מאמרים על: היסטוריה 

הסלקציה של העולים ערב עצמאותה של מרוקו - מוצדקת או שלילית
מאת Yigal Bin-Nun
סוגיית הסלקציה כה מורכבת וטעונת משקעים רגשיים , עד שנוטים לשכוח שהמדובר לא בוויכוח על נושא אחד ויחיד , סלקציה כן או לא , אלא במספר ויכוחים שחצו את ההנהגה ואת הציבור בישראל . קשה יהיה אם כך לערוך אבחנה פשטנית בין " הטובים " לכאורה שהתנגדו לסלקציה לבין " הרעים " שתמכו בה . סוגיה זו טמנה בתוכה מספר מחלוקות : האם להגדיר את העלייה ממרוקו כ " עליית הצלה " או שאין צפויה ליהדות זו כליה פיזית ורוחנית אחרי העצמאות . האם יש להעלות בכל מחיר כמות גדולה של יהודים ממרוקו למרות הקשיים לספק להם עבודה ודיור או שיש לווסת את ההגירה לפי צרכיה הכלכליים של ישראל ויכולתה לקלוט אותם .

מה חשבו שליחי ישראל על הקהילה היהודית במרוקו
מאת Yigal Bin-Nun
בהשקיפם על מנהיגי הקהילה ועל הזרמים הרעיוניים בקרבה , קיימו נציגי ישראל ושליחיה , חלוקה מעט סכימטית בין הגורמים החיוביים , השייכים לקטגוריה המכונה " משלנו " ובין היסודות השליליים התומכים בהבעת נאמנות למדינה המרוקאית . כבר בראשית פעילותה , " המסגרת " לא הסתפקה בנושאי ההגנה העצמית וההגירה , אלא התערבה בעניינים הפנימיים בהנהגת הקהילה . שלוחת המודיעין של " המסגרת " ערכה מעקב מודיעיני לא רק אחר נציגי השלטון , אלא גם " כלפי פנים ", בקהילה . לדברי שליח " המסגרת " חגי לב " רצינו לשמור על החוסן הפנימי של המחנה היהודי . לא רצינו שתתפשטנה שם תופעות כמו הוויפאק

ממלכת דוד ושלמה תעמולה או היסטוריה?
מאת Yigal Bin-Nun
מאמר זה בא להוסיף נימוקים לקביעת אפשרות קיומה של " הממלכה המאוחדת " אך גם לבדוק מחדש את מסקנת חוקרים אלה בנוגע למחברי הסיפורים בספרי שמואל א ( פרקים ט - לא ), שמואל ב ( פרקים א - כד ) ומלכים א ( פרקים א - י ; יא , א - כא ) על ממלכה זו ועל חצר המלוכה ששימשה אותם כמודל לחיבוריהם . אפשר לומר שקיימת היום הסכמה רחבה בקרב החוקרים לגבי שטחה ומידת עצמתה של הממלכה המאוחדת . כולם תמימי דעים שהסיפור המקראי הפריז במידה זו או אחרת בתיאורי עושרה והיקפה . גם קיומו ההיסטורי של המלך דוד , אבי השושלת , אינו מוטל בספק.

מי אחראי לטביעת ספינת המעפילים אגוז בינואר 1961
מאת Yigal Bin-Nun
אסון טביעת ספינת המעפילים " אגוז " ( Pisces ) הוא אחד האירועים הדרמטיים ביותר בתולדות הקהילה היהודית במרוקו . האסון זעזע את היהודים והחיש את החלטתם למצוא חלופה טובה יותר לחייהם במדינה שזה עתה קיבלה את עצמאותה . במאמר זה לא אדון בסיבות שגרמו לטביעה ובאחראים לאסון אלא בתגובותיהם של מדינת ישראל , של הארגונים היהודיים העולמיים , של ראשי הקהילה המקומית ושל שלטונות מרוקו לטביעה . כמו כן אדון בתגובות שליחיה החשאיים של ישראל במרוקו על האסון . כשבעה חודשים אחרי האירוע סוכם בין נציגי ישראל ומרוקו על יציאה מאורגנת של הקהילה .

