מאמרים על: עריכה לשונית 

על תופעות לשוניות בשורש העברי
מאת בן-חור עריכת לשון עורך לשון
העברית בנויה על שורשים ותבניות (משקלים), ויש בעברית תופעות מרתקות הקשורות בשורשים. על תופעות אלו עוסק המאמר

הסמיכות הפרודה בעברית בת-ימינו
מאת בן-חור עריכת לשון עורך לשון
מבנה הסמיכות בעברית ? החבורה והפרודה ? נמצא בשימוש רחב בעברית ימינו. הסמיכות החבורה שולטת בכיפה, ואילו הסמיכות הפרודה (מן הסוג שיש בו עמימות-מה) משמשת בעברית הישראלית בתפקידים שונים. עליהם מדבר המאמר

היה היה, מצעד פזמוני העבר
מאת אבישי בידני
כתב-רוגז על שימוש לקוי בזמנים

בין ש לבין אם ובין אם - 1
מאת עינת קדם
מילים וביטויים המתארים מצבים שבהם התוצאה זהה: מאמר ראשון

אלא ש
מאת עינת קדם
מתי משתמשים ב"אלא ש"

פעלים סבילים במקום פעילים
מאת ניר שגב
לפעלים רבים בעברית יש מקבילים סבילים: אכל - נאכל, ס?יפר - סו?פר. טוב ונכון לשלב פעלים פעילים וסבילים בטקסט. רק במקרה אחד עדיף השימוש בפעיל על הסביל: מוטב לכתוב שA עשה את B ולא שB נעשה על ידי A.

קבלת החלטות במבחן העריכה הלשונית
מאת אלי גיא Eli Guy
בהתפתחות הלשון שכיח שממציאים ביטוי כדי לייחד לו משמעות ספציפית, והוא תופס יפה עד כדי כך שהוא משתלט על הביטוי הקודם, שהייתה לו משמעות אחרת. כך הסיגה 'קבלת ההחלטות' את גבולה של ה'החלטה'

ישראלית שפה יפה לאחר עריכה לשונית
מאת עינת קדם
באמצעות מאמרו של גלעד צוקרמן אני מדגימה את חשיבותה של הגהה ועריכה לשונית טובה ומוקפדת

כמה ענייני התקנה לשונית
מאת ניר שגב
בטקסטים רבים יש בעיות התקנה, כשהנפוצות ביותר הן רווח כפול בין מילים, מספרים שכתובים משמאל-לימין ולא מימין-לשמאל ועוד. לכן רצוי בסיום העבודה להתמקד בעניינים אלה ולבדוק את הטקסט שורה-שורה...

מילים ומספרים בעריכה לשונית
מאת ניר שגב
בטקסט המציין נתונים כמותיים יש לכתוב את המספרים בספרות ולא במילים, למשל: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי חלה עלייה של 5.6% במספר הבלתי מועסקים במשק.

כמה כללים לשוניים
מאת ניר שגב
לפניכם מספר כללים לשוניים וטעויות לשוניות נפוצות שרבים אינם מודעים אליהם: אילמלא, לולא, אילולא - מילת תנאי לשלילה. אילו, לו - מילת תנאי לחיוב. המילה "את" באה לאחר פועל, כגון הלך, רץ, זכר, הביא וכו'

אילו טקסטים זקוקים לעריכה לשונית?
מאת ניר שגב
מי זקוק לעריכה לשונית? אלו טקסטים זקוקים לעריכה לשונית? והתשובה - כולם. כדי שהטקסט יהיה בהיר, קולח ותקין חשוב שעורך לשוני יערוך את הטקסט לפני הגשתו לוועדה אקדמית או לפרסום כלשהו.

הגהה לשונית לקבצים גרפיים
מאת ניר שגב
רבים חושבים כי ברגע שהעורך הלשוני סיים את עבודתו, העריכה הלשונית והגהה תמו גם הן. אך זה נכון בחלקו. עריכה לשונית אמנם תמה, אך ההגהה הלשונית רחוקה מלהסתיים. מדוע?

עריכה לשונית לטקסטים באתרי אינטרנט
מאת ניר שגב
עריכה לשונית היא דבר הכרחי, בעיקר בעידן שבו אנו חיים. דווקא בעידן הזה שבו יש שפע של מידע בעיקר באתרי האינטרנט, חשוב לפרסם תוכן איכותי, מנוסח היטב וקולע. מדוע זה חשוב כל כך?

בעל המאה, בעל החלומות, בעל הפיפיות, ובעלים אחרים
מאת אלי גיא Eli Guy
האיש בעל כלב, או האיש בעלים של הכלב? או אולי לאיש יש כלב? ואולי בלשון המקרא: ויהי איש ולו כלב, או ולאיש כלב? והאם חפצים יכולים להיות בעלים של משהו? חקר קטן של ביטויי בעלות

משיקולי העריכה הלשונית: סדר המילים במשפטים: דני קנה אתמול חתול או אתמול קנה דני חתול, ואולי אתמול דני קנה חתול?
מאת אלי גיא Eli Guy
בקביעת סדר המילים היפה למשפט יש כללים ואילוצים ויש חופש ויצירתיות. להלן יובאו כמה הסברים וכמה דוגמאות בעניין זה.

