התקדמות משוכללת ומרהיבה באופן בלתי משוער.פתחו תמונת הסתכלות מקצועית נכונה על משא ומתן ויכולת התמצאותכם בתוככי השיטוט במבוכיותו תשתפר. מאמר למקצוענים.

שיפור דיבור - תחום ה ESK
מאת אריק שני
ברוכים הבאים לפיתוח ולידע ה ESK.
תחום חלוצי יחודי המשתמש במודלים הנדסיים ותלת מימד הבנה לפיתוח וליימון מיומנות דיבור משופר עד למלוא היקפי פעילותו בזירות שימושיו השונים.

סטיגמה - חברה שלא אשמה אבל אחראית
מאת צביאל רופא
החברה זקוקה לאנשים שיסבירו לה ובייחוד שימחישו לה ממש כי חולה נפש יכול לדמות לכל אדם אחר מכל הבחינות. אמנם הוא רגיש יותר ללחצים מסוימים ולעתים גם מוגבל מבחינות מסוימות, אבל ודאי שאינו מה שהחברה מציירת לעצמה מתוך בורותה. הסטיגמה - שמולידה טעות כה מתמשכת, כה אקוטית ודה-הומאנית - מהווה תעודת עניות לחברה עצמה

בחירת בן זוג
מאת יעקב ברמץ
אפתח בסיפור קטן. כשהייתי חייל בקורס מכי"ם, עברנו בדרכנו לבסיס ברחוב הראשי של
הכפר מרר. כפר דרוזי בגליל. לפתע שמעתי צעקות רמות. הבטתי וראיתי מחזה מעניין.
בניין בן שלוש קומות. בחלון בקומה השלישית עומדת אישה ומשליכה חפצים מהדירה. למטה
עומדת משאית של מובילי דירות, וקהל אנשים מתגודד מסביב. שאלתי מה קרה שם? היסו
אותי. מין הון להון, אמר לי מישהו שהזוג הזה מתגרש. אמרתי לעצמי בחופזי, ברוב
צעירותי, שכך צריכים להראות גירושין. כי אם הם לא נעשים בצעקות וכעס גדול, אז למה
מתגרשים בכלל? אם נפרדים בחיוך, למה נפרדים בכלל?
מאז עברתי מספר ימים ואוקיינוסים, ואני רואה את הדברים קצת אחרת.

בחירת בן זוג
מאת יעקב ברמץ
בחירת בן זוג הינה בעיה קשה מאד. אם היינו יכולים לבחור בן זוג, לחיות איתו או איתה כמה שנים. ואז לחזור שוב לאותם שנים ולחיות אותם מחדש עם בן זוג אחר ולהשוות. ולבחור מבין השניים או השלושה או העשרה. הבחירה הייתה פחות קשה. אבל חיינו הם חד פעמיים. וכל החלטה שלנו היא גורלית. לכל היותר לאחר עשר שנות נישואין אוכל להתגרש אבל לעולם לא אוכל לחיות עם האשה השניה כשאני בגיל עשרים וחמש, או כשאין לי ילדים מהאשה הראשונה. ובודאי שלא אוכל להשוות או לבחור את המתאים לי ביותר מבין השתים. יכולת הבחירה לפני רכישת מכונית או שמלה הרבה יותר גדולה. אפשר למדוד לנסות לבדוק ולהחליף.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>