מאמרים על: יהדות 

''טבא חד פלפלתא חריפא''..( מסכת יומא)
מאת ד''ר יחיאל שרמן
למדנו בדף היומי במסכת יומא פה' ב " טבא חד פלפלתא חריפא ממלוא דנא דקרי"
היינו טוב פלפל חריף אחד ממלוא הסל דלועים שהרי בפלפל החריף יש יותר טעם מכל הדלועים הרבים .

פרשת בלק: הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב ?
מאת מוטי לקסמן
דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון טען: "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים". האין בביטוי זה חיוב "בבדידות העצמית" הזו? אפשר אכן להבין זאת כך. וגם בימינו אפשר לקרוא דברים ברוח זו. זה וודאי לא מפליא. הרי הפסוק "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב" כתוב בתורה באופן מפורש.
למרות זאת, משה שרת, שהיה שר החוץ, לא התלהב מנוסח מוחלט זה וטען כלפי בן גוריון: "אלה "הדיבורים שאתה מפליט בעידנא דריתחא על 'אום שמום'. אני בטוח כי אלמלא החלטת העצרת ב- 1947, לא הייתה מדינת ישראל קמה ב-1948 [...] אפשרויות אחרות [...] אינן צריכות לטשטש ולהעלים מעיננו את הזיקה הישירה והבלתי אמצעית שבין הכרזת נובמבר 1947 בניו-יורק, והכרזת מאי 1948 בתל-אביב".

מלחמת הרוח בחומר
מאת חיים שלמה - המשיח
ישנם כאלו שנלחמים ברוח ולבסוף מתעייפים ומשלמים בחייהם שעל זה נאמר: "מלחמת דון קישוט"..."אל תשפוט את חברך עד שלא תהייה במקומו"...זאת מלחמת הרוח בחומר שעליה נאמר: "לא יקרא שמך יעקב כי ישראל כי שרית עם אלהים ואנשים ותאכל"..."תורה נתן לנו על טעותנו ואנחנו מנצלים את טעותנו לטובתנו"...השאלה היא: עד מתי נילחם את מלחמת דון קישוט?...

עובדי אלילים - פרשת בלק
מאת חיים שלמה - המשיח
לא תעשה לך פסל וכל תמונה היא אשר עומדת מול לא תרצח...עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על-הים ועל יד הירדן...לא תיקחו אישה מנשות הכנענים...הרוג תהרוג את הכנענים...כך התורה ציוותה אותנו...וכל הלא מקיים ציווי אחד מהתורה כפר בכל התורה והולך לצד האחר שנקרא - עובד אלילים...

שליטה בחשיבה
מאת ד''ר יחיאל שרמן
הרמב"ם מבהיר לנו 7 דרכים בחינוך. ההרגל הוא הראשון שבהם, כל חשיבה שאינך מיישם ומתרגל אותה - היא נשכחת ונעלמת. ההמצאות הגדולות ביותר בעבר ובוודאי כולן - בעולמנו היצירתי, החדשני והמאופיין בתהליכי שינוי מתמידים, נתגלו והופעלו בתהליכי חשיבה.

פרשת חקת
מאת דוד דרומר

"ויראו כל העדה כי גווע אהרון ויבכו את אהרון שלשים יום כל בית ישראל" (במדבר כ'/כט').
אומר רש"י על המלים "כל בית ישראל": "האנשים והנשים, לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו".

יהוה אחד ושמו אחד
מאת חיים שלמה - המשיח
פנה הקב"ה ואמר: מי רוצה לקחת את התורה הזו?...מה כתוב בה שאלו?...לא תרצח!...חס ושלום תורה זו שלך הוא, ושלך תהיה, איני רוצה תורה זו...התחנן בפניו הקב"ה ונענה...ריבון העולם, אם אתה נותן התורה לי, כל ממשלתי תעבור, כי כל ממשלתי הוא בהריגה, ואם אקבל התורה לא תהייה מלחמות. וממשלתי היא על כוכב מאדים, המורה על שפיכות דמים, ואם כן, הכול יתבטל מן העולם...השאלה היא: מי רוצה להפסיק את המלחמות וההרג והמחלות ולעבור לעולם התורה שהיא שלום?...

