מאמרים על: תקשורת המונים 

תרגילי הישרדות במדור תקשורת ופרסום
מאת מנחם רבוי
מטרת המסע התקשורתי הנכחי של ראש הממשלה היא לנסות ולייצר בתקשורת קו מנוגד לזה המטיף להתפטרותו (אשר בעבר שלט בכיפה). זאת על רקע מה שנחזה להיות כישלון של ההנהגה במלחמת לבנון השנייה. אבל חשוב להדגיש כי גם ראש הממשלה יודע שעד שזה לא נגמר זה לא נגמר

נפל האסימון, בHOT
מאת גינגי פרידמן
אחרי שהוט נכנסה לסחרור של נטישת מנויים
שגרמה להפסדים שגררו פיטורי עובדים
וחוזר חלילה, סוף סוף נפל שם האסימון,
ומישהוא בחברה הבין, כנראה, שאם רוצים
לצאת מהלופ הזה צריך לחשוב הפוך.

מבט לעתיד- עתיד ל''מבט''
מאת צבי גיל
כאשר מתייחסים לרפורמות, ובכלל זה על הרפורמה המדוברת ברשות השידור, הנחת היסוד היא שאין הן מופעלות בחלל או על הריסות התשתית הקיימת, אלא מושתתות על בסיס קיים. נראה שרשות השידור, במקביל לדיבורים על רפורמות, וההמתנה לביצוען, עשתה צעד מבורך מוקדם והוא מאמץ לשיפור המשדרים בטלוויזיה. השיפור מורגש במה שנראה על המסך, וזה הגורם הדומיננטי. בעיקר מורגש השינוי בחדשות ואקטואליה. ואילו הכנסת תיקנה את עצמה ושמה קץ להורדה המתמדת בגובה אגרת רשות השידור- צעד שיקדם את הרפורמה המיוחלת ובראש וראשונה יחזק את השידור הציבורי.

מלחמת גוג ואתרוג
מאת הרצל חקק
על שקיעתה הנוגה של העיתונות ועל העבדות ל"ספינים" ולשלטון. במקור ראשון ובעיתונים דתיים עדיין אפשר לראות קרן אור ותיאור מאוזן של המציאות וכך גם באתר מחלקה ראשונה. מעריב, ידיעות והארץ הולכים ומאבדים את אמינותם. שירת החנופה של סימה קדמון במוסף החג בראש השנה היתה רק סימפטום. החטא הקדמון של סימה מצייר מציאות חדשה, מציאות עגומה

ורוד זה לא רק צבע - ורוד זה גם מגדר
מאת Silvia Sapoznik
מחקר על ייצוג לסביות בידיעות ובמעריב בשנת 2006

ועכשיו לפרסומות- על פרסומות שמבטיחות בריאות
מאת טליה דיין
למה כדאי לשים לב בזמן שצופים בפרסומות שמנסות למכור לנו בריאות בטלויזיה? 4 חוקי הזהב

דמוקרטיה מקוונת
מאת סיני גז
פריצת האינטרנט לחיינו בעשור האחרון גרמה לשינויים רבים באורחות חיינו ובהתנהלותנו בתחומי החיים השונים. עם זאת, נראה כי האינטרנט נותר עדיין בגדר "אמצעי תקשורת נוסף", כלי לבידור ופנאי, מקסימום אמצעי לקניית מוצרים, צפיה בסרטוני וידאו מטופשים או ליצירת קשר עם מכרים רחוקים ואנשים חדשים. נראה כי דווקא במקום בו אמור היה האינטרט להיות רלוונטי, חיינו האזרחיים והדמוקרטיים, הוא כמעט ולא אמר את דברו. שם התרחש הפיספוס הגדול מכולם.

כיצד ניתן למכור את מדינת ישראל
מאת רמי הסמן
מבוא להרצאה בשיווק מדיני ובמיתוג מדינות ? ניתוח אירוע מותג ישראל.

הבנת הנקרא
מאת דוד סונינו
מחקר בעת האחרונה מציע את צרפת, כמדינה שיש בה אחוז הגבוה ביותר של אנשים עם חסך בהבנת הנקרא. כלומר, מקרב מדינות העולם המערבי, צרפת נחשבת לכזו בעלת אחוזים גבוהים של אנשים שאינם מבינים בעצם את מה שהם קוראים. ובישראל המצב זהה לחלוטין

מיתוג עומק ערכי למדינות
מאת יאיר גלאור
מודל חדש למיתוג עומק למדינות מגדיר תפיסה חדשה בתהליך ובקונספט המיתוג.

