צה''ל המיתוס כמותג
מאת גינגי פרידמן
לפני כשנתיים וחצי באפריל 2004 פרסמתי את הטור הבא לרגל מינויו של עמית לבני
לתפקיד מנהל המותג של צה"ל , במשרד דוברת צה"ל.
בזמנו הניב הטור הרבה טוקבקים מתלהמים. לנוכח כל מה שעבר עלינו
בקיץ האחרון, נראה לי שהמציאות מצדיקה פרסום חוזר.
ככה לא בונים תנועת מחאה
מאת גינגי פרידמן
בשנת 74 , מייד לאחר השחרור משרות המילואים של מלחמת
יום כיפור, עליתי לירושלים (אחד מני אלפים רבים)
להצטרף לשביתת השבת של מוטי אשכנזי, מול משרדי
הממשלה.
בשבוע שעבר, חזרתי ועליתי לירושלים, כדי להביע
תמיכה והזדהות עם המילואימניקים המפגינים , בגן הורדים.
ראיתי בזאת מעין סגירת מעגל ( למרות, שברור לי שהמעגל
עוד לא נסגר).
מה שטוב לשדה הקרב רע, בשדה התקשורת
מאת גינגי פרידמן
בסוף השבוע התפרסם בעתונות
שהרמטכ"ל, חלוץ מתייעץ עם פרסומאי
צמרת. וטוב שכך.
כי זה אומר שסוף סוף "נפל לו האסימון"
והוא מבין שהוא בצרות וזקוק לעזרה מקצועית
וחשוב מכך, מסתבר שבניגוד למה שהוא
ניסה לשדר , כל הזמן, זה כן איכפת לו.
He does care
הקרב על התודעה
מאת גינגי פרידמן
המלחמות המודרניות נערכות בשדה הקרב
אך מוכרעות בשדה התקשורת. מאז מלחמת
וייטנאם, זאת כבר אקסיומה.
אם נתייחס למלחמתנו בחיזבאללה, ברור
לכל שבשדה הקרב החיזבאללה הוכה מכה קשה.
לעוילם תכחיש
מאת גינגי פרידמן
כלל יהודי, עתיק אומר "לעוילם תכחיש" (יש לבטא
במלעיל, ביידיש) או בעברית,
לעולם אל תודה. גם אם וכאשר תיתפס "על חם"
"עם המכנסיים למטה" בסיטואציה שאיננה
משתמעת לשני פנים, אל תהסס להכחיש.
סיפורו של גדי גולן מקיבוץ חולתה
מאת גדי גולן
סיפור מוזר, שלא נשמע כמוהו בארץ. אדם שבצעירותו, היה מלח הארץ. ראשון המתנחלים בארץ, מהבולטים במפקדי הצנחנים בני דורו. בעקבות שינוי בהשקפותיו הפוליטיות לאחר מלחמת יום כיפור. נרדף ע"י המשטר, הוכרח לברוח לארץ אויב והוכרז כמשוגע. ומאז ועד היום, לא נותנים לו לחיות בארץ ככל האדם.
רפואת יתר על ידי רופאי אגף השיקום של משרד הביטחון
מאת גדי גולן
שיטת ההעסקה והתיגמול של רופאים, ע"י אגף השיקום של משרד הביטחון, גורמת לכך, שבהרבה מקרים, רופאים אלו נותנים לנכים טיפולי יתר, שלא היו ניתנים, לו הרופא היה פועל, רק על סמך הידע המקצועי הטהור והמצפון הרפואי שלו. במקרים הקלים, זה רק מטרד לנכה. אולם במקרים קשים יותר, זה אף מגיע לסבל מיותר ואף לנזקים של ממש בבריאות.
בקיצור, שיטת התיגמול הקיימת היום, גורמת לניגוד, בין האינטרס האישי של הרופא, כאדם הדואג לפרנסתו. ובין טובת ובריאות הנכה כפציינט.
תוכנית להבראת הצבא
מאת דני חלמיש
מימדי המחלה הצבאית כה גדולים, שאין לפותרה באמצעות החלפת אנשים.
שרות מילואים כחייל לכל מפקד בצהל.
מאת גדי גולן
הסתאבות הפיקוד בצה"ל, שנתגלתה לראשונה במלחמת יום-כיפור. ועכשיו, באה לידי ביטוי פעם נוספת במלחמת לבנון השנייה. מביאה למסקנה, שיש משהו רקוב במבנה החברתי של צה"ל. אי- לכך, מובאת בזאת הצעה, לתיקון ליקוי זה בצה"ל. להלן, פרטי ההצעה.
לכל מפקד בצה"ל, מדרגת סגן-אלוף ועד הרמטכ"ל. תהיה יחידת מילואים קבועה. בה הוא ישרת כחייל! חודש אחד כל שנה.
