מאמרים על: יהדות 

שולחן-השבת
מאת דוד דרומר
איך הצליח הרבי הריי"ץ לבטל את גזירת סגירת המקווה

אדמו"ר הריי"ץ סיפר שברוסטוב שברוסיה, גר דוקטור בעל מעמד והשפעה, היה זה בתקופת הקומוניסטים הארורים שונאי הדת, ומתוקף מעמדו של אותו ד"ר, הורה לסגור את המקווה, בטענה שהטבילה מסוכנת לבריאות...

פרשת ויקהל - פקודי
מאת דוד דרומר
"ויקם את החצר סביב למשכן... ויכל משה את המלאכה. ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן..." (שמות מ'/לג'-לד').

פרשת כי תשא - כיצד ניתן ללמוד את החיים.
מאת חיים שלמה - המשיח
עד שלא ברא הקב"ה את עולמו, היה הוא ושמו סתום בתוכו, עלה ברצונו לברוא את העולם, כיוון שעלה ברצונו, הקיף הנקודה הסותמת, וסובב גבולה בהיכלו, ופשט התפשטות לגימל צדדים ולא יותר. רשב"י. השאלה היא: מי רוצה לדעת בדעת את מה שאמר רשב"י ולצאת מחטא העגל ומהסבל ולהגיע לאושר ולחיי נצח ולהיות ישראל?...

מצבה - מה מותר לכתוב עליה
מאת אבי כהן
רשימת דגשים לכתיבה על מצבה

בוצינא טבא מקרא
מאת ד''ר יחיאל שרמן
אמר אביי - בוצינא טבא מקרא (כתובות פ"ג, ב), משל הדיוט הוא האומר לחבירו, דלעת קטנה אני נותן לך במחובר, אם תרצה לתולשה עכשיו, תלוש. ואם תרצה להניחה עד שתגדל ותעשה קרא, הניחה ותגדל - טוב לו ליטלה מיד.

מה מראה המשיח
מאת חיים שלמה - המשיח
מתקופת אברהם אבינו ועד היום הזה נכתבו ספרים בעולם הזה כמשקל העולם הזה ועד היום הזה מדברים על הכתובים האלו מבלי לדעת מה מהות הכתובים האלו... (א) בשלושים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו בשלשה ספרים בספר ספר וספור"...כך התחיל אברהם אבינו את ספר היצירה... ואת המשפט הזה בא המשיח ללמד ולהראות לכל באי העולם שכולנו נשמת אברהם אבינו שהוא קרב ובא שהוא הפסח שנקרא חג החרות - חסד...השאלה היא: האם לחכות למשיח אחר שאנחנו משחנו אותו ונמשיך לאמור בשנה הבאה בירושלים הבנויה עד שיבוא המשיח?!...

לב שמח משתה תמיד
מאת דוד דרומר
בפורים יש, כידוע, מצווה להרבות במשתה ובשמחה. האם חובה זו חלה גם בפורים קטן? בשאלה זו דן הרמ"א בשולחן-ערוך. הוא מביא שתי דעות, ומכריע שיש להרבות קצת בסעודה, כדי לצאת ידי חובת המחמירים. את דבריו בעניין זה מסיים הרמ"א בפסוק (משלי טו,טו) "וטוב לב משתה תמיד".

פרשת כי תשא: ממפקד טכני לבירור ערכי
מאת מוטי לקסמן
פרשת השבוע, פרשת "כי תשא", נושאת מתח רב [1]. הפעם נדון בפסוקים הראשונים שאינם קשורים למתח הרב. הפרשה נפתחת באמירה: "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם, ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם" [2]. פסוק זה משקף את האמונה שאסור למנות את בני ישראל, וכאשר צריך בכל-זאת למנות אותם, יש לתת כופר נפש כדי לא להיפגע [3].
הקשר בין מניית אוכלוסיה, מפקד אוכלוסין בימינו, לבין חובת תשלום כופר על-ידי הנפקדים אינו מבואר וזה מביא פרשנים להבנות שונות.

