מאמרים על: ביטוח לאומי 

ביטוח לאומי - תשלום דמי ביטוח עבור האישה כשכירה בעסק (שאינו חברה) של הבעל -אינו מבטיח תשלום דמי לידה
מאת אורנה צח
בית הדין האזורי דחה את תביעתה של חכימי ספת איריס (בל/5923/08) לתשלום דמי לידה מאחר ולא הוכרה כעובדת שכירה אצל בעלה, למרות ששולמו בעדה דמי ביטוח כעובדת.

מידת הנימוק הנדרשת בערר על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון
מאת עו"ד מירב אפרים
על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון אשר דנה וקובעת נכותו של מבוטח, זכאים הן המבוטח והן המוסד לביטוח לאומי לערער. בית הדין הארצי קבע כי ערעור יכול שיהיה כללי ו/או סתמי, בכדי לזמן את המבוטח בפני ועדה רפואית

ביטוח לאומי - אלמן צהל ונפגעי איבה יכולים להתחתן, וימשיכו לקבל תגמולים, אך אלמנות הביטוח הלאומי שנישאו - יאלצו לוותר על הקצבה
מאת אורנה צח
במרץ 2010 נכנס לתוקף תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (להלן חוק משפחות חיילים) ולפיו, אלמנות ואלמני צה"ל שיינשאו בשנית, לא יאבדו זכאותם לקצבאות ממשרד הביטחון.

עמיר גשרי על קביעת השכר בהעדר תלושי שכר
מאת עו''ד עמיר גשרי
חברות ביטוח טוענות בכל תביעה כי יש לנכות מסכום פיצוי את תגמולי המל"ל ( דמי פגיעה ,קצבאות נכות , קצב מיוחדת וכו' ) . טענה זאת , כמובן שבדין יסודה . הפסיקה הרחיבה טענה זאת בכך שהוסיפה אפשרות לנכות תגמול

עמיר גשרי על קצבת נכות זמנית במקום דמי פגיעה
מאת עו''ד עמיר גשרי
בעבר ניתנה בידי רופא קופת חולים הזכות לקבוע את אורך תקופת דמי הפגיעה עד חצי שנה . בתיקון לחוק שנעשה צומצמה הזכות לשלושה חודשים בלבד.

עמיר גשרי על פחותה בהרבה בתאונות עבודה
מאת עו''ד עמיר גשרי
המאמר ינסה לבחון את משמעות צמד המילים "פחותה בהרבה " בהתייחס למשקל גורמי הסיכון כנגד משקל הארוע החריג בתאונות אשר נגרמו על ידי גורם חיצוני .

נפגעי עבודה ותביעה להחמרת מצב בביטוח לאומי
מאת עו''ד איתמר קורן
הכרה בתאונה כתאונה בעבודה והזכות להגיש תביעה להחמרת מצב (בדיקה מחדש)

תאונת עבודה - מההכרה ועד הקצבה
מאת עו''ד איתמר קורן
מורה נבוכים מקוצר לתאונה בעבודה

אילו גורמים משפיעים על גובה הפיצוי בגין תאונות עבודה?
מאת יעל מיליקובסקי-לוי
המאמר דן בעקרונות המנחים את ביטוח לאומי בבואו לקבוע פיצוי בגין תאונות עבודה

תביעת לשון הרע נגד ביטוח לאומי
מאת עו"ד מירב אפרים
בת"א 22407/08 רונית הרפז זיו נגד ביטוח לאומי, הגישה התובעת תביעה לתשלום פיצויים בסך 52,000 ? בגין פרסום לשון הרע ע"י המוסד לביטוח לאומי.
התובעת, גב' הרפז עבדה כמטפלת בביתה של אישה בשם אתי הירשמן מאז חודש ספטמבר 1999 ועד לארועים נשוא התביעה שהגישה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, פנה אל התובעת בשנת 2003 בדרישה לתשלום דמי ביטוח לאומי בגין השנים 2001- 2003, משום שסבר כי היא אינה מועסקת.