פרשת חוקת: לשיר באמונה למים חיים
מאת מוטי לקסמן
פרשת השבוע, פרשת "חקת" מזמנת לקורא נושאים רבים לדיון. נפנה עיונינו לפרק כא בפרשה הכולל רשימת ציוני דרך המסע של בני ישראל. רשימת ציוני דרך המסע נפתחת לאחר תיאור התנכלות הכנעני ומכת הנחשים. הרשימה נמשכת עד לשירת הבאר ומשם עד לפירוט בקשת המעבר של בני ישראל בשטח האמורי, שהסירוב מביא למלחמה בין ישראל לאמורי.
מאבקים וביניהן תנועה במסע או להיפך תנועה במסע ארוך ומידי פעם גם מאבקים. צירוף המסע והמאבקים ניתן להבנה: עם חדש נע במרחב ולא כל היושבים בדרך מתלהבים ומתפתחות אי-הבנות גם מלחמות.

תהליכי שינוי
מאת ד''ר יחיאל שרמן
המציאות בה אנו חיים, דינמית ומחייבת התמודדות עם שינויים מהירים ומתמידים בכל תחומי החיים. בתקופתנו קיימת זרימה אין-סופית של מידע ונגישות פתוחה למקורות מידע. ידע הוא כוח, היא עוצמה. קיים פער בין הידע האישי לידע הקולקטיבי. כל מפעל, וכך מוסד חינוכי, ניצב היום בפני בעיית הרלבנטיות, עליו להעריך מחדש כל הזמן את יכולתו להשפיע מבחינה חינוכית, ערכית, חברתית ואקדמית.

כנס מזכירויות הקיבוץ הדתי בנושא מנהיגות והתחדשות
מאת אופיר אבסלנדר
כנס מזכירויות הקיבוץ הדתי בנושא מנהיגות והתחדשות נערך בטירת צבי

פרשת קורח: על קדושה ועל קנאה
מאת מוטי לקסמן
"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן", כך נפתחת פרשת השבוע, שבשל כך גם קרויה פרשת קרח. פתיח זה מלמד אותנו שלושה דברים: קרח הוא משבט לוי, ודתן ואבירם הם משבט ראובן. פירוט מלא של מוצאם הוא הדבר השלישי.
אבל, הפתיח מעורר גם שאלה ולא רק מספק נתונים. השאלה מתעוררת למקרא מילת הפתיחה "ויקח". במילה עצמה אין קושי, הקושי הוא שלפועל "ויקח" אין משמעות אם לא מפורט לאחריו מה נלקח.

התרומה - מכל הלב
מאת ד''ר יחיאל שרמן
תורת ישראל הדגישה מאוד מאוד חשיבות התפתחותו וקידומו של כל אחד, כל אדם חייב להתפלל, לברך, כל יחיד צריך לפתח עצמו בהתאם ליכולתו ולכישוריו, כל אדם צריך ללמוד כל חייו וללמד את בניו - שכתוב "והגדת לבנך", אך הכל צריך להעשות מתוך חיי קהילה, למשל- תפילה במניין, סעודת מצווה בציבור.

והודעת להם את הדרך...(שמות יב' כ')
מאת ד''ר יחיאל שרמן
אנו יודעים כי המצווה החשובה ביותר ביהדות היא "והגדת לבנך" היינו לימוד הבנים, העברת תורה מדור לדור, לא די שחובתו של כל אדם ללמוד, להשכיל ולמלא המצבר המוחי בחכמה, להשכיל כל ימיו, עליו לדאוג שכל מה שהחדיר למוחו יעבור לדור הבא: לבניו , לתלמידיו. אל לו לאדם לשמור המטמון האינטלקטואלי שצבר במשך הזמן ברשותו העצמית- במוחו הפרטי בלבד.

הוראה ולמידה
מאת ד''ר יחיאל שרמן
השמיעה וההקשבה לקול ה' ,היא תנאי הכרחי לעתידו של העם, לשמיעה יש משמעות עמוקה באשר היא "מרווה" את הצמא הרוחני ומביאה לידי "שמחה" ו"צמיחה",. האינטלקטואליות של האדם - המטען הרוחני שבו מתמלא כל הזמן דרך השמיעה וההקשבה, האוצר הבלום במוח הוא הגורם האיתן ביותר ליצירת מחשבה חכמה וטובה.