פורים נפל פור
מאת יהושע כץ
השתייה עד שכרות, הבגדים והתחפושת בחג הפורים? ולמה דווקא חג זה ייחגג גם באחרית הימים ולא חגים אחרים? על כך ועוד במאמר זה.
מורה המן -ימח שמו-"לאבד ולהשמיד את כל היהודים ביום אחד" (מגילת אסתר), מה זה ביום אחד? זה יום שמקושר כול כולו לאחד אלוקינו, לאחדות השלמה, שמידת הרחמים מלאה בו . בואו נשים לב לתאריך: התאריך שנקבע להשמדת עמינו הקדוש ע"פי המגילה : יג' אדר. יג'=13 מידות הרחמים= אהבה= אחד גימטריה 13
אדר הוא החודש ה-12 המסיים את השנה עפ"י התורה , ניסן הוא ה-1. אדר אם כן הוא החודש ה-12 שבו מתגלה האחד הקדוש ברוך הוא כלומר ה-13 . בדיוק כמו באלול שהוא החודש ה-12 האחרון, בהתייחס לתשרי כתחילת

שולחן-השבת פרשת כי תשא
מאת דוד דרומר
הקטרת קטורת

מצוות הקטורת שבפרשתינו היא אחת העבודות המרכזיות והחשובות במקדש, המדרש מגלה ש"אמר הקב"ה לישראל: מכל הקורבנות שאתם מקריבים לפני, אין חביב עלי כקטורת", וכן כתוב בזוהר שלמרות שכל הקורבנות עושים נחת-רוח לה', אין לו נחת רוח גדול מקטורת, שהיא עבודת הקודש המעולה מכולם. לכן ברגע המיוחד והמופלא שהכהן-גדול נכנס לקודש הקודשים ביום-כיפור - עסק בקטורת

כוחה של התורה
מאת חיים שלמה - המשיח
"אין האדם נטהר לעולם אלא בדברי תורה, משום זה, דברי תורה אינם מקבלים טומאה, משום שהיא התורה עומדת לטהר טמאים, ורפואה נמצאת בתורה. שכתוב, רפאות תהיה לשרך ושקוי לעצמותך. וטהרה נמצאת בתורה, שכתוב, יראת ה' טהורה עומדת לעד. מהו, עומדת לעד. שעומדת תמיד בטהרה זו, ואינה נעברת ממנה לעולם". השאלה היא: מדוע התורה אומרת כך והמציאות מראה אחרת?...

לכבוד ולתפארת
מאת ד''ר יחיאל שרמן
בחומש שמות, חמש פרשות עוסקות במבנה המשכן וכליו, בפרק כ"ח, ג' כתוב: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת"... פסוק ג' ממשיך לתאר כי את הבגדים יעשו חכמי לב... ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר בהם רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי,.
בהמשך נכתבים שמותיהם של הבגדים, חושן, אפוד ועוד...ומציינים "מעשה חושב".

לעשות עצמו מיותר
מאת ד''ר יחיאל שרמן
פרשת תצווה פותחת בפסוק: "ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" רש"י מסביר המילים "להעלות נר תמיד" שתהא השלהבת עולה מאליה (עפ"י שבת רא'א) מבהיר הרש"ר הירש תפקיד ה"כהן ההדיוט" במצב של תלות תמידית ממנו מכאן אזהרה למורים ולתלמידים שישהו אלה אצל אלה בסבלנות ובאורך רוח.

פרשת כי תשא
מאת דוד דרומר
"ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם" (שמות ל'/יט').

פורים כל השנה
מאת יאיר כהן
פורים מהווה שיא של כל השנה. זוהי הזדמנות לקחת את גורלנו בידנו, ובצורה מעמיקה. אפשר לצאת לחירות ולא להיכנס שוב למצרים.

פורים השכחה והזכרון
מאת יהושע כץ
חייב אייניש לבשומה מתי? בפורים דווקא בפורים דווקא להיות בלי דעת בלי לדעת מה קורה בלי לדעת מה שמסביבו ומה שבתוכו לשכוח יום אחד לפחות בין ארור המן לברוך מרדכי.

הבינוני
מאת יהושע כץ
מאמר על הבינוני בחיי היהודי החבדי,
ואיך יכולה הכרה זו לשפר את חיינו הפנימיים.

