מאמרים על: תקשורת המונים 

ישראל זקוקה לערוץ אלג'זירה משלה
מאת דני צימט
האם לא הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תפעיל טלוויזיה או רדיו המשדרים לעולם האיסלמי, ומדוע לא להקים תחנה בכבלים המשדרת 24 שעות באנגלית/טורקית/פרסית ? האם יהיה זה מוגזם להודות בעובדה שישראל צריכה תחנת אל ג'אזירה משלה ?

עד כמה חסרת אחריות היא תרבות הריאליטי - מחשבות אקטואליות בהמשך לפושעי תרבות של גדעון לוי
מאת עו"ד יוסי מאוטנר
באופן מגמתי ויזום, ציוותו מפיקי "הישרדות", לאותו שבט, קצין מג"ב-מתנחל, וערבייה ישראלית גאה ודעתנית. את הליהוק המאותגר-אתנית המתואר ליוו מפיקי הישרדות בעשרות קדימונים המנבאים את העימות היהודי-ערבי הקרב ובא. מזה תשעה ימים ישראל מנהלת לוחמה בעזה כחלק ממבצע "עופרת יצוקה". ימים אלה מהווים אתגר שלא היה כדוגמתו מאז פרוץ אינתיפאדת "אל-אקצה" ליחסים הנפיצים שבין יהודים וערבים בישראל. בשדרו קטעים גזעניים המלבים את המתח היהודי-ערבי בישראל בנסיבות אלה, נהג ערוץ 10 בחוסר אחריות ולקה באופן מובהק בשיקול דעתו.

העם בכבלים.
מאת צבי גיל
מערכת השידורים בכבלים בארץ שימשה מקלט לצופים שרצו לברוח מן הערוצים המסחריים, גדושי הפרסומת, וביקשו גוון לצד הערוצים הציבוריים כמו ערוץ 1, ערוץ הטלוויזיה הלימודית, או ערוץ 33. אולם ברבות הימים ערוצים אלה מלאו באוויר או נסתמו בחומרים סמיכים של נשורת מנוקזת. והצופים, כדרכם של אזרחי ישראל- משלמים הרבה, על שרות שהוא תת גרוע. ועם ישראל כבול גם בתחום של תקשורת המונים זאת.

מכתב גלוי לשר התקשורת
מאת בלפור חקק
השיח הציבורי סביב "האח הגדול" וסביב תכניות הריאליטי למיניהן, חשף סוגיה תרבותית ותקשורתית חשובה מאין כמוה. למשרד התקשורת ולמועצת הכבלים והלווין יש אחריות לתכנים המשודרים ויש נגיעה לעמידה של ערוצי השידור בתנאי הזיכיון, ועל כן אני פונה אליכם מתוך דאגה אמיתית.

היה או לא היה כשלון הסברתי במלחמת לבנון
מאת רמי הסמן
בימים הראשונים למלחמת לבנון השנייה זכתה ישראל לתמיכה במהלכיה מצד הקהילייה הבינלאומית (כולל מנהיגי מדינות ערביות - מצרים, ירדן וערב הסעודית). לא הופעל עליה לחץ ישיר לעצירת המתקפה נגד החיזבאללה, שרי החוץ של ה-G8 והאיחוד האירופאי האשימו את החיזבאללה בהצתת המשבר (תוך הפניית אצבע מאשימה אל עבר סוריה ואיראן). תוצאות של עבודת דיפלומטיה ומתקפת דיפלומטיה ציבורית מוצלחים. אך עם חלוף הימים וחשיפת תמונות ההרס והנפגעים הקשות מלבנון, החשש ממלחמה מתמשכת והפגיעה בכלכלת האזור (כולל עליה אפשרית במחירי הנפט), מגמת התמיכה הבינלאומית - חוץ מאשר בארה"ב - התהפכה, החיזבאללה ונסראללה הפכו לכוכבי-על, יצאה קריאה מהעולם להפסקה מיידית בלחימה, והתעורר שוב הויכוח הלוקאלי על משבר הסברה חדש (בחלקו נבע מדיווחים מוטעים בכלי התקשורת בעולם). מה שמוכיח שוב כי עבודה בת שנים לשינוי קל בתדמית מותג המדינה לחיוב, יכולה להימחק במהלך מוטעה קצר מועד בן כמה ימים עד שבועות.

