מאמרים על: תקשורת
איך משתמשים בתוכנת סקייפ
מאת יצחק נחמד
לאחר שהורדתם את התוכנה והתקנתם אותה, הפעילו אותה דרך קיצור הדרך על שולחן העבודה
שלכם / קישור בתפריט ההתחלה. בפעם הראשונה שתפעילו את סקייפ תדרשו ליצור חשבון בדרך
פשוטה וקלילה. פשוט הזינו את שם המשתמש שבחרתם, הוסיפו סיסמא, כתובת דואר אלקטרוני
(על מנת לשלוח לכם את הסיסמא במקרה שאבדה) וזהו!
תוכנית חדשה בסקייפ - חיסכון גדול בעלויות התקשורת
מאת יצחק נחמד
בצע שיחות בינלאומיות באמצעות הטלפון הסלולארי שלך במחירי שיחה מקומית,עם סקייפ TO GO
דרך חדשה בכדי להתקשר לכל אחד בעולם עם Skype To GoTM כחלק מהתוכנית החדשה סקייפ פרו תוכל כעת להתקשר עם חבר טוב בחו"ל מהטלפון הסלולארי מבלי שזה יעלה לך הון.
על משא ומתן בטלפון
מאת אלי שביט
בתום שיחת טלפון תרשמו את נקודות המפתח שעלו בשיחה ותשלחו את ההתרשמות לבן שיחתכם.
אפשר לראות ברישום שלעיל תזכורת עבורכם כדי לזכור במה מדובר. אפשר גם להשתמש בטכניקה הזאת כבכלי בעל ערך לניהול משא ומתן.
הקלטת שיחות טלפון
מאת עומר וקס
הקלטת שיחות טלפון הינו צורך הכרחי בכל עסק המעוניין לגבות עצמו בביצוע עסקאות טלפוניות, מכירה במסמך חסר, קבלת הנחיות והוראות ביצוע בטלפון וכן בשיפור ותיעוד מערך שירות הלקוחות ומוקד המכירות הטלפוני באירגון.
היערכות המגזר העסקי ליישום תוכנית ניידות מספרים
מאת מיכאל פנחס
משרד התקשורת פועל במספר מישורים לקידום תוכנית ניידות מספרים והפעלתה המלאה עד סוף שנת 2007. לאחרונה, עוקב משרד התקשורת מקרוב על היערכות החברות ליישום תוכנית ניידות מספרים, ואף ערך מספר פגישות עבודה במשרדי החברות כדי לבחון מקרוב יישום התוכנית במועד הקרוב האפשרי. ההערכות הנוכחיות הן, שהיישום בפועל של ניידות המספרים ייחל בחודש דצמבר 2007 או לכל המאוחר ברבעון הראשון של שנת 2008.
איך לנהל משא ומתן בטלפון?
מאת אלי שביט
משא ומתן הינו חלק חשוב ומכריע כמעט לכל עסק באשר הוא, גם אם המוצר שלכם מהפכני - בלי יסודות בריאים של עקרונות המשא ומתן לרוב תמצאו את עצמכם מתקשים.
עם הפנים לעסקים קטנים ובנוניים
מאת יעל פסטרנק
חברות התקשורת הגדולות, לרבות מפעילות המפ"א ( מפעיל פנים ארצי) והסלולר, מפלחות את המגזר העסקי לפלחי שוק על בסיס גדלים שונים כדלקמן:
כתום בשוק המפא
מאת יעל פסטרנק
החלטת משרד התקשורת להעניק לחברת פרטנר רישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) ייחודי עם קידומת 074-7 לשירותי הטלפוניה הנייחת, מסמנת, למעשה, את יריית הפתיחה לתחילת התחרות בשוק התקשורת במגזר העסקי, לאור כניסתם לשוק המפ"א של כל המתחרים העיקריים (חברות סלקום ופרטנר) לקבוצת בזק.
מה שבערוץ 2 לא רצו שתשמעו
מאת גינגי פרידמן
בשבוע שעבר רואיינתי (בראיון מוקלט)
עבור אולפן המונדיאל המשודר בערוץ 2,
בנושא: הפרסום בתקופת המונדיאל.
מטעמים השמורים עימם החליטו
בערוץ 2 לגנוז את הראיון.
ערוץ 10- משנה את התמונה?
מאת גינגי פרידמן
ערוץ 10 יצא בהכרזה רשמית על מהלך מיתוג
שבמסגרתו יהפכו החדשות ל:חדשות 10,
הספורט ל:ספורט 10 וכן הלאה, תוך יצירת
שפה גרפית ייחודית לערוץ.
