מאמרים על: צבא וביטחון 

זכויות ניצולי השואה
מאת שי ברק
מכתב גלוי לראש הממשלה

מאת: *שי ברק
5.6.07

40 שנה....מה הלאה?
מאת דוד א
40 שנה בדיוק עברו מאז מלחמת ששת הימים ב 67' במלחמה זו ישראל כבשה את אזור יהודה ושמרון ואת חבל עזה.

בין הטעויות הקשות והגורליות ביותר שעשתה ישראל היא כבישת אזורים אלו.

מה יהיה הלאה?

במלחמה כמו במלחמה
מאת ירון אביב
מדינה חייבת לספק ביטחון לאזרחיה בכל דרך אפשרית, חישובים פוליטיים ובינלאומיים לא עומדים בקנה אחד עם ביטחונם וחייהם של האזרחים

תופעות מנוסה וחוסר עמידות יחסית של אוכלוסיות עירוניות בישראל נוכח רקטות דלות חנ"פ לא מדוייקות
מאת מיכאל שרון
ראשית, תושבי לונדון לא ברחו בתקופת הבליץ, בשנים 40-41 ושוב בזמן התקפות הטילי הק"ק, וי 1 וי 2 בשנת 44 . קראתי לא מעט על כך. לונדון היתה עיר של 4 מליון איש אז, מרכז כלכלי, התושבים נישארו לעבוד ולחיות בה, בתקופה הממושכת ההיא. לעיתים הם נהגו לשלוח את ילדיהם לקרוביהם בפריפריה ובסביבה כפרית, שם למדו בבית הספר. דבר דומה שמעתי גם מגרמנים, תושבי איזור נורטריין ווספאל, בערים כמו קלן, מינסטר ובילפלד. ערי גרמנייה הופצצו באופן עוצמתי ונירחב יותר, יום ולילה, על ידי אלפי מפציצי בי-17 ולנקסטר בריטים ואמריקנים, באופן "מדעי" ויעיל מאד, שכן ראשית, היתה המצאה אמריקנית שאיפשרה פגיעות מדוייקות של הפצצות, ושנית ובעיקר, תוכנן דבר שכונה "מלכודות אש" חומות אש שלכדו את האזרחים, והישמידו אותם באלפים ורבבות. הגרמנים שדיברתי איתם וסיפרו לי על כך, אמרו שגם בגרמנייה נהגו לעיתים לשלוח את הילדים לקרובים בכפר, אך ההורים והמבוגרים נישארו. באירופה לא ברחו איפוא, במצב קשה מאות מונים מזה שקיים עבור תושבי שדרות. ואילו בארץ כמעט כל תושבי העיר נוטשים, והיא הופכת לעיר רפאים.

עדותו של נסראללה בועדת ''וינוגרד'' הלבנונית
מאת גרשון אקשטיין
בעקבות לקחי ועדת וינוגרד בישראל ,החליטה ממשלת לבנון להקים אף היא ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי מלחמת חיזבאללה- בישראל ביולי 2006.בראש הוועדה הוצב שר המשפטים הלבנוני לשעבר , בצרוף שלשה שופטים בדימוס(אחד מהם שיעי) והרמטכ"ל לשעבר של צבא לבנון. להלן תיאור פרטי עדותו של חסן נסראללה בפני הוועדה ומסקנותיה האישיות לגביו.

היבטים בעיתיים בכלכלת ישראל ותהיות אודות ההשתבחות בגידול שנתי של 5 אחוזים בתוצר. ב-7 החודשים האחרונים הגידול צומצם
מאת מיכאל שרון
ישראל אינה חברה שמייצרת עושר, נוכלות וחמס אינן יכולים להצמיח יצרנות ועושר, אלא רק העברת נכסים מהראויים ללא ראויים. חברה המבוססת על גזלנות ותרבות שקרים לא יכולה להצמיח כלכלה ששווה משהו. אבל מוכרים לעם את הבלוף על "צמיחה כלכלית של 5% בשנה", צמיחה מסחררת.