המודל DOB משלב פעילות רב תחומית להעצמת מעגלי הערכים במדינה למיתוג חיצוני ופנימי

מדוע מדינת ישראל נכשלת שוב ושוב בקרב על דעת הקהל בעולם
מאת רמי הסמן
תמצית וסיכום משבר ההסברה הישראלי בראשית המאה ה-21. מתוך מחקר העומד לפני פרסום מטעם בית הספר לממשל ולמדיניות , הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב. כותרת המחקר: THE ISRAEL BRAND - POLICY PAPER PROPOSAL

עיתונות בשירות הפשע
מאת ירון אביב
פולחן האישיות לו זוכים אלה הנחשבים לראשי העולם התחתון או סתם עבריינים כאלו ואחרים ע"י עיתונאים המסקרים את עולם הפשע לעיתים מעורר בחילה, רוצחים שפלים וסוחרי סמים זוכים
לכותרות וכתבות אשר מאדירים את שמם ומשדרגים את מעמדם בעולם הפשע.

הומור שחור ומסרים מקאבריים ברשת
מאת צבי גיל
לא ייאמן כי ייקרא? ייאמן ועוד איך.....שיש בדיות,תרמיות וזיופים מתוחכמים ביותר באינטרנט.אך מסתבר שלא רק בו אלא גם בענף החזותי השמרני יותר- הטלוויזיה.
באינטרנט מדובר בזיופים,כדי לעורר תשומת לב, בבדיות לשם עקיצת גורם מסוים, לעתים זה מופיע כנושא אקטואלי ולפעמים כסוגיה היסטורית. הצד השווה שהם גימיקים פסולים ולעתים גם מצמררים.למנוע אותם אי אפשר,למנוע הפצתם-רצוי.

להקים גוף הסברה לאומי
מאת יוסי עבדי
בעת זו, בעוד לקחי המלחמה עודם נלמדים, ראוי כי ראש הממשלה יורה על הקמתו של גוף הסברה לאומי, אשר יאגד תחת קורת גג אחת את כלל מנגנוני התקשורת * גוף מרכזי - שיפיץ מידע, יפיק חומרים, יספק מרואיינים, ויציג משובים

מסבירנים - בלי - הסברה
מאת יוסי עבדי
האירוע הטראגי בבית חנון שב והוכיח כי להסברה הישראלית אין אסטרטגיה, אין מדיניות עדיין לא השכלנו להבין: גם שעות של ראיונות טלוויזיוניים לא יצליחו להעביר את המסר הישראלי * תמונה אחת - זה כל מה שדרוש ; תמונה אחת המציגה את פעילי הטרור יורים מתוך בתי האזרחים בבית-חנון * ומהו "נשק ההסברה" שלנו? הודעות לקוניות

קשר השפה - 28 ביולי, 2002
מאת אלברט שבות
מהי מהות התקשורת הישראלית-ערבית?
מאיך, מהי מהות ההסברה הישראלית-ערבית?

דבר גד ברגד, סוציאליסט קשיש ופובליציסט
מאת מיכאל שרון
אני סוציאליסט קשיש ואני זועיק: כך מדבר סוציאליסט? לא כך, אומץ חבירים. אנחנו מבינים טוב מאד שסוציאליסט אמיתי חייב להיות מחובר לעם הסגולה שלו, כפי שנאמר כבר, בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו. רק כך יתמכו בנו ההמונים, רק כך נירכוש את נישמתו המעונה של העמל המושבק משדרות, אנחנו ולא גיאדמק. כולם בשמאל האמיתי יודעים שאני צודיק, אבל מפחדים להגיד את זה, כין. בתוך עמינו אנו יושבים, כין, ועלינו לזעוק בפה מלא עם ההמון, ממש כמו במגרש הכדורגל של בית''ר ירושלים, מוות לערבים, כין, כך ולא אחרת.