המובילות והמשפיעות
מאת זאב הרשקוביץ
ישראל כבר בת 60, אולם בעידן האינסטנט, האינטרנט והקליפים אנו נוטים לשכוח כי כלכלת ישראל לא נולדה בתקופת ההיי-טק, אלא חברות רבות הוקמו ונבנו ברובן לפני קום המדינה או בסמוך לקום המדינה. החלטנו להביא את הסיפורים שעומדים מאחורי החברות שמהוות את חוט השדרה של הכלכלה הישראלית, שחלקן הגדול כמובן נסחרות בבורסה באחד העם וגם הפכו ל"חביבות" על ציבור המשקיעים בשנים האחרונות

''רואים עולם''- לא מספיק.
מאת צבי גיל
המשדר "רואים עולם", בערוץ 1 , הוא אחת התוכניות החזותיות הטובות במסגרת הטלוויזיונית, תוכנית שמאפשרת לנו הצצה אל עולם שהוא כה קרוב לנו תקשורתית וכה רחוק מאיתנו פיסית ונפשית.אמנם במדד הרייטינג המסחרי הוא לא נמנה עם עשרת "הגדולים", אך זה רחוק מלהוות אינדיקציה לטיב המשדר. אולי יותר לטיב הצפייה הטלוויזיונית, וחבל.

לתת שיניים למועצת העיתונות
מאת רפאל כהן-אלמגור
החופש להדפיס ולפרסם אינו כולל את החופש להכפיש את שמו של אדם באופן לא מוצדק או לפגוע בכבודו. בישראל, כמו גם בדמוקרטיות אחרות, יש עיתונאים רודפי סנסציות אשר אינם מתייחסים כמעט לעבודתה של מועצת העיתונות ומדפיסים כל סיפור אשר צפוי להגדיל את מכירות עיתוניהם. שיקולים כלכליים אינם עולים בקנה אחד בהכרח עם שיקולים אתיים. על מנת להבטיח הישמרותם של סטנדרטים מסוימים זקוקה העיתונות למועצת עיתונות יעילה ועצמאית, אשר לה סמכויות משמעותיות ויכולות להטיל סנקציות אפקטיביות. מועצת העיתונות צריכה לפרסם את דבר קיומה, את סמכויותיה, עבודתה והפסיקות שלה על מנת לחשוף את הציבור לקיומה ולזכות באמונו. התקציב העומד לרשות המועצה צריך להיות גדול משמעותית מתקציבה הנוכחי.

מוסף-ערך
מאת צבי גיל
בעידן שבו התקשורת, בעיקר הקלאסית הכתובה, נמצאת בשפל, כמותית ואיכותית, "מוסף" הארץ כפרסום תקשורתי עכשווי על כול הכרוך בכך, הצליח לשמור על עיתונות ועיתונאות במיטבה.

צרכני התקשורת - צרכו את כולה!
מאת דני בן-ישי
ישראל סובלת מהיעדר פלורליזם תקשורתי. עד שהמצב ישתפר, קחו אחריות וחשפו עצמכם גם לדעות המוחרמות על ידי התקשורת המרכזית.

חזרה אל המשפחה,אל השבט.בסרט ובמציאות.
מאת צבי גיל
לסרט טוב יש מסר ברור , ובכלל זה הסרט הצרפתי המעולה "הגרגר והדג" יצירתו של הבימאי ממוצא תוניסאי,עבדלטיף קשיש. המסר שאני קבלתי הוא שגם בעולם הזר והמנוכר של ימינו ישנם איים של עזרה הדדית, ובעת מצוקה הבריות חוזרות לאותו מוסד ישן ומוצק, השבט- המשפחה. אולי לא רק בסרט, אבל זאת, לצערנו, תופעה שהולכת ונעלמת בעולמנו.

קמפיין פוליטי נגטיבי
מאת דן בר-דוב
הדעות לגבי יעילותו של קמפיין נגטיבי חלוקות.
יש הטוענים שקמפיין פוליטי נגטיבי "עובד" שהוא כלי אפקטיבי בצורה יוצאת מן הכלל.
אך יש לא מעט חוקרים ולא מעט מיקרים שמעידים כי הקמפיין הנגטיבי הוא בחזקת חרב פיפיות.

הם הורגים גם מילים.
מאת צבי גיל
אנו מצויים עתה בין העונות. העונה שחלפה שבה נאמרו מילים יפות, מילים מבטיחות לכולם: לנכים, לניצולי שואה, לסטודנטים, לנשים עובדות, לגמלאים ולעוד שכירים, מהם שחיים בעוני ובמצוקה.

