מאמרים על: ביטוח לאומי
החמרת מצב רפואי לאחר מתן פסק דין
מאת חיים קליר
השופט אליעזר ריבלין, מבית המשפט העליון, דן בשאלה אם ניתן להגיש בשלב ערעור אישור של המל"ל, שהכיר לאחר סיום הראיות בערכאות הקודמות, בהחמרת מצבו של נפגע.
שינוי דרגת נכות מצמיתה לזמנית כטעות קולמוס
מאת חיים קליר
השופט חיים פורת מבית המשפט המחוזי בתל אביב דן בשאלה אם וועדה רפואית עליונה יכולה לשנות נכות צמיתה לזמנית, בטענה שמדובר בטעות קולמוס.
ביטוח לאומי וביטוח פרטי
מאת חיים קליר
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בזכות הבחירה של נכה צ.ה.ל.. האם נכה שנגרר להתדיינויות עם קצין התגמולים בבתי המשפט, ובינתיים נזקק לעזרת המוסד לביטוח לאומי נחשב כמי שאיבד את זכויותיו, רק משום שהחל להעזר במוסד?
ערעור על החלטת ועדת ביטוח לאומי
מאת חיים קליר
המוסד לביטוח לאומי נוהג להעניש נכה עבודה, המבקש לממש את זכותו, ולהגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית. המענק המגיע לנכה ומיועד למחייתו מעוכב אוטומטית עד לסוף הערעור. עיכוב זה נעשה כדת וכדין על פי תקנה. השופטת טובה שטרסברג כהן, מבית המשפט העליון, דנה בשאלה אם לתקנה זו יש זכות קיום בספר החיקוקים של מדינת ישראל.
סכיזופרניה ונכה צה''ל
מאת חיים קליר
לחץ ומתח נפשי סובייקטיביים, כלשון השופטים, גרמו להתפרצות מחלת הסכיזופרניה. האם החייל יוכר כנכה צ.ה.ל? על כך השופטים יוסף גולדברג, אשר גרוניס ודוד בר אופיר, מבית המשפט המחוזי בתל אביב.
Lymphocytic Colitis
מאת חיים קליר
חיילת התגייסה לצה"ל כשהיא בריאה. בתקופת היותה בבסיס צבאי לקתה במחלה כרונית בשם Lymphocytic Colitis, מחלה שמדע הרפואה עדיין מתלבט לגבי הגורמים לה. שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, עזרא קמא ויהונתן עדיאל מתחבטים בשאלת משקלם הראייתי של שני מאמרים רפואיים, שפורסמו בכתבי עת, המעלים את האפשרות כי המחלה נגרמת מחיידק בתנאי הגיינה סביבתיים ירודים.
פריצת דיסק כתאונת עבודה
מאת חיים קליר
פריצת דיסק אצל נהג משאית העוסק גם בפריקת הסחורה, האם מהווה תאונת עבודה?
בסוגייה זו דן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר.
ניוון עצבים כמחלת מקצוע
מאת חיים קליר
עובד במחלקת ייצור סוללות ניקל קדמיום חלה במחלת ניוון עצבים ונפטר.
המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט קבעו כי בהתבסס על המידע הרפואי הקיים, ניסיון החיים והשכל הישר, סיבת מחלתו של המנוח הייתה ונותרה נעלמה.
השופט ברוך אזולאי, מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, קובע בפסק דין חדשני, בניגוד לדעת המומחים מטעמו, כי החומרים הרעילים שהמנוח ספג במפעל הם אלה שהביאו למוות.
מלחמה כזרז למחלת הסכיזופרניה
מאת חיים קליר
חייל ששירת כמכונאי בטייסת קרב בעת מלחמת המפרץ, שוחרר מהצבא עם פרופיל 21 בשל מחלת סכיזופרניה.
המחלה אובחנה אצל החייל כשלושה חודשים לאחר מלחמת המפרץ.
השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנים בשאלה אם קיים קשר סיבתי בין מתח בזמן מלחמה להתפרצות מחלת הסכיזופרניה.
אחריות צה''ל לנזקי גוף שבעקבות התפוצצות רימון בשטח אש
מאת חיים קליר
נער בן 15 הלך לחפש חמור בשטח אש של צה"ל. בדרכו נתקל ברימון והרימו. הרימון התפוצץ. הנער נפגע קשה ונותר עם מאה אחוזי נכות.