מסכה, מסוה ודרך הכפרה : עיונים בפרשת כי-תשא (ב)
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
פרשת כי-תשא עוסקת בשיא, בתהום ובמה שביניהם. כל התעלות בכיוון אחד כרוכה בהדרדרות בכיוון אחר. השיא הוא ראיית כבוד ה'; התהום - חטא העגל. השיא - פנים אל-פנים, פה אל-פה; התהום - איבוד היכולת להביט בפני משה שקרנו, איבוד שאילץ את ומשה לשים מסווה על פניו. בין השיא לתהום מסתייעים בארושין של קשר התפילין. גדולים בישראל שרויים בתוך המחנה, מוותרים על אופציית ההתרוממות מהמחנה כלפי מעלה כדי לא לפרוש מהעם ובכך להפקירו לחטאים דוגמת חטא העגל. ואמנם, הרחק מעגל מסכה, לא יהיה עוד צורך במסווה.

ואתה תצוה אמונה
מאת חיים שלמה - המשיח
אמונה היא קביעת עמדה לגבי המציאות באופן סובייקטיבי, ולא אך ורק על סמך עובדות אובייקטיביות. פירושן של עובדות אובייקטיביות הוא שהן מבוססות על חוויה ישירה של המציאות - דרך החושים והשפה או דרך תחושות (כאב, עצבות, אהבה וכו'). אמונה סובייקטיבית מערבת היסקים שאינם נגזרים ישירות מההתנסות, אלא מהשלכה של עולמו הפנימי (הגיון, רגש, אינטואיציה וכו') של האדם על המציאות. השאלה היא: במי אני יכול להאמין במציאות הקיימת שאף אחד לא יודע מה זה להיות נמצא?...

יהב חכמתא לחכימין
מאת ד''ר יחיאל שרמן
התורה בחומש שמות מפרטת מאד את בניין המשכן וכליו.
למרות הפירוט המדהים והנפלא, היא מדגישה במספר מקומות חשיבות החכמה לעושים במלאכה.
בפרק כח' פסוק ב' כתוב:" ואתה תדבר את כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי".

פרשת ואתה תצוה
מאת וויטגו עווא'ד
הסיבה השישית עומק הסתירה, שאינה נראית אלא לאחר הקדמות מרובות, וכל דבר שצריך לגילויו הקדמות מרובות הרי הוא יותר נעלם. וייעלם הדבר מן המחבר, ויחשוב שאין סתירה בין שני הדברים הראשונים. וכאשר מעיינים בכל דבר מהם, ומצרפים לו הקדמה נכונה, והוסקה המסקנה החיובית, וכך נעשה בכל מסקנה, מצרפים אליה הקדמה נכונה ותוסק מכך מסקנתה, יסתיים הדבר לאחר מספר היקשים 15 אל הסתירה שבין שתי התוצאות הסופיות או הניגודים. וכדומה לזה הוא הנעלם מן החכמים המחברים 16.
אבל אם תהיינה הסתירות גלויות בשני הדברים הראשונים, אלא שהוא שכח את הראשונה בשעה שכתב את השניה במקום אחר בחבורו - הרי זו מגרעת גדולה מאוד, ואין להביא את זה בחשבון מי שצריך להתחשב בדבריו וזאת היא לך beywolf -שעשית מעשה שסותר את שיטתך במבוך הסתירות

מרדכי היהודי - מנהיג שהצליח
מאת ד''ר יחיאל שרמן
איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי...מרדכי נקרא איש, איש יהודי,הכוונה אדם גדול בעל אישיות,איש המסתובב בשושן הבירה הנחשבת כקריית הממשלה,במעוז המלך ,יהודי בלבושו ,באכילתו ובהתנהגותו.אף כתוב שמרדכי היה אדם גדול ,ראש הסנהדרין מזרעו של בנימין,התנהגותו הליכותיו ותכונותיו של מרדכי כפי שנלמדות במגילת אסתר ממחישה לנו מהו מנהיג אמיתי.(באסתר רבה ו,ב) אנו מוצאים שמרדכי שקול כמשה בדורו.

פרשת תצוה- ונשמע קולו בבאו אל הקדש גו'
מאת דוד דרומר
המעיל

להכניס לבית המקדש פעמונים-רעשנים * הכהן הגדול אינו דואג לעצמו, לשלמותו העצמית, לכבודו ויופיו האישי, אלא לכלל ישראל, לכן חיברו למעילו פעמונים מצלצלים ורימונים חלולים, כדי שבכניסתו לקודש יתחברו אליו גם פשוטי העם

פרשת תצוה
מאת דוד דרומר
ואתה תצווה את בני ישראל"..." (שמות כ"ז/כ').