גילויים אנטישמיים בעיתונות המרוקנית בשנים 1963-1962
מאת Yigal Bin-Nun
באוגוסט 1961 , אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות למנוע יציאת יהודים ממרוקו , נכנע המלך חסן השני שזה עתה עלה על כס המלכות לאחר מות אביו מחמד החמישי , והגיע להסכם חשאי עם נציגי ישראל על יציאת היהודים מארצו . לפי ההסכם הם יצאו בשעות הלילה מנמלי הים והאוויר , כדי לא לעורר תגובות עוינות מצד מפלגות האופוזיציה שאיימו לתפוס את השלטון בכוח . יציאת היהודים שהחלה ב - 27 בנובמבר לא נעלמה מעיניה של העיתונות המרוקנית . מבצע היציאה ההמוני העלה על סדר היום את הנושא היהודי בכלל ואת סוגיית ההגירה ממרוקו בפרט . כמו כן נידונה לראשונה בעיתונות תופעה שלא דובר בה קודם לכן : בעיית התאסלמותן של קטינות יהודיות ונישואיהן עם צעירים מוסלמים

על מקורה היהודי, המרוקאי והאוניברסאלי של המימונה
מאת Yigal Bin-Nun
המחקר בודק את מקורותיה הראשוניים של חג המימונה כתופעה אוניברסאלית המעוגנת בעיקרון של פיוס שדים או הרחקתם על ידי הטבעתם במקורות מים. המימונה הוא חג יהודי וישראלי. מקורותיו נעוצים בטקס שנועד לפייס שדת מזל, שבמרוקו כונתה בשם לאלה מימונה, בת זוגתו של של שד גדול ושחור בשם סידי מימון. הפיוס מתבצע בשיטה נפוצה ומוכרת מתקופת המקרא על?ידי עריכת שולחן שתפריטיו מסמלים שפע, ברכה ומזל, ובאמצעות שירי הלל וברכות לאלת הגורל. למחרת אין מפייסים את המזל הרע אלא נאבקים בו ומרחיקים אותו על?ידי הטבעתו בים או במקור מים כבמנהג התשליך. זיקת המימונה לאיסרו חג פסח קשורה למסורת יהודית עתיקה הרואה בכ"ג בניסן יום פורענות שיש להזהר בו.

לאלה המימונה שדת המזל
מאת Yigal Bin-Nun
חגיגת המימונה של יהודי מרוקו נועדה מלכתחילה לפייס שדת מזל מקומית ולא היו בה כל מרכיבים דתיים . אולי משום כך נשכח בישראל מוצאה הפגאני ונוספו לה משמעויות חדשות

זרמים אידאולוגיים בקהילה היהודית אחרי עצמאות מרוקו
מאת Yigal Bin-Nun
עם מתן עצמאות למרוקו בשנת 1956 הורגשה באינטליגנציה היהודית תחושת אופוריה . אחדים הבחינו שעומד להיפתח עידן חדש ביחסי יהודים ומוסלמים דוגמת " תור הזהב " בספרד . עד מהרה התפתחה בהנהגת הקהילה מגמת השתלבות בחברה ובפוליטיקה המרוקאית , שנאבקה במצדדי הבדלנות היהודית . הצעירים היהודים ביקשו לתפוס חלק בחיי המדינה ובמוסדות הקהילה ולשנות את מדיניות ההנהגה הוותיקה . הצעירים שהשתלבו בבניית המינהל הממשלתי החדש מעידים : " שררה במדינה התלהבות חלוצית יוצאת מן הכלל ".