התקף לב כתאונת עבודה
מאת עו"ד מירב אפרים
עברת התקף לב בעבודה ? התעצבנת בעבודה והתחלת לחוש כאבים בחזה? עשית מאמץ פיזי חריג בעבודה ולאחריו חשת בדקירות בחזה אשר הובילו להופעת אוטם לבבי? יתכן ומדובר ב "תאונת עבודה".

דמי לידה ועבודה בתקופת חופשת הלידה
מאת עו"ד מירב אפרים
האם מותר לעובדת או לעצמאית לעבוד בתקופת חופשת הלידה ? האם משמעות הדבר הוא ויתור מיידי על דמי הלידה להם היא זכאית מביטוח לאומי? לביטוח לאומי הסמכות להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה ומקרה, כאשר בית הדין, מאידך, ישקול את סבירות הפעלת הסמכות ע"י ביטוח לאומי.

הוצאת הוועדות הרפואיות מביטוח לאומי
מאת עו"ד מירב אפרים
מאמר זה יעסוק בסיבות לקריאה החוזרת ונשנית להוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי

עורך דין גשרי עמיר על ניכוי רעיוני של תגמולי הביטוח הלאומי בתביעת עובד ללא תלושי שכר
מאת עו''ד עמיר גשרי
חברות ביטוח טוענות בכל תביעה כי יש לנכות מסכום פיצוי את תגמולי המל"ל ( דמי פגיעה ,קצבאות נכות , קצב מיוחדת וכו' ) . טענה זאת , כמובן שבדין יסודה . הפסיקה הרחיבה טענה זאת בכך שהוסיפה אפשרות לנכות תגמול

ליקוי שמיעה - ירידה בכושר השמיעה (חלק שני)
מאת עו"ד מירב אפרים
אחד התנאים הראשונים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה עפ"י חוק הביטוח הלאומי הוא כי כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. בית הדין הארצי קבע את התנאים לפיהם יקבע אם המבוטח עומד בתנאי סף זה. על כל זאת ועוד במאמר זה.

ליקוי שמיעה - חשיפה לרעש מזיק (חלק ראשון)
מאת עו"ד מירב אפרים
תנאי ראשון להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה עפ"י חוק הוא חשיפתו של העובד לרעש מזיק בעבודתו. מהו רעש מזיק? על מי חובת ההוכחה כי העובד נחשף לרעש מזיק? מה דינו של עובד שאינו יכול להרים את נטל ההוכחה? על כל זאת ועוד במאמר זה.

גמלת שמירת הריון חלקית - בראי הפסיקה
מאת עו"ד מירב אפרים
משמעות "שמירת הריון" עפ"י החוק היא "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון". האם גם היעדרות חלקית מהעבודה בתקופת הריון מזכה בגמלת שמירת הריון? על כך במאמר הבא.

ביטוח לאומי - מועד דיווח על תחילת פעילות כעובד עצמאי -תיקון תקנות
מאת אורנה צח
מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי נקבע בדרך כלל על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. בעבר הומלץ כי כאשר מבוטח פותח עסק עצמאי או מתחיל לעסוק במשלח ידו, עליו להירשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי...

ועדה רפואית לנפעי עבודה וזכויותיו של המבוטח
מאת יובל סמרה, עורך דין
לנפגע עומדת זכות הטיעון בפני הוועדה הרפואית ובשעת הדיון הוא יוכל להציג את תלונותיו ואת הליקויים מהם הוא סובל ובמידת הצורך להגיש מסמכים רפואיים נוספים מטעמו. חשוב לנצל את זכות הטיעון העומדת לנפגע ולדאו

גזילת זכויות בחסות החוק
מאת חיים קליר
המבוטח נפגע בתאונת עבודה. הוא דיווח על התאונה לביטוח הלאומי וקיבל דמי פגיעה לתקופה קצרה.
בחוברת שקיבל מהביטוח הלאומי, נאמר כי אם התאונה תותיר נכות צמיתה, עליו להגיש תביעת הנכות תוך 48 חודשים ממועד הפגיעה.
המבוטח הקפיד להגיש את תביעתו לנכות במועד, אולם אז הסתבר לו שהמועד להגשת תביעות נכות קוצר בחוק ל 12 חודש.
האם הביטוח הלאומי חייב להתריע בפני מבוטחיו, כאשר התקופה להגשת תביעות מתקצרת?
את התשובה נותנת השופטת יעל אנגלברג-שהם, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