למה ומדוע או למה או מדוע: זה אותו הדבר או היינו הך?
מאת אלי גיא Eli Guy
יש הטוענים ש'למה' היא שאלה על תכלית (לשם מה), ו'מדוע' היא שאלת סיבה (הוסף לי ידע על סיבת הדבר). במקרא אין ביסוס לטענה זו על בידול משמעות. ברור שתמיד 'למה' הייתה שכיחה יותר.

להגיד או לומר, זה אותו הדבר? תגיד לי ותאמר לי, זה היינו הך?
מאת אלי גיא Eli Guy
כאן כמה הבחנות על הבדלי השימוש המקראי בין לומר ובין להגיד. זהו חלק ממאמר ארוך יותר על הבדלי השימוש בין 'כי' ובין 'ש...', שפרסמתי בבלוג שבאתרי, שפה-יפה דוט קום

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) סוף אוקטובר 2009
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה דו שבועית (ללא תשלום) של "שער למגזר" www.lamigzar.com

בקשה או ציווי לבטל את זמן ציווי!
מאת עינת קדם
כמה סיבות טובות לכך שהגיע הזמן להעיף את זמן הציווי מהשפה העברית!

טוב שם משמן טוב, והכי טוב חלב: יותר ממה שהעגל רוצה לינוק פרה רוצה להיניק, או נוסחת השוואה אחרת? על ביטויי השוואה בעברית
מאת אלי גיא Eli Guy
להלן אדון בשאלת הנוסח היאה למשפטי השוואה (כגון: רספרידון טוב יותר מאשר הלופרידול). השימוש המקראי שונה מהשימוש בלשון חז''ל, והפתרונות המודרניים הם הכלאה של כמה אפשרויות שהמסורת מציעה. במה כדאי לבחור?

לא בתחבולות תעשה עריכה לשונית: על חשיבות השמירה על קולו וסגנונו של הכותב בתהליך העריכה
מאת אלי גיא Eli Guy
חשוב שהעורך ייזהר שלא להכליל בעריכת טקסטים את העדפת הסגנון האישית שלו בתחום סמכותו כיודע-כול המתקן טעויות של ממש, אלא להשאיר לכותב את המרחב המרבי להשמיע את קולו שלו.

כמה עולה עריכה לשונית?
מאת ניר שגב
יש דרגות שונות של עריכה לשונית החל בהגהה וכלה בשכתוב. כל טקסט ובעיותיו. לכן בשביל לדעת מה מחיר העריכה, על העורך הלשון לקרוא את הטקסט ולקבוע איזו עריכה לשונית דרושה כדי לשפר באופן ניכר את הכתוב.

אבא שלי, אחות שלו, הבת שלה, הבעל שלה, האח שלו: עריכה לשונית של תחביר רב-משמעי
מאת אלי גיא Eli Guy
'משפטי שבילי הגן' הם משפטים שעם קריאת המילה או המילים הראשונות הקורא אינו יכול לדעת למה התכוון הכותב. במקרה הטוב הוא יבין את תחילת המשפט רק אחרי שיקרא את המשפט עד סופו

על עורך הלשון והכתיבה
מאת ניר שגב
כתיבה זו אמנות ואף יותר מכך. היא חוויה. יש המתאהבים במילה הכתובה ולא יעזבו אותה לעולם. הם אוהבים ליצור, לברוא, למחוק, לשנות, להציע הצעה חדשה ועוד ועוד.

מהי עריכה לשונית?
מאת ניר שגב
אחד השלבים העיקריים בהפקתו של הטקסט הוא העריכה הלשונית. לאחר שהמחבר סיים לכתוב את ספרו או את עבודת המחקר שלו, החומר עובר לעורך לשון מקצועי ומנוסה שתפקידו להפוך את הטקסט לאבן חן מלוטשת. טקסט שאינו ברור

חשיבותה של העריכה הלשונית?
מאת ניר שגב
מובן שכל אחד ואחד מאתנו, יכול לשפר את רמת כתיבתו. יש כאלה שאינם מודעים לכתיבתם כלל וכלל. הם כותבים וכותבים והתוצאה איננה משביעת רצון. לכן כדי להגיש למרצה או למוציא לאור טקסט מכובד וקולח צריך לעשות מעש

מצד אחד ומצד שני, או מצד אחר?
מאת עינת קדם
האם צירוף המילים "מצד שני" במקום "מצד אחר" או "מהצד האחר" הוא שגיאה בעברית?

האיש שכפאו שד והאישה אשר נתתה עמדי
מאת אלי גיא Eli Guy
מה להעדיף: 'הספר שאותו קנית' או 'הספר שקנית'. תשובה: בד''כ 'הספר שקנית', אבל לא תמיד. לפעמים ה'אותו' (אותה, אותם וכו') נחוצים להבהרת המשמעות, כלומר לסימון המושא.

מה התוקף של מבחן גוגל? אם תופעה לשונית שנחשבת בלתי-תקינה שכיחה מאוד בשימוש, האם יש בכך כדי לרמז שיש לשקול את אישורה הרשמיי?
מאת אלי גיא Eli Guy
'מבחן גוגל' הוא כלי שאני מרבה להשתמש בו לבדוק איך נוהג רוב הציבור בענייני לשון. לדוגמה, אם תופעה כלשהי מופיעה בגוגל בעשרה מיליוני מופעים, אני מהרהר בתוקף שלילתה על ידי עורכי לשון ורגולטורים אחרים.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>