מאמרים על: סיפורים קצרים 

הקיבוץ לאן ?
מאת דני פלד
אז מה עושים כדי שיהיה טוב ?.......... מדברים.
זה כמו סיפר.
למי ש כול חייו הבוגרים חי בקיבוץ, אני מציג ראיה משלי על הנעשה סביב המודל ששמו קיבוץ והנחשב כהצלחה מתמשכת עד שהחל מגלה חולשות שיתכן ואין להם תקנה של ממש. ומה שהיה, יהיה, אבל אחרת.
הצורך והנטייה לטפל בדברים הדחופים, לא השאירו זמן לחשיבה דיאלקטית שהייתה צריכה לזהות את ההשפעות וההשלכות של הפתרונות המידיים.

דה-ז'וו
מאת ירון אביב
לאחר כמחצית השעה מגיעים השניים לחניית המלון שאננים לחלוטין, הבחור יוצא מהרכב והולך למשרד לקבל מפתח ואיילת יוצאת מהרכב וממתינה בחניה, לאחר דקה מצטרף הבחור והשניים עולים במדרגות לחדר בקומה השנייה ונכנסים פנימה לחדר.

סיפורה של דניאלה - הפרק הראשון
מאת Danniel Qeletti
פרק א' מסיפור פרי-עטי

אנדרה וג'ני
מאת Danniel Qeletti
סיפור רומנטי קצר, על אהבה ראשונה בין דודנים

תמונה
מאת Danniel Qeletti
סיפור רומנטי בדיוני קצר, שנכתב (כנראה) בקיץ 1993.

סעודה מלכותית לגן עדן
מאת מיה שובי
מולי עמדו שולחנות שלמים שנותרו בהם מנות טריות והעדפתי להישאר מקופלת בתוכי דווקא בפינה הכי שחורה, אולי זה בגלל העבר שלי. אולי זה בגלל שתמיד אהבתי להישאר בתוכי וגידלתי וטיפחתי עור קשיח שהיה מעין מחיצה ביני לבין שאר החברה,

1 מתוך 5
מאת מיה שובי
כי הרי, ידוע שכל האמנים שרוטים. ורוב האנשים לא מוציאים את מה שיש להם בבית,

ואם נעשה משוואה פשוטה נגלה שמה שיוצא זה אני.

רקוויאם
מאת מיה שובי
נשכבת על הספה הירוקה, שעליה אהבנו כ"כ.

ועל הספה הזאת ספרתי לך המון דברים שלא היית אמורה לדעת,

ואולי גם אני לא.

עצב.

או עצבים.

שעה אחת קודם.
מאת מיה שובי
וזאת שעה אחת קודם.

נשקת לבתך באוויר והבטת בי במבט חודר.

יצאת החוצה ואת הדלת סגרת בשקט.

ביקור ב אוטופיה - זה בארץ
מאת דני פלד
יום טיול מהנה

נוסטלגיה - האם זה באמת מה שהיה פעם?
מאת אברהם אלון
לפתע צפות תמונות מן המאגר. כמו אלבום הפותח את דפיו מבלי שאיש ייגע בו.במעורבב ובמשולב מוקרנות חוויות שעוררו בשעתן ריגוש, מתח, הנאה, שעשוע, בידור, משובה וצחוק.
המתבונן תוהה - האם אלה תמונות של ממש או קרעי זכרונות? מדוע הן מעוררות געגועים חזקים כל כך? מה הקשר בין אלה לבין מה שקרוי נוסטלגיה?

רשמים חמים מברצלונה-פרק אחרון
מאת דני פלד
גם היום האחרון.

רשמים חמים מברצלונה-חלק 3
מאת דני פלד
הלכנו ברגל וראינו בעיניים. היה שווה כול מאמץ.

רשמים חמים בהמשכים מברצלונה.
מאת דני פלד
נהנינו ומציעים לכם שתהנו גם אתם. לפחות בקריאה, עד שתבקרו במקום.

רשמים חמים בהמשכים מברצלונה
מאת דני פלד
חוייות של טיול בהמשכים בעיר יפה.

קסם הקולאז' והבובה מתילדה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
קסם הקולאז' והבובה מתילדה.

בנעורי- אחד ממורי לאמנות הפגיש אותי עם עבודת הקולאז'.
הייתי מוקסמת מהאפשרות לקחת פיסות נייר מקומטות, קרועות או חומר אחר כמו בד או חוטים ולהפוך אותם למשהו חדש, מענין ויצירתי. כל אלה עוררו את דמיוני, עוררו בי סקרנות וחקירה שנמשכים עד היום הזה.

לאחר שנים, כשהדרכתי ילדים ונוער בחוגי ציור ויצירה, גיליתי שילדים אוהבים מאוד את יצירת הקולאז'. הקולאז' עורר בהם יצירתיות טהורה משולבת בהרפתקה והיה זה מקסים לראותם נלהבים, בוחשים ומחפשים בערמת העיתונים את אותם חלקי פאזל שקורצים אליהם. אחרי סיום שעור- מלאת השראה, הייתי יושבת ויוצרת קולאז' חדש.