פרשת קרח - תרימו את כל תרומת ה'
מאת דוד דרומר
"הידור מצווה" זה חובה נעלית - שלא להסתפק במידת המינימום בקיום המצוות, אלא להוסיף ביופיים והידורם של המצוות וחפצי הקדושה. לדוגמא לרכוש תפילין ומזוזות מהודרים ומשובחים, אף על פי שגם הפחות מהודרים כשרים לכתחילה, ולמרות שהמהודרים עולים הרבה יותר כסף, צריך להיות סמוך ובטוח בה' יתברך שימלא די מחסורו ויפצה אותו על ההוצאות הכספיות הגבוהות שהשקיע במצוות והידורם

פרשת שלח - לך.
מאת חיים שלמה - המשיח
עשרה נשיאים שעמדו והטילו אימה ופחד על העם גרמו לקללה שרבצה על העולם הזה שהיא נקראת גיל המעבר שהם שנות ה - 40 לחיי האדם שעל כן נאמר: "אין ללמוד קבלה לפני גיל 40". עד שהגיע האר"י הקדוש וביטל את הגזרה...הגזרה בוטלה אבל הפחד עדיין שולט בעולם הזה וכולם חיים בחרדה...עשרה הנשיאים שהם נמצאים בגופנו הם הולידו את שאלת הפחד והיא: "מדוע אנחנו יודעים לאמור מה הוא אמר ואנחנו לא יודעים להסביר מה אנחנו אומרים"?...בנקודה שמתחיל הפחד שם מפסיקה הדמוקרטיה..."עלה נעלה וירשנו אתה, כי-יכול נוכל לה"...כך טען כלב בן-יפונה וכך אני מראה לכל הכותבים והקוראים...

פרשת המרגלים -שלח
מאת דוד דרומר
פרשת "שלח", מפגישה אותנו עם ההתיישבות בארץ ישראל - זוהי שאיפת השאיפות מדורי דורות, להתנחל ולשבת בתחומה. אנו אומרים בתפילה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים

הקשת בענן - הגוונים המשמעותיים
מאת ד''ר יחיאל שרמן
הקב"ה השתמש בגופים שבאטמוספירה לציין קשיים, בריתות והבטחות עם עם ישראל. הקב"ה הראה לאברהם אבינו את הכוכבים ואמר לו "כך יהיה זרעך" (בראשית ט"ו, ה'). הראה למשה ולאהרון את הלבנה בהתחדשותה ואמר להם "החודש הזה לכם" (שמות י"ב, ב'). אומר הרש"ר הירש למרות שהלבנה מתחדשת מששת ימי בראשית חידושה נתקדש בישראל כאות התחדשות רוחנית ומוסרית. כך מתחלפות עונות השנה שהפכו לאותות בישראל לזכור בהם ימות עולם. ייתכן, ממשיך הרש"ר הירש, שגם הקשת בענן הייתה ידועה מני אז, אך לאחר המבול הפכה היא לאות ברית בין ה' לבין האדם, בין ה' לבין הארץ. הקשת לדבריו נראית כמחברת בין שמים וארץ, היא מסמלת את הקשר שבין שמים וארץ, שתי קצות הקשת מעגונים בארץ בקרקע והחלק העליון כלפי מעלה לשמים, בסיס איתן בארץ ועלייתה של הקשת למרומים בשלבים,לאט בקצב אחיד ויפה.

איזהו גיבור - הכובש את יצרו (אבות ד, א)
מאת ד''ר יחיאל שרמן
האדם נברא בבריאתו עם בסיס לחכמה ובינה, במהלך חייו, מילדותו עליו לפתח המוח כדי למצות הפוטנציאל הטמון בו, החכמה תפרח לה רק אם האדם ילמד כל חייו, המצבר המוחי יתפתח יותר ככל שנשתמש בו ונפעילו כראוי. מיצוי היכולת השכלית תלוי בנו בבני אדם.

החדש הזה לכם.
מאת ד''ר יחיאל שרמן
החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות י"ד, א) טרם השיגו מופתי ה' את מטרתם, טרם הגיעה הגאולה ביציאת מצרים, לפני תום ההשפעה של האותות והשפעתם על פרעה ועמו, אנו מתבשרים כי משה ואהרן אחיו מביאים אותנו אל מחיצת העם היהודי, לקראת ליל הגאולה. מעתה שליחותם העיקרית היא כלפי בני ישראל.