והאמת? אלו כספים שישראל מקבלת מחוץ לארץ, כספי שנור. בשנים האחרונות נתנה ארה"ב לישראל 100 ביליון דולר. גרמנייה נתנה בשנות ה-50 לשכבה השולטת בישראל הון עתק אז - 3 ביליון מרק. הכסף הזה עודד חמסנות, אי היושר והחטפנות גברו, ושכבת האנשים המצויינים שהיתה כאן ברחה לארה"ב, קנדה ואוסטרליה בעיקר, מיליון מטובי הישראלים, מהישוב הוותיק. כיום מגיעים לישראל גם כספי מלוות חוץ, כספי המגבית והבונדס. ישראל גם גונבת ידע טכנולוגי מתקדם, בזמנו תוכניות מטוס הכפיר, היו מבוססות על תוכניות מטוס המיראז' הצרפתי שגנב מהנדס שוויצארי ממפעלי דאסו בצרפת, אחרי שהישראלים נתנו לו כמה מיליוני פרנקים שוויצריים. את תוכנית המטוס הזה בשלבו המתקדם, ה"לביא" ישראל מכרה לסין. כיום ישראל גונבת ידע טכנולוגי מארה"ב המגולם במערכות נשק שישראל משיגה מארה"ב. מוסיפים כמה רוטינות תכנוניות ואלגוריתמים לקונספציות המגולמות במערכות הנשק האמריקניות. כיום אנשי הפנטגון ערים לזה. הגידול בתוצר שמבלפים עליו לאזרחי ישראל, הוא לא בגלל עליית היצור והיצוא, אלא בגלל גיבוי של ממשלת ארה"ב למילוות ישראליות בחו"ל. הארץ הוצפה בדולרים בגלל הערבויות האמריקניות האלה, ולכן גם מחיר הדולר ירד כאן. ב-7 החודשים האחרונים הגידול בתוצר התהפך, התוצר החל לצנוח, ולכן משרד האוצר מזה חצי שנה לא מפרסם נתונים, והעיתונות ממשיכה למכור כאן את הבלוף על גידול בתוצר.

הקלות הבלתי נסבלת של הבטחון בארועים
מאת בני ישראלי
ארועים כאלה בשיטה "הבטחונית" הזו מתקיימים כל הזמן, לאורך שנים. בעוד כשבועיים ייערך באותו מקום ובאותה דרך שבוע הספר העברי ושוב יקהילו את הקהל שעות ויסכנו אותו, ביחוד במוצאי שבת, מול שער שהם יחסמו, יבדקו אם אין מחבל אחרי שיסכנו קהל רב של מאות ואולי אלפים, במשך שעה לפחות ושוב אולי יוכיחו את העובדה שהקהל לא התפוצץ לפני בדיקה ומותר לסכן אותו במו ידיהם... ואולי לא?

סקופ מדעי: הנטייה לריצוי המראיין אצל קשישים. העדויות בספרו של מילשטיין אודות דיר-יאסין בעייתיות עקב הטיות מידע קוגניטיביות בקשישים לפי כוונות המראיין
מאת מיכאל שרון
העדויות בספרו של ד"ר מילשטיין אודות דיר-יאסין לא תקפות עקב הטיות מידע קוגניטיביות-רגשיות בקשישים/

דומה שאלוהי המדע עצמו היפריך מכחישנות פשעי מלחמה - טבח דיר יאסין בספרו החדש של ד"ר מילשטיין. בעניין פשעי מלחמה, ובנושא מכחישנות פשעים כאלה, להלן מאמר תמציתי - הנטייה הקוגניטיבית-רגשית לריצוי מראיין אצל מרואיין הקשיש. המאמר מצביע על כך כי העדויות בספרו של ד"ר מילשטיין אודות דיר-יאסין לא תקפות עקב הטיות מידע קוגניטיביות בקשישים לפי כוונות המראיין.

שעל כן, לעדויות הקשישים במחקר מילשטיין אודות פרשת דיר יאסין אין יותר ערך עובדתי מאשר סיפור מעשייה נעימה לאוזן של סב לבן-שער לנכדו הפעוט והחמוד, מעשייה המסופרת לצורך הפקת תגובות הנאה ועניין אצל הנכד כשהקשיש מחייך בטוב לב של נחת.