אנחנו פטריוטים אם תרצו, איכפת לנו על העם, ולכן אנחנו בעד מדינה אחת, או בעד שתי מדינות, רק אנחנו אומרים לעם את האמת ומזהירים אותו חזור והזהר, כין.

אבל גם ברור לנו, כמו שכל איש בישראל יודע, שהערבים רוצים רק דבר אחד, וזה להשמיד אותנו.

דברים אישיים לקוראי - אמירה הפורסת מצג-מציאות מותנה אינטרס מול הבאת תמונת-מצב ריאלית
מאת מיכאל שרון
עליכם לעשות כאן הבחנה בין שני דברים: מצג המציאות בשרות עניין כלשהו, מול תמונת מצב של המציאות.


טיבעי הדבר שקבוצה אנושית, כל קבוצה, מגבשת דרכי הצגה של דברים, באופן התואם את האינטרס שלה ואת ערכיה.

''מצג העניין'' מהסוג הזה, הוא מוצר עובר-לסוחר בין חברי הקבוצה (למטרת טיפוח מוטיבצייה ועידוד מורל, והזכרה תכופה של רוח היסודות והעיקרים) אך בעיקר נועד לצרכי ''ייצוא'' להעלות את קרנה של הקבוצה כלפי חוץ. הדבר כרוך בקבלת כבוד ומעמד, ובטובין מסוג כסף, תמיכה וסיוע, החלצות לעזרת הקבוצה, טיפוח האינטרסים שלה ועוד.

כל למשל, שגריר ישראל באו''מ בשנות ה-50 אבא אבן נשא נאום ניפלא באו''ם, בהגנה על פעולת תגמול עקובה מדם, שהוא וחברי ממשלה אחרים התנגדו לה בכל דרך, וסברו שהיתה זו שגיאה נוראה. לאחר מכן ניגשו אותם שרים, ואמרו, שמע, שיכנעת אותנו, ואבא אבן נאנח ואמר, אילו רק הייתי מאמין בדברים הללו.

איני עוסק בזאת כאן, גם לא כמעט בסמול טוק, וכד'. אלא לרוב במתן תמונות מצב. הדברים עשויים להדהד לא נעימים לאוזן, אני מסכים. לכולנו אשליות, פנטזיות, דברים שהתעמולה הממסדית והתעמולה של בני חוגנו נטעו בנו עמוק, ואז דברי מצלצלים לא ממש כמוזיקה עריבה.

כן, זה לא תמיד מוצרט. אבל אני משתדל לדייק, לטוב ולרע. הנקודה היא שאתם יכולים להתרגז, לחלוק עלי וכד', אלא שלא תשמעו דברים כאלה כמעט בשום מקום אחר במרחב המדייה הישראלית. הדברים מבוססים על מומחיות, ידע, ניסיון וחשיבה שטופחו שנים. רצונכם, אימרו שאין אלה דברים תקפים והם שווים כקליפת השום. אלא שקוראים רבים כתבו לי, כשקראו את מאמרי השונים, בפרט ב''מחלקה ראשונה'' NFC ובאתרי האישי, שהם מקבלים במאמרי דברים שאינם מקבלים בשום מקום אחר בעיתונות העיברית, אחרים כתבו לי, שקריאת מאמרי דעות בעיתונות לאחר קריאת מאמר שלי זה כמו ללעוס קש.

מיהו עיתונאי
מאת צבי גיל
מרוב עיסוק ביער התקשורת נשכחו העצים שמהווים אותה- העיתונאים. רוב העיתונאים כיום, גם במדיום הכתוב וגם במדיום האלקטרוני, הם אנשים צעירים. אבל מרץ הנעורים אינו חלופה לניסיון או למיומנות בהעברת מסר ברור,אחראי ומשכיל לציבור.

בכל יום אנחנו מתים בגלל אסרטיביות שהורגת
מאת דוד סונינו
ביום שנחליט שאנו רוצים להיות חברה מתוקנת עלינו להתנער מאותה אסרטיביות בהמתית של אני ואפסי עוד ולהציע לנו אלטרנטיבה טובה יותר. אלטרנטיבה אשר תיתן לנו מנהיגות טובה יותר, בעלי עסקים אחראים יותר, עובדים מסורים יותר וכמובן, דור צעיר מתחשב יותר ויפה שעה אחת קודם.