השופט אפרים לרון, מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, דן באחריותו של צה"ל לנזקי גופו של הנער.
נכות מתאונה ולא ממחלה
מאת חיים קליר
בפרק "נכות מתאונה" שבפוליסה, נאמר כי הכיסוי "לכל המחלות" יהיה בתוקף החל מהיום השמיני של תחילת המחלה.
השופטת אסתר דודקביץ, מבית משפט השלום בתל אביב, דנה בטענת המבוטח כי נוסח זה מלמד שהכיסוי עבור נכות מתאונה חל גם על נכות ממחלות.
התיישנות של קביעת נכות
מאת חיים קליר
ביטוח נכות מתאונה.
נכותו הצמיתה של המבוטח נקבעה 15 חודש לאחר התאונה.
חברת הביטוח טענה שאין היא חבה בדבר, לאור סעיף בפוליסה הקובע כי הנכות חייבת להקבע תוך 10 חודשים ממקרה הביטוח.
השופטת כאמלה ג'דעון, מבית משפט השלום בקריות, מחליטה כי סעיף זה הוא בלתי חוקי וחסר תוקף.
כיצד על השופט לנהוג כאשר זכותו של הנפגע לקבל תגמולים מהמוסד אינה ברורה
מאת חיים קליר
בתביעות נזיקין, השופט מנכה מסכום הפיצויים המגיע לנפגע, את הסכומים שהוא קיבל ועתיד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
כיצד על השופט לנהוג כאשר זכותו של הנפגע לקבל תגמולים מהמוסד אינה ברורה?
על המדוכה ישב השופט תאודור אור בבית המשפט העליון.
נכות משוקללת או מצטברת
מאת חיים קליר
מבוטח בכיסוי ביטוח נכות מתאונה נפגע קשה. נגרמו לו נכויות בתחומי רפואה שונים.
כיצד יש לחשב את נכותו הכוללת, האם בדרך של חיבור כל הנכויות, או על ידי שקלולן ?
לשאלה זו אין כל תשובה בפוליסה.
השופט יחזקאל קינר, מבית משפט השלום בנתניה, מתמודד עמה.
נפגע פעולות איבה או נפגע תאונת דרכים?
מאת חיים קליר
אדם נפגע קשה מאמבולנס שהיה בדרכו לפנות נפגעים מפיגוע קשה.
המוסד לביטוח לאומי מסרב לטפל בו ושולח אותו לבית המשפט שיתבע את מבטחת הרכב בביטוח חובה.
בית המשפט שולח אותו למוסד לאומי על מנת שזה יטפל בו כנפגע פעולות איבה.
מבולבלים? השופט אליעזר ריבלין מבית המשפט העליון מתיר את הסבך.
חתירה תחת תכלית הפוליסה
מאת חיים קליר
בפוליסה לאובדן כושר עבודה ולנכות מתאונה, נרשם כי קביעת המוסד לביטוח לאומי מכרעת.
המבוטח, שנפגע בעבודה, הגיש תביעה למוסד. לבסוף לאחר תלאות רבות אף זכה.
כשהביא את אישור ההכרה בזכותו לחברת הביטוח החלה זו לאבחן את האישור: הוא תקף רק לדרגת הנכות, אך לא לעצם הקשר הסיבתי ועוד טענות נבונות.
השופט דוד מינץ מבית משפט השלום בירושליים דן בשלל הטענות.
תקנה 15
מאת חיים קליר
המבוטח נפגע מתאונת עבודה. התאונה מזכה אותו בתגמולי ביטוח, הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מחברת הביטוח, מכוח פוליסה עם כיסוי לנכות מתאונה.
הפוליסה קובעת כי הנכות המוענקת על ידי המוסד לביטוח לאומי, מחייבת גם לפי הפוליסה.
אולם חברות הביטוח טוענות כי אותם אחוזי נכות המוענקים על ידי המוסד כתוצאה מהפעלת תקנה 15 אינם מזכים בתשלום.
האומנם, מקשים השופטת אסתר דודקביץ, מבית משפט השלום בתל אביב והשופט דוד מינץ, מבית משפט השלום בירושלים.
מיקרוטראומה
מאת חיים קליר
פריצות דיסק התגלו אצל מבוטח, שעבודתו כרוכה בנסיעות ממושכות.