סקופ (מדעי): כשל מילשטיין - הנטייה הקוגניטיבית-רגשית ל ריצוי המראיין אצל הקשיש. הטיות מידע אצל קשישים עפ''י כוונות ורמזי (cues) המראיין. מדוע ראיונות-קשישים אצל ד"ר מילשטיין בפרשת דיר יאסין חסרי ערך. מדוע ''הספר השחור'' של מילשטיין, חרף עמל רב וכנה (אני מניח) הינו חסר ערך בחלקו האמפירי (העדויות) הגם שלא בחלקו ההגותי. מדוע עדויות גרמנים קשישים בשרות מכחישנות השואה הינם חסרי ערך.

אני רואה בד"ר מילשטיין ידיד יקר, איש יקר. ואף על פי כן, חרף עמל רב באיסוף עדויות, יש כאן דבר שמילשטיין לא ידע, ההופך את עדויות הקשישים (עברו 58 שנה מאז הטבח) לדבר חסר תוקף אמפירי. לעדויות הקשישים במחקר ד"ר מילשטיין אודות פרשת דיר יאסין אין יותר ערך עובדתי מאשר סיפור מעשייה נעימה לאוזן של סב לבן-שער לנכדו הפעוט והחמוד, מעשייה המסופרת לצורך הפקת תגובות הנאה ועניין אצל הנכד כשהקשיש מחייך בטוב לב של נחת.

זו סיטואצייה טרגית, להתלבט לרגע בין נאמנות, הערכה גבוהה לאינטלקט מצויין ויוצר וחיבה רבה לידיד יקר, ובין הנאמנות הן למדע, לאמת, ובמיוחד כאשר הנושא כאן הוא מכחישנות - אני חש סלידה קשה למכחישנות עוולות כבדות (ככל שהעוול קשה ואבסורדי יותר, כך רבים כאן יותר מאמצי ההכחשה. העמל המושקע במכחישנות הוא אינדיקציה לגודל העוולה), בפרט פשעים נגד האנושות. הטבחת וגם היכחשת וגם ירשת (הורשת)? אבל הרי המכחישן אומר שאין כאן טבח, ואז, עצם המילה ''מכחישנות'' הופכת למעין דעה קדומה, בעיקבות המאמץ המכחישני.

אלא שדומה שאלוהי המדע עצמו פעל כאן להפריך את המכחישנות.

הכר את האוייב
מאת אלברט שבות
לא! לא ניחשתם! אינני מדבר על חיזבאללה ולא על המוסלמים הפנאטים; אינני מדבר אפילו על הפילשתינאים ולא על הערבים ולא על האיראנים ואפילו לא על אחמדינג'אד, אני מדבר על המונח "אוייב"; מה זה המונח "אוייב"?

איך לנצח במלחמה?
מאת דניאל בר
הכותב מסביר ומעלה אלטרנטיבות למלחמה הארוכה והעקובה מדם.

קסאמים על שדרות - יש פתרונות
מאת עו''ד אברהם פכטר
לא לכבוש - לכתוש. לא להתערב במאבקים הפנימיים אבל להתערב להבטחת שלום אזרחי ישראל - כאשר העיר שדרות היא המוצב הקדמי שלנו.
הממשלה מאוננת והחמאס ממשיך להתגרות ולצחוק כל הדרך אל הקסאם. יש פתרונות - חסר פותרים.

כיצד להכין את הציבור לעמוד נגד הטרור
מאת גרשון אקשטיין
קיפאון המדיני וההסלמה הצפויה עלולים להתדרדר לגל טרור חדש מצד הפלסטינים ואחרים. בתרחיש כזה ניתן לשפר את יכולתה וחוסנה של האוכלוסייה בקרב. לפניכם הצעה לתוכנית מעשית שאולי תגרום למחבלים לשקול פעמיים לפני שיפעלו

מטרות המלחמה
מאת עו''ד אברהם פכטר
בתחילת המבצע/תגובה - מלחמה, הכריז ראש הממשלה אולמרט כי עד שלא יוחזרו החטופים - לא תיפסק הלחימה. מבחינה זו - המלחמה עדיין לא הסתיימה , למרות שהפעולות הצבאיות נפסקו. יש מטרות, שממשלה חייבת להציב, למרות הקושי במימושן - החזרת החטופים היא אחת מהן.

