מאמרים על: סיפורים קצרים 

סיפורים וטרינריים - על הקשיים בלימודי מדעי החיים
מאת אבי ליליאן
הפעם הבנתי שזה "הכול או לא כלום" , אם אני לא עובר את המבחן הזה, אני יכול לשכוח מחלום הרפואה הוטרינרית, ולתמיד.

פנס החנוכייה של שנות ה-50 עדיין מאיר
מאת הרצל ובלפור חקק
תמונת ילדות קסומה: ילדות בירושלים בשנות החמישים, איך הארנו את חג החנוכה בפנסי פח , איך קנינו בלוקים של קרח ברחוב האגס במחנה יהודה, ג'ו עמר בבית הכנסת השכונתי, אברהם לוי מנהל הדואר היה גם סוכן של ההגנה, ילדות קסומה שנשארה לנצח

סיפורים וטרינריים - איך התקבלתי ללימודי וטרינריה
מאת אבי ליליאן
לא יכולתי שלא לחשוב איך מאיגרא רמה שקעתי לבירה עמיקתא, איך מסטודנט לווטרינריה באיטליה הפכתי במחי יד לפועל פשוט במפעל למיצים.

סיפורים וטרינריים- מה בין וטרינריה ורפואה
מאת אבי ליליאן
הציבור לא אומר זאת במפורש אולם אני מניח כי עמוק בליבם יש הסוברים כי זהו סוג של "בזבוז" משאבים מנטאליים, להיות רופא של חיות בעוד שיכולת להשקיע את האינטלקט שלך בהצלת חייהם של בני אדם.

סיפורים וטרינריים - הבחירה בחיים של וטרינר
מאת אבי ליליאן
אני מניח כי מרבית הוטרינרים בחרו במשלח יד זה כיוון שהם אוהבים בעלי חיים, ובמיוחד נהנים מאותו מושג מסתורי הקרוי "קשר אדם חיה", הקושר אנשים ובעלי חיים יחדיו לאורך עשרות אלפי שנים.

מיומנו של חוקר פרטי
מאת ברק סאעת
שבע בבוקר,יש לי עוד שעתיים לפחות לישון,למה???מי זה מתקשר עכשיו?
עניתי בלי לבדוק מי זה,הצטערתי!

תמר
מאת ברק סאעת
מכירים את הרגעים האלה שמישהו מחייך ופתאום הכל מסביב הופך סלווואו מושן
ככה זה איתה

עקרת בית לעת מצוא
מאת דני פלד
על עזרה בבית לעת מצוא

כל ההתחלות
מאת אריאנה שלם
לפני ראש השנה, התאספו כל ההתחלות החדשות לפני אלהים והודיעו: "די! בכל שנה האנשים מבטיחים לשנות את דרכיהם. בכל שנה הם מתחילים וכעבור כמה ימים או שבועות הם חוזרים להרגלים הישנים שלהם! נמאס לנו לחזור, כל שנה, אל ההצלחה, אימנו, בידים ריקות. השנה לא נרד אל בני האדם. לא יהיו השנה התחלות חדשות!"

פרדה - מחווה לאלכסנדר פן
מאת אפי רוזנברג
נפלתי,
אולי אפול
ועדיין
אוהב
את המכשלה
בגינה
נפלתי

ראובן וימר: 'החצר הקסומה', דברי מבוא לספר 'משלי לאדינו' שיוצא בימים אלו מהדפוס לחנויות הספרים
מאת אלי גיא Eli Guy
השבוע יעלה על מדפי חנויות הספרים (סטימצקי, צומת ספרים ודורון ספרים) הספר 'משלי לאדינו', השני מארבעת ספרי אסופות המשלים של ראובן וימר. 'משלי זן' כבר בתפוצה, ובקרוב יתווספו אליו גם 'משלי איגיון (נונסנס)' ו'משלי החיים'.
הנה דברי מבוא של המחבר על הספר.

על החלפת פרק ירך שמעת ?
מאת דני פלד
חוויות של מנותח

עבודה אימונית עם ילדים
מאת עינת גרוס-ברונר
מאמר מאת עינת גרוס-ברונר, מכון מראות אסטרטגיה
www.mirror-strategy.com
איזה עתיד מייחלים לעצמם ילדים? לאיזה טווח מסוגלים ילדים לחשוב? על אילו תחומים ילדים חושבים-עבודה, משפחה, רכוש או סדר עולמי? מה היא תרומת האימון להתבהרותו של החזון האישי בקרב ילדים? יצאתי לשטח עם צוות מאמנים וחזרתי נרעשת ומשולהבת. הנה ניתוח תוצאות העבודה שלנו עם ילדים באמצעות תיבת המשאלות :
ילדה בכיתה ג': הילדה התבקשה לצייר את משאלתה. היא ציירה איש עומד ולידו איש שוכב על מיטה. המאמנת שיבחה אותה וביקשה ממנה שתתאר את הציור. הילדה הסבירה שהיא רוצה להיות רופאה ושהאיש העומד בתמונה הוא רופא המיצג את משאלתה. המאמנת בדקה איתה, מדוע היא בחרה לייצג את עצמה כגבר במקום כאישה ועודדה אותה להוסיף סממנים נשיים לדמותה. היא הוסיפה לעצמה שיער בלונדיני ואת צבע עיניה הירוקות. הילדה באה מהסקטור הערבי. ניתן לראות בתהליך ההפעלה, שהתמונה העתידית בראשה של הילדה היתה מורכבת מסטראוטיפיים חברתיים לאדם עובד שהינו רופא. אדם זה הינו גבר ולא אישה. ההפעלה עוזרת לילדה לפרוץ בראשה את מחסום המלל החברתי והסוציאליזציה הלא מודעת החברתית. היא מוצאת באמצעות ההפעלה את התמונה האוטנטית שלה, את הציור והמילים האישיות שלה לבטא את רצונה ביתר בהירות. בהמשך ההפעלה עודדה המאמנת את הילדה לקשט את קירות חדר הרופאה בתעודת הרופאה שלה. ההפעלה הסתיימה בלחיצת יד ובאיחולי הצלחה לרופאה שבדרך.
נער בן 16:

חולצה לשבת
מאת צביאל רופא
אבא שלי היה אדם טוב ורחום לכל הסובבים אותו, רק לי היה מרביץ לפעמים. הוא היה דתי, בעל השכלה כללית רחבה מאוד והיה מנסה בכל דרך לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך"

ברכות - לכתוב או למצוא אותן ?
מאת אסף לירן
אם נחפש את המילה ברכה במילון נקבל שני פירושים. הראשון הוא "שבח מאת הנברא המודה בגדולת הבורא" ואילו השני "רצף של מילות תודה והערכה".

משבר גיל המוסכניק
מאת יוני דולינסקי
היה זה יום רגיל, אני שהייתי בעל מוסך עבדתי על התקנת רמקולים, מגבר לרכב, וסטריאו לרכב. למעשה כבר לא היה לי כוח לעבוד כמוסכניק, 20 שנה אני במוסך ראיתי הרבה שחור מול עיניי...

סיפור אהבה מהמוסך
מאת יוני דולינסקי
היה זה יום רביעי בשבילי עוד יום רגיל ושגרתי. אני, שהייתי מנהל חברת פרסום יוקרתית הלכתי לבקר את חברי היקר משכבר הימים משה...

מתארחים בתל אביב
מאת דני פלד
מניר יצחק "לשרונה".

סוס הקסם
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
כמו משום מקום הוא צץ לך - השביל -
בתחילה הוא לא ברור אבל לאורו של
הירח המלא, כמו יד אמן אוחזת במכחול
מצטיירת לפניך הדרך.

בקר חדש
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
בבקר כאשר אני מתעוררת, טופז כבר ממתינה ליד המיטה בסבלנות. אם עבר זמן רב מדי, לדעתה, היא קופצת על המיטה ובכשכושי זנב שמחים וחיוך נלהב היא מכריזה : קומי, קומי, יום חדש היום, השמש כבר זרחה, הציפורים מצייצות, הבחוץ על כל הטבע הרוחש בו קוראים לנו...

סיפור על נעל כמעט חדשה
מאת אפי רוזנברג
עצרתי, הדלקתי סגריה, חוט עשן כסוף
דקות ארוכות עמדתי והתבוננתי, התאורה הדלוחה שעלתה מפנס הרחוב, הוסיפה הד של עצבות, לספור שהתחיל, התגלגל, והסתיים בנעל בודדה, כמעט חדשה וגרב.

הניצול
מאת צביאל רופא

סיפור קצר / מאת צביאל רופא

סיפור פשוט על חנות מכולת קטנה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
חנות מכולת של פעם...

בשכונה שאני גרה בה מזה שלוש שנים יש שני מינימרקטים גדולים. יש שם הכל, כמעט הכל.
הם כמובן גם עושים משלוחים הביתה והם עמוסים עבודה מבקר עד ערב.
בשכונה שאני גרה יש גם חנות מכולת קטנה, בסמטא קטנה, נסתרת ונחבאת אל הכלים.

מקפריסין ועד ניר יצחק - 60 למדינה.
מאת דני פלד
נרשמתי באתר של "מוטקה".
הסיפור מתמצת תקופה שלי במקביל להקמתה של המדינה.

התווחנו גם באולם ההרמאות של השירות המטאורולוגי בבית דגן.
מאת דני פלד
טיול גימלאים. מומלץ.

והעיר בורות רבים לה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
הנער גדל בעיר מתחת לאדמה והיא היתה מלאה בורות.
כשאנשים נפלו לתוך הבורות הם אמרו : קרה לי אסון נורא. איזו תאונה קשה, אני כנראה נענש. הגורל רודף אותי...

זה קרה בשדה
מאת מוטי לקסמן
באור השמש העולה התפשט גם אור אהבה

הדלת
מאת אברהם אלון
דלת דמיונית סוככת על חיי האדם וגורלו. מה מתרחד משני עבריה של הדלת הדמיונית?

המסעדה של סבתא ג'ו
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
אני יושבת במסעדה הקטנה של סבתא ג'ו, מבטאים את שמה עם שורוק, אוכלת נזיד כתום שטעמו חמוץ מתקתק שהוא סמיך, חם וטעים. דרך החלון הקטן אני רואה את ההרים עם הרכסים המושלגים. מראה מרשים שמזכיר לי ציור שציירתי פעם.
סבתא ג'ו נראת זקנה כי עורה מקומט מאוד.

קטע-הפתיחה מסיפורי אודליה
מאת Danniel Qeletti
קטע-הפתיחה של סיפורי "אודליה", שנכתב בקיץ 1993 ונערך בקיץ 2004.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>