הרדיו בארץ נכנס לעשות השמיני שלו. מי ימלל ''גבורות'' ''קול ישראל''
מאת צבי גיל
במסגרת "ימי הרדיו" לציון 70 שנה לקול ישראל,תחילה כ"קול ירושלים",הפניתי גם אני את ה"זרקור" לאי אלה אבני דרך בשידור הציבורי בארץ- מעין טרילוגיה.זאת מאז מרץ 1936 . הפעם אני מסכם את קומץ הרשימות,בסקירה קצרה על הקיים ומנסה להשקיף בתקווה אל העתיד- העשור הבא.

מוזיאון לתקשורת-אקטואליה או הנצחה
מאת צבי גיל
מוזיאון לתיעוד התקשורת על ענפיה השונים שני פנים לו.אם התקשורת המסורתית,כלומר הכתובה והאלקטרונית, תמשיך למלא תפקיד חיוני בחברה,הוא עשוי לחזק את הזיקה לתחום שהוא חלק בלתי נפרד מחברה דמוקרטית פתוחה.אם, כפי שרבים מנבאים, התקשורת המסורתית תעבור מן העולם,בקצב כזה או אחר,הדורות הבאים יתוודעו, באמצעות ההנצחה , למדיה של פעם,שהייתה לחם חוקנו.

יום כיפור של התקשורת
מאת נעמה כרמי
התקשורת לא עושה חשבון נפש, וממשיכה לבקר את כולם חוץ מאת עצמה. אם היא לא תקבל על עצמה סטנדרטים מקצועיים מגבילים מרצון, הקו הזה יביא עליה רגולציה חיצונית כופה.

הטוקבקים-מדיום פרסומי לא לגיטימי
מאת גינגי פרידמן
מאז שג. יפית "המציאה" את הפרסום "המערכתי"
בשנות ה-70 של המאה הקודמת, התנגדתי לו
בתקיפות. לא בגלל שאיננו יעיל אלא דווקא בגלל
יעילותו.

הבעיה בהסברה היא ''ההסברה''
מאת גינגי פרידמן
בשבוע שעבר, התפרסם כאן טור של
זלמן שובל אשר דן בכשלי ההסברה הישראלית.
במענה לטור זה, פרסם מר אמיר רשף-גיסין, מנהל
מח' ההסברה במשרד החוץ, כתב הגנה המונה
את הישגי ההסברה הישראלית. ואני טוען ששורש
הבעיה מצוי במונח עצמו:- הסברה.

העיתונות שוק פרוע.
מאת צבי גיל
בניגוד לשווקים הפתוחים שבהם בעלי הדוכנים מתחרים,והתחרות מונחית על פי כללים בלתי כתובים של ,לא כן בשוק התקשורת אשר שווק ה"מוצר" לציבור כרוך בהפרת נורמות בסיסיות שהם המסד של חברה פתוחה ודמוקרטית.

השוחד יעוור עיני עיתונאים
מאת זיו מאור
לאחרונה נחשף מקרה חמור של אשת ציבור שניסתה לשחד עיתונאי בתמורה לכתבה אוהדת. האם תופעה זו מתבטאת בדרכים אחרות, ופחות בוטות? האם כתבה אוהדת תמורת סקופ אחר, או באמצעות משרד יחסי ציבור אינה מהווה מתן שוחד?

מושמצים= מושחתים
מאת צבי גיל
התקשורת,תוך כדי עיסוק במעשי שחיתות,מדביקה תוויות לנחקרים,והציבור מתיחס להשמצה כאל שחיתות וקובע דרוג של מושחתים.

אתרים חובקי עולם-העולם הוירטואלי חובק אותנו
מאת צבי גיל
על אתרים חדשים של מעגל המידע- האנציקלופיות הוירטואליות

רשות השידור והכבלים
מאת צבי גיל
לכבלים שבהם כבולה רשות השידור על פי החוק נוסף עוד כבל,השר איתן כבל,שבניגוד לרושם הוא אינו מופקד על רשות השידור אלא על ביצוע החוק.במקום לטפל בטיב השידור הוא מטפל בטיב השדרים,שאין זה מעניינו.ובינתיים הרפורמה שעליה מדברים עשרות שנים-קפואה

<< לדף הקודם   לדף הבא >>