עד כאן, לשון ההודעה.
שקט משדרים-קולות מאחורי המיקרופון
מאת צבי גיל
הרדיו שבישראל מלאו לו 70 שנה,הוא עדיין אמצעי התקשורת הנוח ביותר,ה"ידידותי" ביותר,ואם משתמשים בו נכון- גם האיכותי בתקשורת האלקטרונית. האמצעים הטכניים של הרדיו אמנם השתנו אך במרכזיותו נמצא האדם.ןאםפ באולפן יושב מראיין אינטליגנטי ומרואיין מעניין- המסר עשוי להיות מרתק ביותר,ואין צורך בתמונה שנעה ברקע.אלא אם כן: הטלוויזיה מביאה בשידור חי מסיבת עיתונאים עם נשיא המדינה והוא לובש את "בגדי המלך החדשים". במקרה זה אין לה מתחרה.
עשה שארגיש חשוב
מאת בני ישראלי
לכל אחד יש שלט בלתי נראה התלוי לו מצווארו ואומר:
"עשה שארגיש חשוב."
לעולם אל תשכח מסר זה ביחסיך עם אנשים.
מגמות 2007: משמעויות המיזוגים בענפי התקשורת
מאת מיכאל פנחס
מיזוג בזק ? זהב ובזקכל לתוך בזק בינלאומי נמצא לפני השלמה ויסתיים ככל הנראה במחצית הראשונה של שנת 2007. תהליכי המיזוג של 012 ? קווי זהב וסמייל ?אינטרנט ? זהב יתבצעו במחצית הראשונה של שנת 2007. מיזוג
מאפייני העיתונים היומיים הגדולים ומגמות הפרסום בהם
מאת אבירם קפלן
המאמר מאפיין את שלושת העיתונים היומיים הגדולים בישראל, 'ידיעות אחרונות', 'מעריב' ו'הארץ' מבחינת סוג העיתון, כתיבה, פורמט, השקפה, קהל הקוראים ומדיניות הפרסום בהם.
מערכות תקשורת בחירום - משמעויות והיבטים לבחינה
מאת יעל פסטרנק
האירועים האחרונים בצפון וקריסת רשתות הסלולר ובזק למשך קרוב לשעתיים, בעקבות נפילת טילים באזור חיפה, מעלה מחדש לדיון את נושא הערכות הארגונים העסקיים למצבי חירום.
תקשורת בין אישית כבסיס להצלחה עסקית
מאת יעל לוטן
בעידן החדש והדינאמי בו אנו חיות, מתפתחים מידי יום אמצעי תקשורת חדשים, מהירים, ומשוכללים אשר מייעלים את רמת השירות ומובילים אותנו למקומות חדשים. עסקאות נסגרות במייל ונראה שאפילו השמיים הם לא הגבול.
אך צריך לזכור שהאמצעי לא משנה דבר תקשורת היא תקשורת ויש לה חוקים משלה. כשיודעים להשתמש בה בחכמה אפשר להשיג הכול ואני מתכוונת הכול!
ללמוד מוולווט אנדרגראונד
מאת Cinetrra Group
טוב יעשה היחצ"ן אם גם יטרח לעקוב מדי יום ושבוע אחר המדורים הרלוונטיים בעיתונות, ויבדוק מי הם אותם הכתבים הנוכחיים שמככבים בנישות הנכספות מבחינתו
תפקידו של אינטגרטור התקשורת באירגון הדיגיטלי
מאת בועז פיין
בארגונים המסורתיים קיימת חלוקה פונקציונלית למחלקות שונות אשר נותנות פתרונות לצרכים שונים של הלקוח
מחלקת השיווק והמכירות - מספקות את הפתרון לצורך של הלקוח במידע.
החנות / סניף - מספקים את הפתרון לצורך של הלקוח לביצוע הרכישה
המחלקה הטכנית / שירות לקוחות - מספקת את הפתרון לצורך של הלקוח בתמיכה.
בארגון הדיגיטלי הלקוח מקבל מענה לצרכיו בנקודה אחת ( SPOC ) בכל אחד מערוצי התקשורת המרכזיים עם הארגון כלומר האינטרנט , הטלפון, וחנויות או סניפי הארגון
האינטגרטור של מערכות התקשורת אחראי לתכנון והאיפיון של ערוצי התקשורת השונים - מוקד שירות הלקוחות, אתר האינטרנט, סקרי שביעות רצון, מערכות הCRM ותלונות לקוח. ולביצוע האינטגרציה ביניהם כך שהלקוח יוכל לקבל מענה לכל צרכיו בכל אחד מערוצי התקשורת שיבחר
יחסי ציבור הזדמנות לאמנות
מאת יעל לוטן
למה אמנים צריכים יחסי ציבור? כל אחד צריך יחסי ציבור! הכי צריכים הם האמנים.