לקראת ראש השנה הבאה עלינו לטובה
מאת דני פלד
ברכות לכולם

על מרפאים ומתקשרים במערב אפריקה
מאת רחל בנגורה
על מרפאים ומתקשרים במערב אפריקה

קומבאסה- האיש שרצה לדעת

בכפר קטן בגינאה במערב אפריקה חי אדם אמיד בשם קומבאסה,
קומבאסה היה איש עסקים , בעל בית גדול בו חיו שלוש נשותיו כל אחת באגף משלה עם מטבח משותף, כל אחת מהנשים ילדה לו כמה ילדים,

המלאך השומר
מאת ירון אביב
למשרד נכנסה אישה כבת 35 שיער ארוך גוונים בלונד עיניים כחולות מדהימות מביעות עצב רב, היא הייתה אישה ילדה יפיפייה גובה 160 רזה משהו לבושה במכנס שחור וחולצת טריקו כחולה היא הביטה עמוק לתוך עיניי ואמרה לי , אתה בדיוק כפי שתיארתי לעצמי, אני רוני.

בית יולדות
מאת עדית שמר
מה קורה לתינוק אחרי שכבר מחליטים עליו שאין לו זכות להיוולד?

לכלוך על הקיר
מאת עדית שמר
עולמו הפנימי הסבוך של מתבגר בודד וכואב.

הבחירה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
איש אחד בא והלך, שב וחזר, ושוב הלך.
הוא היסס. הוא רצה לקנות כרטיס ולהיכנס למופע אבל הוא חשש. ממה הוא חשש הוא לא ידע. כמו משהו בתוכו לא נתן לו לקנות כרטיס ולהיכנס.

תיק הקסמים של דוקטור מלמד
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
... לפעמים, כמו מורם מסך ומגיע זכרון ישן והוא יפה, צבעוני, ציורי ומביא מזור לחלקים מקבילים מאותם זמנים.
וכמו במטה קסם אותו זכרון, יוצר אדוות ומרפא ומשבץ אבני חן במפת החיים החדשה.
כזה הוא הזכרון של דוקטור מלמד, רופא משפחה.

הסיוט של האימהות
מאת עדית שמר
שתי נשים משוחחות על כוס קפה, שיחה שמגיעה למחוזות רחוקים.

אהבת נשים
מאת עדית שמר
סיפור אגדה על פגישה מקרית שהייתה או לא הייתה...

היומנים של שרנה (קטעים שהועברו דרך תבת האור) סיום.
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
קרמרנה
שבוע שלישי של החודש האפור

בגדי החורף, השמיכות, הכלים, מצרכי המזון, הכל יושאר כאן במערות.
בחודש הבא, בירח מלא של החודש השחור, יהיה המעבר.
המבנה הגבישי מוכן ועלי רק להפעיל אותו על ידי פירמידת הזהב עם הקריסטל בקודקודה, זהו מנוע ההדהוד.
מערת המדיטציה בוהקת כולה באור לבן.

היומנים של שרנה (קטעים שהועברו דרך תבת האור) המשך.
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
היום ערכנו את הטקס המקודש לתאומים, שמותיהם- מתן ונריה.
פנימה החליטה על קיום הטקס מאחר ונתן לא חזר. לא הצלחתי ליצור עימו קשר ואינני יודעת אם הוא חי. אנחנו יודעים על השודדים ועל הצבא העובר בדרכים לא דרכים,
עדיין מקווה שנתן יצור קשר.

היומנים של שרנה (קטעים שהועברו דרך תבת האור) המשך.
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין

היום עם שחר יצאו פזיאל ואוניאן אל המדבר.
לפני כן אני מתדפקת על דלתו של אוניאן. הוא פותח את הדלת ואני נכנסת פנימה, באוויר ריח לבונה ונר מאיר את המקום.
אוניאן מביא מפינת החדר תיבה קטנה ומגיש לי אותה, פתחי אותה הוא אומר לי.
בתוך התיבה פירמידת האור בעלת ארבע הצלעות, היא זוהרת ובקצה הקודקוד העליון, זוהר ככוכב, הגביש.

היומנים של שרנה (קטעים שהועברו דרך תבת האור) המשך.
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
הבקר היתה זריחה מרהיבה ורודה כולה. השמיים נצבעו בוורוד עז והשמש עלתה ככדור אדום זהוב.
עמדתי במרפסת המוגנת ונשמתי עמוק לתוכי את המראה הזה.
שמעתי קול שירה קסום עולה מאחת המרפסות המוגנות, זה היה קולה של רואה שנתנה ביטוי להתפעמותה מהזריחה.
רואה תמיד שרה בשפה העתיקה והצלילים עוטפים את המקום כולו באהבה.
בדרכי למערת המדיטציה אני עוברת באולם הקטן בו מכינה דיקלה את החלב החמוץ והגבינות.

מחרוזת אם הפנינה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין


אחרי שנסגר מעגל נפתח מעגל חדש
היכן שנסגרת דלת ניתן לראות את
האור עולה באופק החדש

אחרי ההרס באה ההתחדשות
והחיים הם מתנה והזדמנות

סבתא אם הפנינה משוררת גווני הזריחה








כאשר נולדתי, כך סיפרה אימי, התקשתי לנשום. סבתא כוכב לבן, הביאה מחרוזת שזורה פיסות עדינות של אם הפנינה, ענדה אותה על צווארי ומאז נשמתי נשימות מלאות של אויר צלול וגדלתי חזקה ובריאה.
אהבתי מאוד את סבתא כוכב לבן, יותר מאשר את בני משפחתי ולכן כילדה את רוב הזמן ביליתי בחברתה. הילדים האחרים בכפר מצאו להם עיסוקים רבים ושונים אבל אני דבקתי בה. כילדה, לא ידעתי עדיין שאני תלמידתה, פשוט ידעתי שעלי להיות בחברתה וללמוד ממנה, הכל.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>