בית הדין לעבודה הכיר בו כנפגע עבודה, לא על בסיס תאונת עבודה במובנה הקלאסי, אלא על בסיס תורת המיקרוטראומה שפותחה במיוחד לפגיעות בעבודה.
על פי תורה זו, גם שורה של פגיעות זעירות, מעין תאונות בזעיר אנפין, המצטברות לאורך זמן, כמו טיפות מים החוצבות בסלע, יכולה להיחשב תאונת עבודה.
עד כה חברות הביטוח סברו, כי תורת המיקרוטראומה לא חלה בתחום הביטוח.
השופטת דינה כהן, מבית משפט השלום באשקלון, מאירה את עיניהן בסוגייה.
האם חברת הביטוח יכולה לערער על מסקנות הביטוח הלאומי?
מאת חיים קליר
אדם נפגע מתאונת דרכים במהלך עבודתו.
למבטחת הרכב בביטוח חובה, יש אינטרס כי הנפגע יגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. התגמולים המשולמים על ידי המוסד לנפגע חוסכים מחברות הביטוח תשלומים רבים. לעיתים פוטרים אותן מכל תשלום.
במקרה הנדון המוסד סירב להכיר בנפגע כנפגע עבודה.
הנפגע לא טרח לנצל את דרכי הערעורהפתוחות בפניו כדי להשיג הכרה כנפגע עבודה.
האם חברת הביטוח רשאית לעשות זאת במקומו? על כך השופט שמואל צור, מבית הדין הארצי לעבודה.
תאונה בדרך לעבודה
מאת חיים קליר
עובדת נפלה בדרכה לעבודה, על שביל המוליך לחנייה, שביל המצוי בחצר משותפת למבוטחת ולשני בתים נוספים.
המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כ"תאונה בדרך לעבודה" ולהקנות לעובדת זכויות של מבוטח נפגע עבודה.
השופטת אלישבע ברק - אוסיסקין, סגנית נשיא בית הדין לעבודה, דנה בחוקיות הסירוב וקוראת למחשבה רעננה יותר בתחום זה של נפגעי עבודה.
מסלול עוקף ביטוח לאומי
מאת חיים קליר
נפגע תאונת דרכים מבקש כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי שיעריך את דרגת נכותו.
שכר המומחה משולם, על פי המקובל, על ידי חברת הביטוח.
אולם כאשר מדובר בתאונת דרכים בעבודה, או בדרך לעבודה, התפתח נוהג בבתי המשפט, להעניש את הנפגע ולהטיל עליו את שכר המומחה.
מדוע? מפני שהנפגע, רחמנא לצלן, לא איפשר לחברת הביטוח ליהנות בחינם מרופאי המוסד, הידועים בידם הקפוצה.
השופטת אסתר שטמר, מבית משפט השלום ברחובות, יוצאת נגד נוהג נפסד זה, המפלה בין נפגעים עשירים לעניים.
אירוע מוחי כתאונת עבודה
מאת חיים קליר
לקוחות אלימים נכנסו למסעדה תוך כדי ויכוחים קולניים, קללות וסירוב לשלם.
בעל המסעדה התרגז וצעק. לפתע החל לחוש בכאבי ראש ובסחרחורת. נעשה לו חושך בעיניים. הוא התקשה בתנועה ובדיבור ופנה מייד לבית החולים.
בעל המסעדה אובחן כמי שעבר אירוע מוחי.
האם מדובר בתאונת עבודה המזכה בתגמולי פגיעה בעבודה? על כך שופטי בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן ועמירם רבינוביץ והמחלוקת שביניהם.
חוות דעת סותרות בתביעת ביטוח לאומי
מאת חיים קליר
המבוטח לקה באוטם שריר הלב.
בית הדין לעבודה מינה שני מומחים.
הראשון קבע כי לא קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם בשריר הלב.
השני קבע כי לאירוע בעבודה היה תפקיד מכריע בהפיכת תעוקה קודמת לאוטם.
איזו חוות דעת יש להעדיף, זו המיטיבה עם המבוטח, או זו המיטיבה עם המוסד לביטוח לאומי?
את התשובה נותנת שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, איטה קציר.
האם העובדה שעבודתו של אדם רצופה אירועים קשים ומתוחים שוללת ממנו את הזכויות המוקנות לנפגעי עבודה?