ג'ו גולן עם נפגש עם מלך מרוקו מוחמד החמישי בעניין זכויות היהודים
מאת Yigal Bin-Nun
בסוף יולי 1956 , אחרי השגת ההסכם עם ראש שירותי הביטחון הלאומי מוחמד לע ' זאוי ולפני פינוי מחנה המעבר לעולים של הסוכנות היהודית ' קדימה ', נפגש ג ' ו גולן , יועצו המדיני של נחום גולדמן , עם המלך מוחמד החמישי בארמונו ברבט ובעיר הקייט מוחמדיה . שלוש פגישות היו לו עם מלך מרוקו שסללו לדבריו את הדרך להעלאתם לישראל של 42 אלף היהודים שעברו דרך מחנה המעבר ' קדימה ' בחודשים הראשונים אחרי עצמאותה של מרוקו . השיחות בין גולן למלך מרוקו , כפי שנרשמו באותם ימים בידי גולן , משקפות את מידת התעניינות המלך בבעיות יהודי ארצו .

חברת כל ישראל חברים במרוקו העצמאית
מאת Yigal Bin-Nun
עוד לפני כיבוש מרוקו בידי כוחות צרפת, התחיל תהליך הדרגתי של חינוך יהודי עצמאי בקהילה, ששפתו ותרבותו צרפתית. עם הקמת בתי?הספר של כי"ח בראשית המאה, השיג היהודי יתרון על רוב המוסלמים. אחרי העצמאות התעוררה שאלת תרבותם של יהודי מרוקו במדינה החדשה. אף שאין טבעי מכך שמדינה עצמאית תאמץ את שפתה כשפת הוראה וכשפת המנהל בה, תהליך הערביזציה בחינוך, במנהל ובבתי המשפט הפך לגורם מאיים על תהליך היטמעותם של היהודים בתרבות הצרפתית. הערביזציה יכלה לשים קץ לקידום החברתי והמקצועי שהושג בעמל רב בזכות החינוך הצרפתי. נחיתות היהודים בשליטה בשפה הערבית הקלאסית היוותה מחסום עיקרי בתהליך התערותם בחברה המרוקאית החדשה. שלא כצרפתי שישיבתו במרוקו הפכה לארעית אחרי העצמאות, נדרש היהודי להדגיש את מרוקאיותו דרך אימוץ השפה הערבית הכתובה. עם זאת, ההטפה לערביזציה מצד חסידים כעלל אלפסי ומוחמד דואירי לא מנעה מהם לשלוח את ילדיהם לבתי?ספר צרפתייםתוך התעלמות מססמאותיהם.

היסטוריה מקיפה של יהדות ארצות-הברית, חלק שני - עידן המהפכה ואחריה (1776-1820)
מאת Meir Shechter
לאחר כמאה ושלושים שנות שקט הגיעה יהדות ארה"ב לנקודת מפנה. על היהודים היה להחליט בין שני צדדים ? בריטניה או עצמאות. על כך ועוד אדבר במאמר זה.

היסטוריה מקיפה של יהדות ארצות-הברית, חלק ראשון - העידן הספרדי (1654-1775)
מאת Meir Shechter
ההיסטוריה של יהדות ארצות הברית נפרשת על יותר מ-300 שנה, אנסה לסכמה למספר מאמרים. העידן הספרדי - הקולוניאלי, מתחיל בשנת 1654 אז הגיעה אניית היהודים הראשונה לארה"ב, עד 1775- מלחמת העצמאות האמריקאית.

יציאת מצרים - אמת היסטורית
מאת זאב בן-יוסף
יש המטילים ספק אם יציאת מצרים התקיימה בפועל, אולם ארכיאולוגים והיסטוריונים סבורים כי לא ניתן לשלול את קיומה מכל וכל, ובכלל - לא כל אמת ארכיאולוגית היא גם אמת היסטורית.

פורים תשע
מאת דוד מור
מחשבות על תוכן המגילה , התייחסות להרג של שבעים וחמישה אלף איש

לימודי היסטוריה של עם ישראל
מאת גיא אלון
עם ישראל חווה לא מעט אירועים לאורך התקופות השונות בדפי ההיסטוריה, כאשר לכל אחד מהם הייתה השפעה על ההווה. בלימודי היסטוריה של עם ישראל כשמם הם, הסטודנטים לומדים לנתח את ההתרחשויות השונות שעבר העם שלנו לאורך ההיסטוריה.