חי או מת לי לא אכפת
מאת חיים קליר
תלמיד בית ספר עסק גם בעבודות מלצרות.
התלמיד קיפח את חייו בתאונת עבודה טראגית.
התלמיד היה מבוטח במסגרת פוליסת ביטוח התלמידים.
חברת הביטוח סירבה לכסות את האירוע בהתבסס על חריג לפוליסה הקובע כי אין כיסוי לתאונת עבודה "שבגינה זכאי התלמיד הנפגע לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי".
השופט אברהים בולוס, מבית משפט השלום בנצרת, דן בשאלה אם החריג חל למרות שהמנוח לא הותיר אחריו איש הזכאי לפיצוי מהביטוח הלאומי.

ביטוח לאומי
מאת ניצן סיננסקי
ביטוח לאומי הינו המוסד המייצג את המדיניות הסוציאלית והחברתית של מדינת ישראל. ביטוח לאומי קיים ופועל בעקבות החוק לביטוח לאומי שהתקבל כחוק בכנסת בנובמבר 1953. מטרת ביטוח לאומי

תביעה לקביעת דרגת נכות או תביעה לבית הדין
מאת עו"ד מירב אפרים
נפגע בתאונת עבודה אשר פקיד תביעות הכיר בקשר הסיבתי בין התאונה לבין ליקוי מסויים אך דחה קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין ליקוי אחר, יכול לבחור באחד משני מסלולים. הראשון, הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות ע"י ועדה רפואית והשני, הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החלטת פקיד התביעות לדחות את הקשר הסיבתי.

שלילת קצבת שרותים מיוחדים למי שמוחזק במוסד
מאת עו"ד מירב אפרים
מהי התכלית לשלילת קצבת שרותים מיוחדים למי שמוחזק במוסד, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978. בית המשפט העליון דן בסוגיה זו בבג"צ 5129/92 בעניינו של ליאור קרמן.

ארוע של שבץ בעין - סתימה ורידית בעין- הוכר כתאונת עבודה
מאת יעל מיליקובסקי-לוי
המאמר עוסק בפסק דין אשר הכיר באורע של שבץ בעין/סתימה ורידית בעין כתאונת עבודה

ערעורים על ועדות רפואיות בענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי
מאת יעל מיליקובסקי-לוי
המאמר עוסק באפשרות ערעור על החלטת ועדה רפואית בענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי

זכויות נפגע תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי
מאת יעל מיליקובסקי-לוי
המאמר עוסק בזכויותיו של נפגע בתאונת עבודה במגרת המוסד לביטוח לאומי

כיצד להגדיל סיכויי ההצלחה בוועדה רפואית בביטוח לאומי?
מאת יעל מיליקובסקי-לוי
המאמר עוסק בדרכים להגדלת סיכויי ההצלה של הנפגע בועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי

פגיעה בברכיים - תאונת עבודה או מחלת מקצוע?
מאת עו"ד מירב אפרים
פגיעה בברכיים עשויה להיות תוצאה של תאונת עבודה, היינו, אירוע תאונתי או מיקרוטראומה. לחילופין, פגיעה בברכיים עשויה להיות גם מחלת מקצוע. במאמר זה אפרט על החלופות השונות. עילת התביעה לביטוח לאומי נקבעת בהתאם לתשתית העובדתית הקיימת וסוג הפגיעה בברכיים.

תביעה לביטוח לאומי, לבד או באמצעות עורך דין לביטוח לאומי?
מאת עו"ד מירב אפרים
ישנה חשיבות רבה להגשת תביעות לביטוח לאומי באמצעות עורך דין מומחה בתחום ביטוח לאומי, במיוחד כאשר מדובר בתביעות עקב תאונות עבודה או מחלת מקצוע.
עורך דין לביטוח לאומי אשר עשוי לחסוך למבוטח זמן יקר וכסף רב, שכן לעיתים פנייה לעורך דין בשלב מאוחר עלולה להיות מאוחר מדי.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>