מאת חיים קליר
מנהל סניף בנק עסק מדי יום עם לקוחות קשים. באחד הימים, לאחר שיחת טלפון מאיימת, לקה באוטם בליבו.
האם העובדה שעבודתו של אדם רצופה אירועים קשים ומתוחים שוללת ממנו אפריורי את האפשרות לקבל את הזכויות המוקנות לנפגעי עבודה?
את התשובה נותנים השופטים ורדה וירט - ליבנה, אלישבע ברק - אוסוסקין ועמירם רבינוביץ, מבית הדין הארצי לעבודה.
תביעת ביטוח לאומי כנפגע עבודה במקרה בו הנזק הנו תוצאה של פעילות חוזרת על עצמה
מאת חיים קליר
המבוטח עבד כמגדל פרחים .
במהלך עבודתו ביצע אלפי פעולות פיזיות חוזרות ונשנות ביום.
כאשר החל לסבול מנזקים בגב ובצוואר, ביקש כי המוסד לביטוח לאומי יכיר בו כנפגע עבודה.
השופט יגאל פליטמן, מבית הדין הארצי לעבודה, דן בסוגייה.
האם התאבדות במקום העבודה מזכה בגמלת תלויים של המוסד לביטוח לאומי?
מאת חיים קליר
אדם התאבד במקום עבודתו.
האם אלמנתו זכאית לגמלת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת ענף נפגעי עבודה?
על מדוכת שאלה זו יושבים שופטי בית הדין הארצי לעבודה, הנשיא סטיב אדלר והשופטים יגאל פליטמן ושמואל צור.
נכויות חברת הביטוח מול נכויות ביטוח לאומי
מאת חיים קליר
המבוטח נפגע בתאונת עבודה ונקבעו לו 42.4% נכות.
אולם בבואו לקבל את תגמולי הביטוח מכוח פוליסה לנכות מתאונה, הודיעה לו חברת הביטוח, כי תגמולי הביטוח יחושבו רק על בסיס מחצית משיעור נכותו.
מדוע? מפני שלטענת חברת הביטוח יש להתאים את שיעור הנכות ממנו המבוטח סובל, לעובדה שטבלת הנכויות שלה מצומקת במחצית אל מול טבלת הנכויות של הביטוח הלאומי.
האמנם, מקשה השופטת דליה גנות, מבית משפט השלום בראשון לציון.
הכרה כנפגעת פעולות איבה לאם שנפגעה מכוחות הבטחון שלנו לאחר פיגוע
מאת חיים קליר
אם שבאה לחפש אחר בנה באתר פיגוע, נפגעה מכוחות הבטחון שלנו.
האם היא זכאית להכרה כנפגעת פעולת איבה? את התשובה מספקת השופטת קיי בלנש, יו"ר ועדת הערר לנפגעי פעולות איבה, היושבת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
סיבה סבירה לשלילת הבטחת הכנסה
מאת חיים קליר
המוסד לביטוח לאומי, שלל ממבוטח גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, לתקופה של שבועיים.
בתקופה זו קיים המבוטח אחר המצווה הדתית של עלייה לרגל למכה ולא יכול היה להתייצב בלשכת שרות התעסוקה לשם קבלת הצעה לעבודה מתאימה.
בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה, אם נסיבות אלה משמשות "סיבה סבירה", כלשון תקנון שירות התעסוקה לאי ההתייצבות.
רופאים מגמתיים בתביעת ביטוח לאומי
מאת חיים קליר
המבוטח לקה בליבו.
כאשר ביקש לקבל את תגמולי הביטוח, נברו רופאי חברת הביטוח בתיקו הרפואי של המבוטח והסיקו כי בטרם תחילת הביטוח היה חולה לב וסוכרת וגם אמו הייתה חולת סוכרת.
אתה רמאי, אמרה חברת הביטוח למבוטח ודחתה את תביעתו.
במשפט הסתבר כי המומחים הרפואיים של חברת הביטוח לא ממש ראו את כל המסמכים, נכשלו בהבנת הנקרא של מה שראו והיטו את כישוריהם במגמתיות לטובת מי ששילמה את שכרם.
האם ייתכן כי רופאים מכובדים בעלי תואר דוקטור ופרופסור יהיו מוכנים לדברים שכאלה?
התשובה מתבהרת בפני השופטת חדוה וינבאום וולצקי, מבית משפט השלום בתל אביב.
