מאמרים על: סיפורים קצרים 

היומנים של שרנה (קטעים שהועברו דרך תבת האור)
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
הערב לבנה מלאה.

אנחנו יושבות במעגל האבנים.
כאן אנחנו נפגשות, במרחב המקודש שלנו.
רעות ואורה נמצאות עם פנימה, בחדרה. היום אחר הצהרים החלו
צירי הלידה.
פנימה עומדת ללדת תאומים.
רעות ואורה הן מיילדות, הן למודות נסיון ופנימה מרגישה מוגנת
ובטוחה בידיהן.
לפני חמש שנים ילדה פנימה את לביאה. נוכחתי בלידה, ראיתי
את רעות ואורה עוזרות לפנימה בתהליך הלידה וזו היתה חוויה
מרוממת ומופלאה.
הערב לבנה מלאה.

ילדה מתוקה שלי
מאת עדית שמר
הווה ועבר רחוק משמשים בעירבוביה במפגש בינה לבינו. היא נמצאת בהווה, אך הקולות מעבר ילדותה הרחוקה מדברים במקביל באוזניה, והוא אינו חש...

פאן דילג בין העצים ביער
מאת עדית שמר
זהו סיפורו של האל פאן, חציו עז וחציו אדם, שהיה מאוהב בנימפה היפה מכולן - סירינקס. כל חייו רדף אחריה, וכאשר כמעט הצליח לתפוס אותה היא פנתה בזעקת ייאוש לשמים, והפכה לאגודת קני קש. פאן פקח עיניו וראה כי במקום מושא חלומותיו הוא מחזיק קני קש בידיו. את יאושו געגועיו ותסכולו הרב הוא נשף לתוך קני הקש, וכך נוצר חליל הפאן.
קלוד דביוסי כתב את הסיפור כיצירה קצרה ויפיפיה לחליל סולו, ואת הסיפור הזה סיפר לי המורה שלי לחליל, כשנתן לי את היצירה בפעם הראשונה, לפני כמעט שלושים שנה.

ה ח ל ו ם (סיפורים מתחת האוטובוסים הגדולה)
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
אני עומדת בתחנת האוטובוסים הגדולה. יש לי תיק עם ציורים, ציורים מיוחדים, אוחזת את התיק בחוזקה שומרת עליו.
אני שומעת שמכריזים על שמות ברמקול, אני מקשיבה והנה גם שמי נשמע, עלי לעולות לאוטובוס מספר שמונה. אני ממהרת לרציף מספר שמונה וממתינה בתור לעלות לאוטובוס, התור ארוך ומתנהל לאט. כשסוף סוף אני עולה לאוטובוס הנהג מתבונן בתיק שאני אוחזת, בתיק הציורים ואומר לי...

התעוררות
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
כאשר פקחה טנגה את עיניה היא לא ידעה היכן היא נמצאת או איך הגיעה לכאן. שכבה מכונסת בתוך עצמה כעובר, עד שהמראות החלו להבזיק ולעבור בהכרתה. הכוכב המתנפץ, שברי האבנים המאירות, האנשים המושיטים ידיהם לעזרה והיא חולפת ביניהם- מתעופפת.

חנות הנעלים הקטנה (סיפורים מתחנת האוטובוסים)
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
בתחנת האוטובוסים הגדולה, ליד הרציף של אוטובוס מס. עשרים ושתיים, יש חנות קטנה, חנות נעלים.
אישה קטנת קומה עם שיער אסוף לפקעת על עורפה, מוכרת שם נעלים.
מוכרת הנעלים נראית זקנה אבל פניה חלקות מקמטים ויש לה עיניים חומות כהות ומין מבט מרפרף, כמו רפרוף כנפיים של פרפר.

רחוב הקדרים (סיפורים מתחנת האוטובוסים)
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
רחוב הקדרים הוא רחוב קטן. מעין סימטה ליד התחנה של אוטובוס מספר עשרים וארבע.
ביום אפשר לראות את הקדרים יושבים בחוץ ליד החנות, מסובבים את האבניים, יוצרים כדים וקערות והכלים מוצבים בחנות על מדפים ומתייבשים לאיטם לפני הכנסתם לתנור.
אנשים רבים שמגיעים לתחנת האוטובוסים הגדולה שומעים על רחוב הקדרים ובאים לראות את הקדרים בעבודתם. אולם, אף אחד לא קונה מהם כלים.