האמנות היא הדבר הכי בעל ערך לציוויליזציה שלנו, הייתה ותמיד תהיה. היא הדבר המאחד אנשים ואומות, ממוסס מחסומי דת, גזע ותרבות וומבדל תרבויות.
אני יודעת, אמנים לא אוהבים להיות "בפרונט" ומבחינתם "היצירה מדברת בעד עצמה", אך ללא הידיעה על האמן כיוצר, היצירה אינה שלמה. אמן רוצה להציג בגלריה ותחום האמנות בפרט מתוך היותו מובע דרך היצירה חייב להיות מוצג ומוסבר בדרך הנכונה ביותר שכן לאמנים מסר מסוים שהם מעבירים, אג'נדה שהיא פרטית רק להם ומייחדת אותם ומשום כך אמן צריך יחסי ציבור כדי שיתווכו בין האמן,יצירתו, לקהל המטרה שלו.
יצירות נועדו על מנת להיות מוצגות, להימכר לאספנים ואוהבי אמנות. לכן דבר ראשון והכרחי עבור האמן הוא קשרים!
תדמית לעיצוב היא עניין של מיצוב
מאת יעל לוטן
הרבה לפני שדנים בסוגיה זו מהיבט תקשורתי עלינו להיזכר לרגע בדעות הקדומות עליהם מבוסס תחום היח"צ, אותן דעות האומרות "להתפרסם בכל מחיר ובכל מקום" והטוענות ללא כל בסיס ש"כל חשיפה היא טובה ומתבקשת".זו חשיבה הסוברת שהעיקר שיהיה פרסום וכמה שיותר ולא משנה איפה.
רק שאנו כבר מזמן לא בעידן הערוץ אחד ורבע עיתון אנו מוקפים בכל יום בערך בחמישה עשר סוגי עיתונים אם לא יותר וכבר מזמן הפסקתי לספור את ערוצי הטלוויזיה....
אסטרטגיה זו לא מילה גסה!
מאת יעל לוטן
אסטרטגיה הינה מושג חדש בתחום יחסי הציבור. עד היום עסקו אנשי יחסי ציבור בביצוע שוטף של העברת מידע מהלקוח אל המדיה וקהלי המטרה ובניהול משברים תקשורתיים, זאת מבלי לשקול צרכים עתידיים של הלקוח, מיצובו בקהל המטרה ובלי ראיה עתידית של בניית המוניטין הציבורי שלו.
ענף יחסי הציבור עבר שינוי משמעותי עם התפתחות עידן התקשורת והתרבות ערוצי המדיה. היום ברור שיחסי הציבור הם חלק מרכזי בתמהיל השיווק של כל עסק. למעשה יחסי הציבור הם אלה המובילים את החזון, הם אלה שאמונים ליצור הסכמה וצפייה של קהל המטרה של הלקוח.
יחסי ציבור גוררים התיחסות
מאת יעל לוטן
עידן התקשורת מביא איתו שינויים בכל תחומי החיים, העולם נהיה קטן, הגבולות היטשטשו, ערוצי תקשורת אינסופיים באוויר בים וביבשה.
הפרסומות מקיפות את הצרכן בחיי היום יום ובחיי הלילה מכל כיוון אפשרי וגם אם ינסה הצרכן להתעלם מהן, לזפזפ או לדפדף אותן תמיד תבצבץ לה עוד פרסומת מעבר לפינה, ומיד אחריה עוד אחת. חלק מהציבור כבר מזמן לא מבדיל בין החברות השונות והמותגים האין סופיים.
השאלה שחברות שואלות את עצמן היא "כיצד ידע הצרכן במי לבחור?" ואילו שאלת השאלות שהצרכן שואל את עצמו היא "למי אני מאמין?, ומי עובד עלי בעיניים?".
יחסי ציבור בסלולרי
מאת יעל לוטן
עקב חדשנותה של המדיה הסלולרית, נערכים מחקרים רבים בתחום אשר מטרתם למדוד את אפקטיביות המדיה. במחקר שערכה חברת המחקר פורסטר בשיתוף עם הפדרציה האירופאית לשיווק ישיר (FEDMA) נבדק היקף השימוש בפרסום סלולרי ב- SMS באירופה ומידת האפקטיביות שלו. המחקר התבסס על סקר שנערך בקרב למעלה מ- 200 משווקים גדולים באירופה ועל ראיונות עומק עם 40 משווקים מובילים.
