מאמרים על: עריכה לשונית 

לא יפה לכתוב 'אין זה טוב היות האדם לבדו'. השימוש ב'אין זה' לפני שם תואר (אין זה נכון-ראוי-משנה-מפליא וכו') אינו כדרך מסורת לשוננו
מאת אלי גיא Eli Guy
פחות ופחות משתמשים כיום בצורות: נכון ש... ו-לא נכון ש..., ויותר ויותר מעדיפים: זה נכון ש... ובייחוד: אין זה נכון ש... לכך יכולות להיות שתי סיבות: השפעת והחלת-יתר של כלל השימוש באין לפני פועל

ביחיד או ברבים?
מאת עינת קדם
יחיד או רבים: שיתוף פעולה או שיתופי פעולה, עומס או עומסים, בחילה או בחילות, כאב או כאבים? אובדן או אובדנים?

שלילה כפולה
מאת עינת קדם
אל תימנעו מאי-שימוש בשלילה כפולה. השימוש בשלילה כפולה נשמע מסובך, מסורבל, מתחמק ומעצבן

על המהפכה השקטה של שנת תשנ''ו: כללי הכתיב החסר וכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית
מאת אלי גיא Eli Guy
בשנת תשנ"ו פרסמה האקדמיה ללשון העברית חוברת מיוחדת בסדרה "לשוננו לעם", ובה המליצה על כללים חדשים, ובהם כללי הפיסוק וכללי הכתיב המלא חסר הניקוד. הוצעה מגמה להמעיט ככל האפשר בפיסוק, והוגדרו עקרונות חדשים לשימוש ב"כתיב מלא חסר ניקוד". משהו על הכללים האלה, יתרונותיהם וחסרונותיהם, יעסיק אותנו במאמר זה

הסלנג של היום - הדרדרות השפה העברית
מאת גל ביאליק
אין ספק ששפות היו מאז ומעולם מראה לחברה. בדיוק כשם שהגרמנית היא שפה ברוטאלית ואכזרית עם חיתוך נוקשה, הצרפתית נוטפת רומנטיקה, הפינית אינה מובנת והאיטלקית מלאת נשמה - כך גם העברית של ימינו, סלנג שהוא למעשה עיוות השפה, מייצגת חד משמעית דור רדוד ומסוכן.

ראש הממשלה אמר לראש הממשלה בנושא בניית ההתנחלויות
מאת אלי גיא Eli Guy
רישומים ראשונים לדיון בסדרי מילים במשפטים ארוכים. פורסם גם בבלוג של אתר הבית שלי.

פיגוע לשוני: שיעור קטן בעריכה לשונית, נתפס ברשת היום במדורי האקטואליה
מאת אלי גיא Eli Guy
חמש טעויות בכתבת אינטרנט היום, חמישה שיעורים קטנים בלשון

משהו על עריכה לשונית בעבודות סטודנטים: דוקטורט, תיזה (מ.א.), הצעת מחקר, ואחרות
מאת אלי גיא Eli Guy
על קצה המזלג: על הייחוד שבעריכה לשונית לסטודנטים

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) אמצע אוקטובר 2009
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה דו שבועית (ללא תשלום) של "שער למגזר" www.lamigzar.com

איך סלנג נולד?
מאת גדי א
מידע על סלנג

מילוני סלנג מקוונים וספרותיים
מאת גדי א
מידע על מילוני סלנג

השפה העברית והסלנג העברי
מאת גדי א
מידע על השפה והסלנג העברי

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) סוף ספטמבר 2009
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה דו שבועית (ללא תשלום) של "שער למגזר" www.lamigzar.com

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) סוף יוני 2009
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה דו שבועית (ללא תשלום) של "שער למגזר" www.lamigzar.com

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) אמצע ספטמבר 2009 כל עאם ואנתם בח'יר
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה חודשית(חינם) של "שער למגזר" www.lamigzar.com

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) אמצע יולי 2009 אלכזב חבלו קסיר
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה חודשית (ללא תשלום)של "שער למגזר" www.lamigzar.com

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) סוף יולי 2009 ג'ארכ אל קריב
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה חודשית(ללא תשלום) של "שער למגזר" www.lamigzar.com

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) אמצע אוגוסט 2009 פלאן זיי אלבסל
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה חודשית (ללא תשלום) של "שער למגזר" www.lamigzar.com

ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) סוף אוגוסט 2009, אל אסמאא אלחוסנא
מאת ניר פלוטקין
המיטב של הערבית המדוברת- אוצר מילים, פתגמים וניבים, הקבלה בין השפות וידע כללי. הוצאה דו שבועית (ללא תשלום) של "שער למגזר" www.lanigzar.com

כתוביות בעברית: לתקן או לא לתקן?
מאת עינת קדם
כתוביות בעברית בסרטים בעברית או בכתבות בחדשות הן דבר חשוב, אבל כשמתקנים, צריך לדעת לתקן.