עצת מרגלים שגוייה
מאת דוד דרומר

שואלת הגמרא במסכת סוטה (ל"ד , ב') מדוע נאמר הלשון ויבא ביחיד היה צריך להיות כתוב "ויבואו" ?
על כך מסביר רבא , מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך להשתטח על קברי אבות .
אמר להם כלב : אבותיי בקשו רחמים עלי שאנצל מעצת המרגלים, יהושע נתמך ע"י תפילתו של משה, אך אנה אני בא?

פרשת שלח - ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה
מאת דוד דרומר
מצוות "חלה" נאמרה בפרשתינו - "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה גו'", שיש לתת לכהן חלק מהעיסה העשויה מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון). אם לא הפרישו מהבצק לפני האפיה, ניתן להפריש גם לאחר האפיה.

בהעלותך את הנרות
מאת ד''ר יחיאל שרמן
בפרשת בהעלותך (במדבר ח', ב') כתוב: "...בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". הקנה האמצעי הוא העיקר, שלושת הקנים היוצאים מכל צד צריכים להיות מכוונים כלפי הנר האמצעי שבקנה האמצעי, או אז כל שבעת הנרות מכוונים את אורם לכיוון האחד כלפי מעלה.

פרשת השבוע- בהעלותך
מאת דוד דרומר

"...בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים, בחודש הראשון... ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" (במדבר ט'/א'-ב') .
פרשתנו, הפרשה השלישית בספר "במדבר" מספרת על קיום הפסח במדבר. שואל רש"י: מדוע לא פתחו את ספר במדבר בנושא הפסח, שהוא בחודש הראשון? ופתחו במפקד שהיה בחודש אייר, החודש השני?

פרשת בהעלתך: תנאי ערכי למנהיגות
מאת מוטי לקסמן
פרשת השבוע, פרשת "בהעלתך" נפתחת באור: "וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". האור הזורח: "יאירו שבעת הנרות" מעלה גם את הדימוי "אור צדיקים ישמח" בבחינת אור פנימי באדם.
האם אור זורח זה מאיר גם על המשך הכתוב בפרשת השבוע?
המשך הפרשה עוסק בבני שבט לוי המיועדים לעסוק בקודש, במרכז הפולחני ובטקסיו. הפעם מפנה הכתוב אל הכשרתם לתפקידם.
מהי ההכשרה?

כוחה של בקשה
מאת שמוליק שמואל

מה שמבדיל ביננו בני האדם לשאר הנבראים הוא שאנו ניחנו ביכולת להפעיל מחשבה ולתרגם אותה למילים אשר גורמות לנו לרגש כלשהו שמוביל לאחר מכן לפעול ולעשות מעשה.

התחלה חדשה
מאת שמוליק שמואל

הסוד של ראש השנה הוא ביכולתו לאפשר לנו להתחיל בכל שנה את חיינו מהתחלה. לחדש, לשנות כדי להעלות את חיינו לרמת חיים גבוהה יותר.

שולחן השבת-פרשת בהעלותך
מאת דוד דרומר
"וביום שמחתכם ובמועדיכם גו'"

תענוגות גשמיים הופכים נעשים "קודש" בשבת * התעלות מעל טרדות וקשיי היום-יום * שמחה ואושר עילאי

ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך
מאת ד''ר יחיאל שרמן
היחיד בעם ישראל נוטל חלק בגורל העם , היחיד צריך לפתח את עצמו להתקדם ולהתחדש כל הזמן אך עליו לחוש כשותף מפריחת הכלל. קיימת אצלנו ערבות הדדית לאחריות כל ישראל זה לזה . צריך כל אחד לקיים את מצוות התורה, אך עליו לפעול בכל כוחו למען הקיום הכללי בחיקו הצר או הרחב.

גור אריה יהודה
מאת ד''ר יחיאל שרמן
יעקב אבינו מברך את בניו, כל אחד כברכתו, כל בן מקבל ברכה מיוחדת לו ולזרעו אחריו, ברכה המבהירה עתידו של כל שבט, כל שבט וייחודיותו אך הכל מתוך אחדות של עם. כולם הקשיבו לברכת אביהם, קלטו הם כי תמיד בכל משפחה לכל ילד יש האופי משלו ועתידו בהתאם, הברכה מבהירה לנו כי יהודה ושבטו יהיו המנהיגים הרוחניים ממנו תצא המלוכה של עם ישראל בעתו.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>