על-פי ממצאי המחקר, אחוז התגובה לפרסום סלולרי ב-SMS הינו 11%, פי חמישה מאחוז התגובה לפרסום באמצעות דיוור ישיר.
התקשורת והעידן החדש
מאת יעל לוטן
עידן התקשורת מביא איתו שינויים בכל תחומי החיים, העולם נהיה קטן, הגבולות היטשטשו , ערוצי התקשורת צצים כפטריות לאחר הגשם ואת מהדורת החדשות ניתן כבר לראות תוך כדי נסיעה מהסלולארי.
אז איך בכל זאת נוכל לשמור על קווי התקשורת?, ואיך אפשר להיות מובילי דעת קהל במקום שבו הקהל כל כך מבולבל שאינו יודע כבר למה להאמין?
הארגונים העסקיים יחסכו בהוצאות התקשורת עשרות מיליוני שקלים בעקבות פתיחת שוק התקשורת לתחרות
מאת מיכאל פנחס
תחזית: בעקבות כניסת חברת סלקום לשוק המפ"א (מפעילים פנים ארציים) ויישום ניוד מספרים החל מחודש ינואר 2007 , תאבד חברת בזק 15% מנתח השוק המפ"א במגזר העסקי תוך פחות מ ? 12 חודשים.
אין לפרק את רשות השידור-צריך להחליף את בעל הבית- הממשלה
מאת צבי גיל
מדי פעם בפעם עולים וצצים רעיונות לפרק את רשות השידור ולהקים תחתיה רשות אחרת.רעיון יעיל יותר ורצוי יותר הוא להפריד את הרשות לחלוטין מן השלטון להקים גוף ציבורי שיהיה נאמן השידור ונאמן הציבור והוא שיבחר באנשים מיומנים,מקצועיים ואחראיים בכול התחומים שבו ובכל הדרגים.
שחיתות הון-שילטון: עתונאות משובחת מול עיתונאות נמוכה
מאת מיכאל שרון
כיצד כותבים באקונומיסט, בניו-יורק טיימס, בפרנקפורטר אלגמיינה צייטונג ובגארדיאן?
אני מציג פה השוואה בין שני מאמרים בנושא שחיתות הון שילטון, אחד משובח, מסיבות שאנתח להלן - ובפרט, ביכולתו לנוע בו זמנית בין מספר מוקדים ולהתוות פרספקטיבות כלליות, תוך גוון הנושאים, ועם זאת הוא לכיד להפליא, במסגרת שלוב ואינטגרציה של התמות השונות הללו לאחדות אחת. והמאמר השני הוא בעל גישה חד מימדית וחד-מוקדית (ננעלת רק על פוקוס יחיד וצר ומדשדשת ללא הרף מסביב לו), המדשדש ומעלה גירה בנקודה אחת, תוך היצף בפרטים טריביאליים ורכילותיים קטנים וחסרי פרספקטיבה כללית.
מה אנו יודעים על המתרחש בעולם-מעט מאוד
מאת צבי גיל
תקשורת ההמונים מביאה לציבור הקוראים,המאזינים והצופים ידיעות בעלות עוצמה רבה.לעומת זאת היא אינה מספקת מידע על נושאים כואבים,זועקים,
בכול אותן פינות אפילות על כדור הארץ שנוגע למיליונים,אך הציבור המתוקשר לא מודע לקיומן.
70 שנה לרדיו וליחו לא נס.
מאת צבי גיל
אף שקמו לרדיו מתחרים בתקשורת:הטלוויזיה, האינטרנט וכיו"ב ,עדיין הוא מדיום פופולרי ובראש וראשונה "קול ישראל"
המשבר בשוק כתבי העת והחיפוש אחר פיתרון
מאת יובל רון
השינויים שחלו באמצעי התקשורת לא פסחו גם על מערכת התקשורת הלמדנית (כתבי העת המדעיים) שנאלצה להתאים עצמה לשינויים. כתבי העת המדעיים הם במה לחוקרים השונים, וצינור להפצת תוצאות המחקר המדעי, הם חייבים להתאים עצמם לעידן הדיגיטאלי והאינטרנטי וזאת כדי לאפשר למידע שיהיה מהיר ונגיש יותר. רוב כתבי העת המדעיים מופצים על ידי מונופול של גופים מסחריים. שינויים בדפוסי התקשורת מחייבים גם שינויים מבניים במוסדות המחקר וההפצה האקדמאים, ומחייבים אותם להגדיר מחדש מטרות ודרכי פעולה.