שינוי המבנה החברתי של צהל
מאת גדי גולן
בהיסטוריה של מדינת ישראל וצה"ל, האירוע הבולט ביותר, שדומה לכישלון במלחמת לבנון השנייה. הוא, הביזיון בתל-מוטילה בשנות ה-50. שבעקבותיו וכלקח ממנו, הוקמה יחידה 101.
קיומנו כאן מותנה בכך, שמחד נבנה חברה אזרחית מערבית-קפיטליסטית. שזהו המבנה המנצח, בחברות האזרחיות של ימינו. ומאידך, בתוכה של חברה זו ומחזיק אותה, מבנה חברתי של צבא, שהוא סוציאליסטי קיצוני. שזהו, המבנה המנצח בצבאות של ימינו.
המודיעין האמריקאי מגשש באפלה, איראן והגרעין
מאת דויד נברו
מחדלי המודיעין אמריקאי לסיכול פיגועי הטרור בארה"ב והמידע השגוי בדבר נשק להשמדה המונית בעיראק, מוביל את ארה"ב לחשיבה מחודשת לאור האיום האיראני.
העמימות הגרעינית של ישראל
מאת דויד נברו
מדיניות הגרעין של ישראל במידת מה, מזכירה לי את הסלוגן הלקוחה מתוך פרסומת ישנה "ללכת עם ולהרגיש בלי". ישראל פועלת כאילו היא מעצמה גרעינית לכל דבר, ודוקטורינת ההגנה הלאומית או בעגה הצהל"ית תורת הביטחון, משתלבת בתוכו באופן ישיר ומוהבק, אם כי בצורה נסתרת או חצי גלויה.
השואה העשוייה להתחולל שוב - גורמיה המבניים
מאת מיכאל שרון
גורמי הסאוב, פיקוק הנתיבים, השחיקה העצימה, חוסר היוצלחות והיעדר היעילות המובנים, כוח האדם הירוד והכלכלה המתפוררת בחסות רטוריקת הונאה אודות "צמיחה" המטרימים את קיצה הקרוב של מדינת ישראל
איראן, גרעין, תקל ופרסין
מאת עו''ד אברהם פכטר
הכתובת נמצאת על הקיר, בכיתוב של קרינה גרעינית. העולם רואה, ממלמל כמה משפטי התנגדות, אך לא עושה דבר. להזכירכם, אחרי "השואה" התברר, כי המעצמות הגדולות ומספר גדול של מדינות באירופה, ידעו על הנעשה במחנות הריכוז, בשלב זה או אחר של המלחמה, אך שתקו. המסקנה - ישראל שוב לבד ועליה לפעול לבד, מהר וחזק. "הגמד הרשע" - באיראן מלמד את העולם על מנהיגות וקיצוניות - מהי?
להשתיק את אחמדנג'ד ברעש גדול- לא ממשלתי
מאת צבי גיל
יש לחדד ולהגביר את מודעות העולם לאיום שמהווה איראן הקנאית,ולעשות זאת באמצעות עצומה עולמית דרך האינטרנט.אולי תוך כדי כך אלה שלא יודעים הרבה על השואה,ילמדו משהו
שדרות הקסאמים
מאת עו''ד אברהם פכטר
לפני שתוקפים את הכורים הגרעיניים באיראן - כדאי לטפל תחילה בקסאמים של עזה. האם יש פתרון צבאי לסוגיה? כן - אבל לא ב-100%. לא יתכן מצב בו מדינה ריבונית, חזקה מבחינה צבאית, לא תיתן תשובה הולמת לעיר בישראל ותהפוך את תושביה לבני ערובה ואת ילדיה לפליטים או זקוקים לטיפול פסיכולוגי.
כוכב הצפון
מאת עו''ד אברהם פכטר
קסיופיה - הדובה הגדולה, עליה יושב כוכב הצפון, הוא הבסיס ללימודי הניווט הלילי הבסיסי בים וביבשה. האמרה העממית הוא "איבד את הצפון" אינה תלושה מהמציאות. אירועי מלחמת הלבנון וחטיפת החיילים עומדים במרכז החקירות של צוותי צה"ל ובוודאי גם יהיו במרכז וועדת ווינוגרד. הכשלים, הטעויות, חוסר ההכנה, חוסר ההבנה - על כך יש לקחת אחריות כי כל הדרכים מובילות לרומא.
פצצות זרחן - שימוש חוקי ומוצדק
מאת זיו מאור
השר יעקב אדרי חשף בשבוע שעבר את העובדה שישראל השתמשה בפצצות זרחן במהלך המלחמה בחיזבאללה. אולם בדיקה מגלה שהשימוש בנשק זה חוקי לחלוטין בהקשר צבאי. מהו הנשק הזה? והאם מוצדק השימוש בו בהקשרים מסוימים?
ציר פילדלפי - תמונת מצב
מאת זיו מאור
המצב העגום בציר פילדלפי מדיר שינה מעיניהם של קברניטי המדינה. הנשק זורם ללא הפרעה, תחת עיניהם של המצרים המתעלמים מכך, ותעשיית המנהרות ממשיכה לפרוח. מהם הפיתרונות האפשריים למצב?