שמונה אנשים סביב המדורה ומקל דיבור אחד
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
לפעמים נפתחת דלת, היא נשארת פתוחה למשך זמן מה. אם אתה מחפש משהו, תראה את הדלת.
לפעמים נפתחת דלת, לרווחה, מזמינה כל אחד, כל אחד מוזמן לעבור. הדלת תישאר פתוחה לפרק זמן מסוים ואחר תיסגר. תצטרך להמתין עד שתיפתח שוב וזה יכול לקחת שנים.
מדברי השמאן יוצר מציאויות
ינשוף כחול רואה

על יונים, מלאכים וחופש הבחירה.
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
...שאלת אותי אם אני מאמין שיש מלאכים, אני לא יודע איך פתאום תוך כדי שיחה את שואלת אותי שאלה מוזרה כזו שצצה כאילו משום מקום, אבל האמת היא שמשהו שהתרחש בחיי לפני כעשר שנים גרם לי לשאול את עצמי אם אכן יש מלאכים או עוזרים או מדריכים. אני לא יכול לומר בבטחון שפגשתי מלאך, אבל קרה משהו אז ששינה את חיי. אינני יודע אם פגשתי מלאך אבל מאז אני מאמין שכל אחד פוגש מישהו שמדריך אותו. אולי המישהו הזה הוא מלאך ואולי לא, הרי אינני יכול להסביר או להוכיח, אבל אספר לך את הסיפור שלי.

אוטובוס במדבר (ספורים מתחנת האוטובוסים)
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
אוטובוס נוסע במדבר. האוטובוס מתקדם. יש שביל, יש דרך.
הוא נוסע במדבר.
לפעמים הדרך לא נראית בגלל סופות החול, אבל האוטובוס ממשיך לנסוע.
זה פלא איך אוטובוס נוסע במדבר חם ויבש.
מספרים עליו שזהו אוטובוס קסם. הדלק אף פעם לא ניגמר והמים לא מתאדים ומיכל השמן מלא ושום חלק לא מתקלקל, והאוטובוס נוסע. המדבר גדול וחם ויבש והאוטובוס ממשיך לנסוע.
האנשים שבאוטובוס נוסעים לנווה המדבר. הם שרים באוטובוס, אוכלים באוטובוס וישנים באוטובוס. לפעמים הם עושים חניות קצרות בלבד, לכמה רגעים ולא יותר. רק לפעמים לחניית לילה

הידעונית (ספורים מתחנת האוטובוסים)
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
אני בתחנת האוטובוס, ממתין לאוטובוס מספר שבע.
במודיעין אני שואל לאן נוסע אוטובוס מספר שבע.
האיש שמוכר כרטיסים אומר לי שאבדוק בלוח שתלוי על קיר התחנה ליד קופות הכרטיסים, אבל על הלוח אין כל רשימה.
האם אני בכלל רוצה לנסוע באוטובוס מספר
שבי ?
אני זוכר שזה מה שאמרו לי, לנסוע באוטובוס מספר שבע אבל אינני יכול להיזכר מי אלה שאמרו לי. אני יושב על הספסל בתחנה וחושב לי...

שני קוסמים (ספורים מתחנת האוטובוסים)
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
שני קוסמים הגיעו לתחנת האוטובוסים הגדולה. אחד היה לבוש לבן וידע לעשות קסמים ביום. השני היה לבוש שחור וידע לעשות קסמים בלילה. שניהם הגיעו כדי למצוא בית לגור בו, בית באזור התחנה הגדולה של האוטובוסים. הם שמעו שהרבה מאוד אנשים עוברים בכל יום בתחנת האוטובוסים הגדולה. הם גם שמעו שהרבה אנשים גרים מסביב לתחנת האוטובוסים הגדולה וכל אחד מהם חשב שיוכל להתפרנס בכישוריו שלו לכל דורש, במקום שיש בו כל כך הרבה אנשים. שניהם עייפו מנדודים בעולם הרחב ורצו להשתקע במקום אחד.

האיש עם הנוצה הלבנה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
בפרוזדור הארוך אנשים הולכים וחוזרים. לפעמים נעצרים. עומדים בפרוזדור
הארוך ולא יודעים באיזה דלת לבחור.
יש אנשים שהם החלטיים, פשוט פותחים דלת ונכנסים.