השפה כמעצבת מציאות והקשרה למשטרה
מאת אבי זלבה
חשיבותה של תקשורת המונים ושמוש בשפה לעצוב המציאות.קיים שוני ניכר בייחוס משמעויות בין אנשים מחברות שונות.הבנת השפה אינה כה ברורה.

לא שומעים!!! אס.או.אס. מן הצוללת של השידור הציבורי.
מאת צבי גיל
הזעקות זאב, זאב, שבוקעות מבית רשות השידור ומחוצה לו עלולים יום אפור אחד לאמת עצמם. אז, אם יבולע לשידור הציבורי, זאת תהיה מכה קשה מאוד לדמוקרטיה הרופפת שלנו, שחלקים גדולים בה סוגדים לשיטה סימביוטית של הצלחה כלכלית ומנהיג סמכותי אולטימטיבי שיעשה "סדר" בכול- במדינה ובשידור הציבורי.אם הרפורמה המוצעת תסתכם בהכנעת העובדים,זה יפעל כבומרנג.

מאמר מסכם: תקן ואי-תקן בשימושי לשון בכתיבה עברית
מאת אלי גיא Eli Guy
סיכום רחב-היקף של כמה מאמרים שפרסמתי כאן ובמקומות אחרים שעניינם בשאלת העקרונות שעל פיהם ראוי לאשר או לפסול שימושים לשוניים (כתיבה, עריכה ובלשנות) על יסוד טענת תקניות או אי-תקניות של ה'לנג' העברי, כלומר השימוש הרשמי, המאושר והמתוקנן היטב.

(מטות סח) כוחו של דיבור
מאת נסים ישעיהו
זה מה שקורה לנו בינינו ובין עצמנו, וגם עם הפלשתינאים ובכלל. אנחנו כל הזמן מדברים, ולא טורחים לעצור ולו לרגע, כדי להקשיב להם. והם למדו שכאלה אנחנו, ולזכותם ייאמר שהם יודעים לנצל זאת היטב הם כאילו עובדים עלינו בעינים כל הזמן, אבל יודעים את האמת ? שאנחנו עובדים על עצמנו

מלחמת הדלפות - בתקשורת
מאת עו''ד אברהם פכטר
"ההדלפות" - מצד המשטרה, הסנגוריה והפרקליטות הפכו "להצפה" ואם הסכר לא יתוקן וההדלפות לא יבלמו - ניתן יהיה לוותר את מערכת המשפט.

עברית יפה: ראוי או לא ראוי לפתוח משפט ב-את-', כמו: -'את הסיפור הזה שמעתי מפי סבא-'
מאת אלי גיא Eli Guy
דיון בפורום תרגום ועריכה של תפוז. באחרונה העירו לי שני קליינטים שבעברית לא יפה להתחיל משפט, ובוודאי לא פסקה, ב''את''. לטעמי, הערה זו אינה תקפה, וכמודגם, עברית מקבלת בברכה פתיחת משפט ב"את" (את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק) ומעניין אותי לדעת מה דעותיכם על העניין.

שמירה על שם נעורי האישה אחרי הנישואין: פמיניזם? תפיסה אנרגטית של שמות? ואולי סיבות אחרות?
מאת מלילה בן יהודה
לפני דור או שניים לא היה ספק שאחרי נישואיה האישה משנה את שם משפחתה ומאמצת את שם משפחת בעלה. ככל שחולפות השנים כך נחלש תוקפה של מסורת זו.

מי מכיר מי יודע: שמות לידה, שמות בדויים, שמות מוחלפים, שמות טובים ושמות אחרים, מאמר ראשון
מאת מלילה בן יהודה
לפניכם טיסת סיור בשני מאמרים על סוגיית הכינויים והשמות הבדויים. על פי המסורת, "לכל אדם יש שם", אבל מאז ומתמיד, ובמאה ה-21 כפל כפליים, לא מאחורי כל שם יש האדם שנולד בשם הזה, וגם לא הוא האדם הנושא בפועל את השם, הכינוי, או השם הבדוי.