הרהורים על עריכה לשונית: התקן המחמיר וסמכות הציבור לעצב את הלשון המשמשת בכתיבה במשלב גבוה
מאת אלי גיא Eli Guy
בכתיבה יפה שכיח שתמצא את עצמך תוהה היכן למקם את עצמך על הציר שבקוטב האחד שלו השימוש הנפוץ ובקוטב השני הנחיות קפדניות לשימושים תקניים ו''נכונים''. אין מדובר רק בבחירה בין סלנג ובין משלב שפה גבוה, אלא, למרבית הפלא, גם בביטויים בלתי-תקניים לכאורה שנחשבים לשימושי לשון גבוהים. במאמר אביא כמה דוגמאות לצורות מהודרות שנחשבות לבלתי-תקניות ובצדן סטטיסטיקות חיפוש בגוגל המראות שהן נפוצות ביחס של עד פי שלושים יותר מהצורות התקניות. בכל אחד מהמקרים החיפוש נעשה לבטוי המדויק, כלומר הביטוי הוכנס לגוגל במירכאות.

ללחוץ יד - או לתת שלום?
מאת עו''ד ד''ר שי שגב
אנו רגילים להשתמש בביטוי "ללחוץ יד" אולם יש ביטוי הרבה יותר יפה - "לתת שלום"

מישלב לשוני
מאת רפאל לירז
משלב הינו מושג בתחום הלשון אשר מציין רמות לשון שונות שבהם משתמשים סקטורים שונים באוכלוסיה או דובר יחיד, אשר לעתים יכול לעבור ממשלב למשלב בהתאם לצורך, שנובע מהמסגרת בה הוא נמצא או כורח הנסיבות.

זכר או נקבה?
מאת עינת קדם
משקפיים הם (או הן) זכר או נקבה? על הקושי בזיהוי זכר או נקבה בשמות ועל הליצנציה / ליסנסיה של משוררים לשנות מילים ולסטות מכללי הדקדוק

ברכות ונימוסים בשפה הערבית המדוברת
מאת ניר פלוטקין
מאמר הסוקר את הברכות והנימוסים היומיומיים המתחייבים בחברה הערבית בישראל. המאמר נכתב ע"י אמין אבו שיכה, מנהל מחלקת לימודי הערבית המדוברת של "שער למגזר".

עברית קשה שפה
מאת חגית רוטשטיין
הבלשן פרופסור גלעד צוקרמן אומר, כי כיום השפה המדוברת היא העברית הישראלית שגילה 120 שנים. לדבריו, את הישראלית המדוברת אף אחד לא צריך ללמוד כי היא נרכשת באופן אוטומטי. לעומתה קיימת השפה הכתובה, שהיא המיתוס, הקונבנציה החברתית, שפת הספרות.האם קיימות שתי שפות של עברית? מסתבר שכן.

שרד אינו שורד בעברית - על השורש שר''ד
מאת בן-חור עריכת לשון עורך לשון
בהשפעת האנגלית איבד הפועל שרד את משמעותו והפך בפי הדוברים לכמעט ריק מתוכן. כששורדים הכול - את היום, את המורה, את הדרך, את התאונה ועוד - הערך של השורש שר"ד נעלם כלא היה, ושימושו מתחיל להידמות לכינויי מילוי התוכן ''כזה, כאילו'', אלא שכאן מדובר בפועל, מה שהופך את העניין לחמור הרבה יותר.

הביטוי - X עדיף על פני Y - מותר או אסור לשימוש תקני?
מאת אלי גיא Eli Guy
נשאלתי בפורום מקצועי אם ראוי לפסו את הביטוי "X עדיף על פני Y" , שהרי במילון אבן שושן 1965 הוא אינו מופיע, ומופיע רק הביטוי "X עדיף על Y". עניתי מפרספקטיבה רחבה של סוגיית התקן/אי-תקן, המעסיקה רבות את עורכי הלשון.

שם תואר או סמיכות?
מאת ד''ר הדר פרי
מטרת המאמר להציג את השימוש המוגזם בשמות תואר במקום בסמיכות. במאמר יוצגו דוגמאות לשימוש הלא תקין בשמות התואר והצורות התקינות בלשון העברית.

פסלי ענק או פסלים ענקיים?
מאת ד''ר הדר פרי
מאמר זה עוסק בשאלה אם שם העצם ענק יכול לשמש בתור שם תואר.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>