ההתישבות בגוש עציון בעת החדשה
מאת גושי - הפורטל של גוש עציון
נסיונות ההתישבות בגוש עציון בעת החדשה

סין במאה ה-20
מאת עומר קורת
מאמר זה סוקר את תולדותיה של סין מתחילת המאה ה-20 ועד עליית השלטון הקומוניסטי ב-1949. לאחר הסקירה, אעלה כמה רעיונות בנוגע משמעותן של תהפוכות אלה מבחינת הסינים ומבחינתינו כבני התרבות המערבית.

הטבח בסרפנד אל חרב
מאת שפיר קמר
נשכחות מהימים בהם ניתן היה כמעט למחוק מהתודעה מעשים שהעיבו על זוהר הניצחון.
המאמר פותח לצוהר לטבח ערביי הכפר ספרנד אל חרב על ידי חיל המשלוח האוסטרלי והניו זילנדי בשלהי מלחמת העולם הראשונה

השפה האנגלית
מאת אבי כהן
האנגלית היא שפה מערב גרמנית שנוצרה מהאנגלו-פריזיאן והסקסון התחתון (סוגי דיאלקטים) שהובאו לבריטניה על ידי מתיישבים גרמנים וחיילות סיוע רומאים מחלקים של מה שהיום נמצא בצפון מזרח גרמניה , דנמרק והולנד, במאה החמישית לספירה.

ניהול קונפליקטים-רקע היסטורי
מאת גד מה-טוב
בחינת דרך ניהול הקונפליקטים האלימים לאורך ההסטוריה

אינסטלציה, מאז ועד היום
מאת שוקי גלילי
היא נולדה באסיה והועלתה למדרגת אומנות באימפריה הרומית. האנגלים המציאו עבורה מקצוע חדש (אינסטלטורים כמובן), ובארה"ב היא הפכה לתעשייה. אינסטלציה, מאז ועד היום

התפתחות הסלנג
מאת גדי א
מידע אודות התפתחות הסלנג

היסטוריית והסרת קעקוע
מאת גדי א
מידע אודות קעקועים והסרתם

יושר אינטלקטואלי ומלכת שבא
מאת שולמית כוגן
תגובה למאמר בכתב עת למורים, התוקף את השחזור של וליקובסקי לכרונולוגיה של העולם העתיק. הפולמוס על טענותיו של וליקובסקי מופיע כאן ברדידות ובחוסר יושרה. את התגובה כתבה החתומה מטה, בתו.

אליעזר בן יהודה
מאת גדי א
מידע על אליעזר בן יהודה

תעלומת הביצה והתרנגולת.
מאת ארנון נבות
האם מנהיגים עושים היסטוריה או ההסטוריה עושה אותם.

דמוגרפיה במדינות ערב
מאת אבי זלבה
הדמוגרפיה במדינות ערב. מצרים כמשל

יום העצמאות, מפת המדינה וקואוצ'ינג
מאת עינת גרוס-ברונר
אנו נהנים לשבת בסלון, לצפות בטלויזיה ולבקר את מדינתינו. יום העצמאות הוא זמן נהדר לחשוב על מה יש במדינה ומה קושר אותנו אליה. אחת הדרכים להמשיג את המדינה היא על ידי היזכרות בנקודות ציון משמעותיות בהסטוריה של מדינתינו. המדינה, כפי שהיא נראית היום נוצרה במוחם של אנשים שנאבקו על צביונה:

מותו של בניימין מאר-שימון, פטריארך הכנסיה האשורית
מאת מיכה דמירל
על המאורעות ההסטורים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בחבל הארץ שבאזרבייז'אן הפרסית והקהילה היהודית (הנאש-דידן) שעמדה בתווך בין הכוחות הלוחמים.

בני ערובה - עסקאות להצלת יהודים במהלך השואה
מאת קובי פליישמן
המאמר עוסק בעסקאות שבוצעו עם הגרמנים להצלת יהודים - הסכם ההעברה, פרשת טרנסניסטריה, פרשת הונגריה,פרשת סלובקיה.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>