הפרק החסוי בוועדת ווינוגרד
מאת עו''ד אברהם פכטר
הפרק שחסר בדו"ח ? מה כן היה חיובי. אם מנתחים את כל הארועים, מאז חטיפת החיילים ועד 10 ימים ראשונים לפרוץ המלחמה ? נעשו והושגו הרבה דברים חיוביים ? איפה הם? את הרע נקבל ? ואת הטוב לא נקבל?

מטבחי צהל החדשים
מאת דניאל בר
הכותב מציג את התמורות שחלו במטבחי צה"ל. הן מבחינת שירות, איכות חומרי הגלם, הציוד וכ"א.

ארבעים שנה למלחמת ששת הימים
מאת גדי גולן
מלחמת ששת הימים בראייה היסטורית. מה היו הישגיה הבולטים? מה בוזבז ובמה נכשלנו בארבעים השנה שלאחריה? מה הלקחים שיש ללמוד ממנה היום? ומה היתה השפעתה המכרעת על תהליך השלום והסיכסוך הישראלי ערבי?

ואף על פי כן נצחנו - הצדעה ללוחמי צה''ל
מאת עו''ד אברהם פכטר
מוזר עד כמה התקשורת, מספר אנשי ציבור ופוליטיקאים הצליחו ליצור אווירה קודרת שהתבטאה בתפיסה שגויה שהפסדנו במלחמת לבנון 2 - ולא היא.
אמנם - לא היתה הכרעה צבאית בנוסח שצה"ל ידע בעבר - אך גם לא היה כשלון בנוסח שצוייר והועבר לציבור. יש באווירה זו משום עלבון ופגיעה בחיילים ובקצינים שנלחמו בלבנון.

קצין ג'נטלמן - ויהודי גאה
מאת עו''ד אברהם פכטר
הצדעה לתא"ל (מ) יואל בן-פורת ז"ל, שנפטר לפני זמן קצר. ממפקדי יחידת העילית של אמן - 8200, שהתריע ביום כיפור בפני מפקדיו באמ"ן, האלוף אלי זעירא וסגנו - על פרוץ המלחמה, אך דיווחיו וחוות דעתו נדחו ולא הועברו לידיעת ראש הממשלה והרמטכ"ל.

לשחרר את ברגותי - אבל מתי?
מאת עו''ד אברהם פכטר
ההערכה בתקשורת, כי ברגותי ישוחרר בעסקת שליט. יש רעיונות פסולים, שתופסים מומנטום ותאוצה פוליטית עד שקשה להשתחרר מהם. את הרוצח ברגותי ניתן לשחרר רק עם חתימת הסכם קבע או ביניים לטווח ארוך, כמחווה או סעיף מרכזי בהסדר. כל שחרור אחר - הוא פגיעה קשה בשלטון החוק, במערכת המשפטית ובמשפחות השכולות.

להקים לגיון זרים ישראלי
מאת עו''ד משה גולדבלט
מדינה המגלה רגישות כה קיצונית לאבדות והמקיימת בשעת חירום דימוקרטיה חסרת גבולות, אינה יכולה לנצח באמצעות צבא העם במלחמות קיום

הפרוטוקולים של וינוגרד - שקיפות מול ביטחון
מאת עו''ד אברהם פכטר
בג"צ בראשות הנשיאה ביניש - החליט כי על וועדת וינוגרד לפרסם את הפרוטוקולים והעדויות של העדים שהופיעו בכפוף לחלקים שיש בהם פגיעה בביטחון המדינה - מטעמים של חופש ביטוח ושקיפות.
הנשיא אגרנט ז"ל בבג"צ 130/68 איסר הראל נ. מדינת ישראל חשב אחרת. הוא העדיף את שיקולי ביטחון המדינה ושמירת סודיות, יחסי חוץ של ישראל על פני חופש הביטוי.