אויב מבית
מאת זיו מאור
השנה חל חודש הרמדאן בסמיכות לתקופת החגים היהודיים. ברוב הערים המעורבות בישראל, התגרו הערבים ביהודים והפריעו לאורח התקין של הפולחן היהודי. התקשורת מתעלמת והמשטרה מרימה ידיים
שיעורי בית לממשלת ישראל
מאת אריה ל. דרוקמן
שני התרחישים שאירעו: ההינתקות ומלחמת לבנון השנייה, ויתוארו להלן, הביאו לנו, עד כמה שזה נשמע פרדוקסאלי, תועלת. כעת, אנו יודעים בצורה ברורה ומומחשת מיהם האויבים שלנו, מהי עוצמתם, ומהן חולשותינו.
אנו יכולים לנצל ידע זה כמנוף להתעצמות ולהחזיר בתהליך מתמשך את רמת האמון (שנפגמה) ואת רמת ההרתעה (שנשחקה) לקדמותן. את הכלים יש לנו. כעת, הכל תלוי ברצון ובנחישות לבצע.
הפקת לקחים בצהל-אפקט אבני הדומינו
מאת אריה ל. דרוקמן
במדינת ישראל, ניתן להבחין בבירור במסך של עשן שמסתיר את האמת הלא נעימה והמפחידה: לישראל של שנת 2006 אין מנהיגות הולמת, ואנו פועלים בתחום הביטחוני בשיטה של אלתור. אלתור שכזה יכול לעבוד כשהיריב מצוי ברמות נמוכות של מוטיבציה וטכנולוגיה. לצערי הרב, האלתור שלנו הפך להרגל ולברירת מחדל למרות שנתוני היריב השתנו לחלוטין.
שלושת החטופים - לא יוחזרו!
מאת אריה ל. דרוקמן
הציבור בישראל, השבוי בסיסמאות של השלטונות, צריך להביא בחשבון שמי שנופל בשבי האויב עלול לשהות בשבי במונחים של שנים. וזאת כדי לקבוע גבול של סבירות לאופן בו נושאים ונותנים עם חוטפים.
נכשל במלחמה - קודם בשלום
מאת עו''ד אברהם פכטר
סבב המינויים האחרון של הרמטכ"ל, בעיתוי לא מוצלח, בטרם הסתיימו כל התחקירים משדר את המסרים הבאים: "כיסוי תחת" של הרמטכ"ל והמטה הכללי - נכשלת בקרב - לא נורא, תקודם. לא נלחמת - הרווחת.
מה שוועדת החקירה לא תחקור
מאת בועז מושקוביץ
פעם קראנו לתופעה הזאת "מחלת עין ? אוזן": מה שאנחנו רואים במציאות אינו תואם את מה שאנחנו שומעים ברדיו * בישראל רק אלופים גדולי התבונה והרוח, בעלי שכל חריף הממציא פתרונות בלתי שגרתיים למצבים קשים, מסוגלים להוביל את הצבא לניצחון *הטעות הגדולה של האלופים ? ההיחשפות בזירה הפוליטית.
מה לעשות. איך למנוע את חורבן בית שלישי
מאת מיכאל שרון
לאלה שנוכח הביקורת והמציאות הבלתי אפשרית של הכשל, השחיתות והפשע שואלים: נו אז מה אתה מציע, איך להציל את המדינה?
חוזה הגנה עם ארצות הברית
מאת צבי גיל
חוזה הגנה עם אמריקה ישנה את המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון שינוי רדיקלי.לטובת כל הצדדים באזור.כמובן שארהב תצא נשכרת אם המחיר עשוי להיות חזרה כמעט לקו הירוק ונסיגה מן הגולן.אחרת אמריקה לא תרצה ליטול על עצמה נטל חדש.זאת היא סוגייה מן המעלה הראשונה לארצות הברית.לנו זה עניין קיומי.
ניצחון או כישלון
מאת עו''ד אברהם פכטר
הוויכוח בין הטוענים, שלמרות הכישלון והבלגן במלחמת לבנון 2, זה נגמר בניצחון, לבין הטוענים שזה היה כישלון, הולך ומתלהט. יותר מדי מומחים, פרשנים ואלופים לשעבר לוקחים לעצמם זכויות יתר בניתוח המלחמה ובקביעה שהיה כישלון. מעטים מדי לא מצליחים לשכנע ש"אף על פי" - זה נגמר בניצחון.
יציאת ניצנים
מאת דוקטור הנריק רוסטוביץ
ויצעד הצבא על קיבתו
האם מחיר השכול נמדד בכדאיות או בתוצאה-הרהורים בראש השנה
מאת צבי גיל
חללי מלחמה אינם קרבן אשר תלוי בתוצאות המלחמה.אם ניצחנו בה- הקרבן היה שווה.אם נכשלנו בה- הקרבן היה לשוא.השכול הוא שכול בכול מקרה.