ממשה קצב עד שמעון פרס, מאהוד אולמרט עד בנימין נתניהו: ואלה תולדות שמות מנהיגינו
מאת מלילה בן יהודה
פיקנטרייה של כמה שמות שעולים היטב בגוגל ומרמזים על תופעות מעניינות בעיברות שמות. מודגמים סוגי עיברות שונים, מהצליל, דרך תרגום התוכן, דרך האימוץ מהתנך ומנופי הארץ, ועוד. מחווה משולשת, לגדעון טורי, ליורם מלצר ולרוביק רוזנטל (ראו בשוליים).

עיתונאי בשרות סרסורים של ספינרים פוליטיים.
מאת צבי גיל
העיתונות תמיד השתמשה במקורות עלומים, אך במשורה, כאשר המקור המהימן ביקש לאפשר לשר או למנהיג, שלא לייחס לו את העמדה, מטעמים טקטיים, דיפלומטיים ואחרים. באחרונה חלה אינפלציה בתחום הזה ומקורות עלומים בשם "גורמים","הסביבה","חוגים" או "מקורות", לבשו מימד אינפלציוני. מבחינתם של אותם מקורות לטנטיים, זה משמש אותם, אך עיתונות ועיתונאות שמכבדת עצמה, אסור לה להפך למשרתי מניפולאטורים, משווקי תדמיות
ו" נערי טלפון".

בועז יונה מתראיין במטוס
מאת מנחם רבוי
צוותי הטלוויזיה לא היו יכולים להתקרב למנכ"ל חפציבה ללא שיתוף הפעולה של חוקרי המשטרה. הוא היה במעמד של עציר במטוס. נאסר עליו לקום ממקומו ללא קבלת רשות חוקרי המשטרה שישבו צמודים אליו. האם הייתה עסקה בין ערוץ 2 וערוץ 10 לבין המשטרה? ? מה קיבלה או מה מצפה המשטרה לקבל בתמורה?

שמות ומשמעויותיהם בספר בראשית
מאת מלילה בן יהודה
מאמר זה עוסק בהסברים מפורשים לשמות שניתנו לבני אדם על פי ספר בראשית. אמנם גם בשמות רבים שלא ניתן להם הסבר מפורש ניתן למצוא משמעות, אך לא בכך נעסוק כאן, אלא, כאמור, רק בשמות שעליהם נאמר במפורש הסבר, דוגמת "ויקרא את שמו נוח, לאמור...", משמע: כותב הטקסט או נותן השם מסביר את מקור השם בקרבת תוכן ומשמעות למילה כלשהי.

קניון של מידע
מאת צבי גיל
בעידן של שוק תקשורתי ענק, אשר בו מומחי שיווק גורפים הון בתווך בין היצע לביקוש במוצרים או בפוליטיקה, במצוקה או בהצלחה, והכול באמצעות מגוון של אמצעי מדיה אשר פונים לקהל אנונימי- קיימות קבוצות בארץ שמנסות ליידע את הזולת ובאמצעותו את הציבור הרחב יותר על עיסוקיהם באמצעות קשר בין אישי.יש הצע ויש ביקוש.

תקשורת - לא מפרגנת ולא מאוזנת
מאת עו''ד אברהם פכטר
המתקפה האחרונה על ביבי נתניהו, באמצעות אשתו שרה - אינה מקרית עם ארומה פוליטית מגמתית - ואינה פרי עיתונות חוקרת במיטבה.

השעיר התורן
מאת צבי גיל
קריאה למניעת התפשטות מגפת שפעת השעירים.

''להיות שם''- ''דה מרקר'': האוורסט של ההון, הדחף להגיע לאלדוראדו של ימינו.
מאת צבי גיל
יז'י קושינסקי- Jerzy Kosinsky נולד כיוסף לווינקופף, אך אביו נתן לו את השם קושינסקי, כאשר הסתיר אותו בתקופת המלחמה במנזר קתולי. אחרי המלחמה הוא הגר לארה"ב והפך לסופר ידוע שיצירותיו זכו בפרסים רבים וספרו " להיות שם" ? Being there - הפך ללהיט קולנועי. הוא התאבד בשנת 1991 בשל מחלה ואי יכולתו לכתוב.

הרצון להבין את סוד החיים
מאת קבלה לעם
על האנושות כבר עברו תקופות משמעותיות שבהן השתנה מהלך ההיסטוריה, אלא שהפעם יש באוויר תחושה שאנו ניצבים בפתח של עידן חדש, מתעורר דחף עצום לגלות דבר מה נוסף מעבר למה שיש לעולם הזה להציע.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>