היכן הייתה המועצה לביטחון לאומי?
מאת גרשון אקשטיין
מהפרוטוקולים של ועדת וינוגרד שהתפרסמו עולה בבירור כי נפקד מקומה של המועצה לביטחון לאומי בעת קבלת ההחלטה ליציאה למלחמה. הגיע הזמן לשקם את גוף הייעוץ החשוב הזה ולהציבו במוקד תהליך קבלת ההחלטות.

וועדת ווינוגרד - מסקנות ביניים
מאת עו''ד אברהם פכטר
בגלל לחץ ציבורי ותקשורתי ובמיוחד בשל מספר הדלפות מגמתיות של אנשי ציבור שהעידו בפני הוועדה, כדי לשפר מעמדם ואולי לרמוז לוועדה - הוחלט להקדים את מסקנות הביניים. העובדה שיתייחסו בשלב א' - לביקורת "מערכתית", לא צריכה להטעות איש - בראש כל מערכת עומד אדם אחראי והמבין מבין. לאור העובדות והאירועים כפי שהציבור ראה, שמע וחווה, הרי עקרי המסקנות.

רמטכ''ל - לשיקום ומלחמה
מאת עו''ד אברהם פכטר
גם אחרי מלחמת יום כיפור - מונה רמטכ"ל לשיקום הצבא - אבל היתה הרגשה של ניצחון. כיום ממנים רמטכ"ל לשיקום צה"ל, כאשר חלק מהציבור בהרגשה שצה"ל נכשל במשימותיו.

האחריות להגנת העורף בשעת חרום
מאת גרשון אקשטיין
אחת לתקופה קם גורם נוסף ומציע להעביר את הגנת העורף למשרד לביטחון פנים ,כאשר כבר ברור כי הבעיה המרכזית במלחמת לבנון לא הייתה מבנית, אלא בעייתה של ממשלה שלא הבינה שתגובתה של הממשלה היא מלחמה ולא הפעילה את המערכות הנדרשות כולל מל"ח.רעיון ההעברה זה אינו חדש. הוא יקר, בזבזני ולא מעשי. מוטב שלא לבזבז את זמנה של המדינה על רעיון נוסף לשינוי ארגוני ולהתמקד בהסקת המסקנות האמיתיות מהמלחמה הכושלת ולחזק את פיקוד העורף.

יש לחקור גם במקרה של ניצחונות
מאת גרשון אקשטיין
טבעי הדבר שנכנסים לחקירה רק במקרה של כשל.אך היה טעם לחקור מהלכי קרבות גם כאשר ניצחנו במלחמה הכוללת,מאחר וכשלים יש לתקן בכל מצב.

דוח דורון אלמוג-על תחקירים מבצעיים
מאת גרשון אקשטיין
טוב עשה הרמטכ"ל דן חלוץ,על שערך תחקירים מבצעיים כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה.אך יש גם ביקורת.

הסכם הפסקת אש של מועצת הביטחון-העימות הבא בפתח
מאת גרשון אקשטיין
הסכם הפסקת האש על פי החלטת מועצת הביטחון של האו"מ מס' 1701 חומן בחובו את העימות הבא הבלתי נמנע.

יסודות הסאוב, הקריסה, הדרת הכשרונות וחוסר היעילות בישראל
מאת מיכאל שרון
על יסודות הסאוב, הפשיעה הכלכלית והחברתית והדרת בעלי כשרון ותרומה בונה מדריסת רגל במרחב הכוח והמשאבים של הליבה ההגמונית הציונית.

צה''ל צריך להפסיק לחקור את עצמו
מאת עו''ד אברהם פכטר
יש להבדיל בין תחקיר מבצעי ? בנוסח התחקירים של מלחמת לבנון 2, לבין החקירות על תאונות האימונים או התאונות המבצעיות. את התחקיר המבצעי ? יש להשאיר בידי צה"ל ? את יתר חלקי החקירות להעביר למשרד המשפטים ? לגוף נוסח מח"ש.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>