פרשת תצווה, אור התמיד ואור האדם
מאת מוטי לקסמן
פרשת השבוע, פרשת תצוה היא פרשה ויזואלית, צבעונית ותיאורית מאוד.
רוב הפרשה עוסק בבגדי הכהונה צבעוניים ובקרבנות שבהם יתקדשו הכהנים, שני נושאים נכבדים שכבר עסקתי בהם [1].
הפעם אתרכז בפתיח, בו אנו קוראים: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד: באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני ה' חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל" (שמות כז, כ-כא).
האל מצווה להעלות נר תמיד מערב עד בוקר, לפני ה'. נר התמיד צריך להפציע את אורו כל לילה, לשם מה? הקב"ה צריך אור?

התחפשות בפורים
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
פעמים רבות מתחפשים אנו לפי רצוננו להיראות בעיני האחרים, שאת טוב דעתם עלינו צריכים אנו. המאמר מסביר כיצד בעניין ההתחפשות - יום הכיפורים דומה במובן מסוים לפורים. רוב בני האדם מתחפשים כדי לשרוד. האם ההתחפשות בחג פורים, תתן לנו לפחות יום אחד בשנה שבו נצליח "להתחפש" ולהיות לפחות "אני" במהותו, וכן להיות "אני" לפי ייעודי?

ירידת בית המקדש מהשמים
מאת חיים שלמה - המשיח
הולדתו של מיתוס - העובדה שחז"ל ראו לנכון ללמד לדורות את תוכנית בנין הבית לפרטיו היא ההוכחה החזקה ביותר שבית המקדש ייבנה בידי אדם. אז מי אמר שבית המקדש יורד מהשמים?...והשאלה שלי היום היא: מי רוצה לבנות את ביתו שהוא מקדשו שהוא בית המקדש?...

פרשת תרומה: מכל אשר ידבנו ליבו?
מאת מוטי לקסמן
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם ביום שני בשבוע שעבר (16 בפברואר 2009) ביקר בחריפות את ההתנהלות הכספית של האגודה למען החייל.
האגודה מתרימה אנשים רבים שמאמינים שבתרומתם הם יעזרו לחיילים בצבא המגן עלינו. והנה מתברר, שחלק לא קטן מהתרומות זרם לאפיקים ולכיסים אחרים.
חבל.
האם להפסיק לתרום?
פרשת השבוע, פרשת תרומה, מזמנת לנו הזדמנות נאותה לדון בכך.

הרבי מילובביץ | מנחם מנדל שניאורסון - המשיח?
מאת maya green
בכל כביש, על כל שלט ובכל פינה ניתן למצוא את אותו הרבי שדמותו מופצת ללא הרף, כמשיח ישראל, הרבי מנחם מנדל שניאורסון הידוע בכינויו ה"רבי מילובביץ". אך האם הוא באמת המשיח? וכיצד בכלל ניתן לדעת?
מאיפה הגיע הרעיון של משיח? מאיפה נשאבו הדעות עליו?
אם ברצוננו לדעת מי הוא המשיח עלינו לרדת למקורות - לנבואות התנ"ך.

משה רבנו - מנהיג גזבר ואיש תקציבים
מאת ד''ר יחיאל שרמן
משה רבנו ותלמידו - ממשיכו יהושע נמשלו ע"י חז"ל "לשמש ולבנה", כשם שהשמש מאירה מהאנרגיות שלה כן, משה רבנו, יהושע הוא מעין " מחזור אור" של משה. משה בעל החזון ובעל הרוחניות והקדושה ואילו יהושע היה איש מלחמה בשטח. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים - בפרקי אבות. משה מעצב עם חדש, יהושע כובש ומנחיל, בונה ומעצים עם במעשים ובחיי יום. משה מאופיין בתכונות מנהיגותיות של מופת איש מוסרי, תקיפות, ענוה, הקרבה, עצמית, פיתוח מנהיגות נוספת, בעל תעצומות נפש פנימיים דרישות אמת עד הסוף.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>