מערה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
האיש הצעיר ישב על סלע ליד המערה. היתה שעת בקר מוקדמת, הוא היה ער כל הלילה. היה בתוך המערה אך לא יכול היה להירדם. דרך ארוכה עשה מן הכפר ולפנות ערב כאשר השמש כבר שקעה ומסביב ירדה החשיכה, הגיע אל המקום הזה וראה את המערה. המערה נראתה לו כמקום טוב לחניית לילה.

הספריה הסגולה
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין

הספריה הסגולה נמצאת בארץ אן בתוך הר הקריסטל.
אלה שחיים שם נקראים אניאנים. הם אלה ששומרים על הספריה הסגולה.

מספר הספורים הקטן
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
האיש סיפר סיפור וכולם הקשיבו לו.
היה שם ילד אחד שאהב להקשיב לסיפורים. אחר כך הוא
היה הולך ליער ומספר לעצים את הסיפורים ששמע מהאיש מספר הסיפורים.

ספור : הפרפר
מאת אמונה עופרה לב הורנשטיין
כשהייתי קטן, סבא גיורא היה מחלק צעצועים שיצר בעצמו, לילדי הגן. סבא גיורא לא היה סבא שלי, אבל כולנו, כל ילדי הכפר קראנו לו כך...

על רחבת הריקודים
מאת לימור לפיד
סיפור זה נוגע בתמציתיות בגבול הדק לחיזור בין גבר לאישה, טיזריות עד להטרדה מינית שלפעמים מגיעה לידי תקיפה ואונס

יום ביקור ב CAPRI
מאת דני פלד
עם חיוך הכול מסתדר

געגוע
מאת אברהם אלון
על הגעגוע בחיינו, מה מקומו ואיזה צורך הוא ממלא? מבט שונה על המובן מאליו.

בובה על חוט
מאת סופיה ברגר
גבר, אישה, בחדר עם פסיכולוגית, רחשי הנפש...

סיפור: יום הולדת
מאת בני ישראלי
נפגשנו במסעדה קטנה חמימה, לארוחת ערב של יום הולדתך. אורות הנרות הבליחו מהקירות ומהתקרה, בזמן שהובילו אותנו אל שולחננו, בפינה שקטה עם שולחן לשניים. ואתה, ג'נטלמן כמוך, לא ישבת, עד שהתישבתי בנוחות בכסאי. הזמנתי בקבוק יין והמלצר מזג לשתי כוסות. הרמתי את הכוס ואחלתי לך חיי אושר במשפחה ועם חברים.

היינו כחולמים
מאת גלעד שדמון
סיפור קצר על חלום של מציאות.
"מצאנו הזדמנות, להסתכל בזמן שהאנושות כולה תגיע לנקודת הגובה, ויהיו משמשים עם הרצון שלהם רק בצורה של "אהבה לזולתו" ולא כלל בצורה של "קבלה לעצמו" (בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם").

ממליץ שתטיילו בדרום.
מאת דני פלד
מניר יצחק דרך רביבים, ירוחם, חוות הקקטוסים, דימונה ונבטים, חזרה לניר יצחק.

הזכרון והשכחה
מאת אברהם אלון
מבט מקורי ושונה על תופעות הזכרון והשכחה בחיינו. איך רואים שני אלה את מגעיהם עם בני האדם ולאילו מסקנות הם מגיעים?

ר' יחיאל נותר לבד
מאת מוטי לקסמן
סיפור ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

בסיום קורס מגשרים
מאת דני פלד
בחיוך

משכן האהבה
מאת אברהם אלון
הלך מקרי מגיע אל משכן האהבה כדי להתחקות על סוד קסמה ומסתוריותה. היא מאירה פניה אליו, מכסה טפח ומגלה טפחיים על מהותה ושליחותה בארץ בני האדם.

אינטרמצו
מאת אברהם אלון
שיטוט בעולם החזיונות והחלומות והשיבה למציאות כמות שהיא. על הרפתקאותיו הדמיוניות של המשוטט ועל חוויותיו.

נוסע ללמוד
מאת דני פלד
מהנגב לתל אביב

<< לדף הקודם   לדף הבא >>