מאמרים על: יהדות
מגיא ההריגה לשער הגיא
מאת ד''ר יחיאל שרמן
מוקדש לגיסי יוסקה היקר שלנו ז"ל
מדוע להשחיז משור?
מאת ד''ר יחיאל שרמן
בהכנות במעמד הר סיני כתוב (בדברים ד', ט') "רק השמר לך ושמר את הנפש פן תשכח את אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך". פסוק חינוכי זה מבהיר לנו כי עלינו לשמור את הנפש, גוף איתן מבחינה פיסית ורוחנית כדי שלא "תשכח את הדברים", שהרי אין טעם בעשיה אם שוכחים.
מגילת אסתר ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נסיון לגילוי רובד פנימי במגילת אסתר
מאת יצחק בלאו
המאמר עוסק בהשוואה שבין מוטיבים במגילת אסתר ובין מוטיבים בעבודת הכהן הגדול ומתוך כך להבין את המהות הפנימית והציר המרכזי בסיפור מגילת אסתר וחג הפורים.
לדון את הזולת
מאת דוד דרומר
שאלו פעם את הרבי מהי הסיבה למאמץ הרב שהיה משקיע בקירוב כל יהודי, אפילו כזה שהוא ההיפך מאותם ש"מעלין ולא מורידין".
וארא
מאת דוד דרומר
מצוות "זכירת יציאת מצרים" חייבת בכל יום, היות שהאדם כל חייו נמצא במיצרים וגבולות רוחניים המונעים ומעכבים את שמירת התורה והמצוות
שולחן השבת-פרשת וארא
מאת דוד דרומר
עשרת המכות ומשמעותם
על העונש כ"תיקון" לחטאים * "כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם" * הסברו של הבעש"ט על המלחמה הקשה והעקובה מדם שנמשכה שבע שנים! *חיזוק ועידוד לישראל
מדוע אסור להשחית עצי פרי
מאת ד''ר יחיאל שרמן
כתוב בפרשת שופטים על התנהגותנו בעת כיבוש, אסור לנו להשחית העצים - עצי הפרי, כי ממנו תאכל..."כי האדם עץ השדה" _דברים כ' יט').
קיימת משמעות עמוקה לדימוי עץ השדה לאדם, לאדם תכונות של עץ.
מוצאו של האדם מן האדמה אך גם בעלי חיים נבראו מן האדמה, אלא אומר בעל תפארת ישראל ג' משום שיש בו מתכונות האדמה.
אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה
מאת ד''ר יחיאל שרמן
לאור יש משמעות עמוקה מאוד של חכמה , שכלתנות, תענוג לשבת במחיצתם של אנשים נהנים , הם במוחם מסוגלים לגרום להארה של כל הסביבה כאשר יושבים אנשים בכייניים וחלשים הם אינם מפגינים עוצמות יידע וחכמה הנך חשבמחיצתם חושך או אור קלוש, כאשר נשמעים דברי חכמה , יצירתיות ועוצמות רוחניות - האולם מתמלא באור, הסביבה מפגינה אור.
אין קיצורי דרך
מאת ד''ר יחיאל שרמן
פרשת וישלח העוסקת במפגש המרתק והמרגש בין יעקב לעשו היתה מונחת לפני מנהיגי ישראל לדורותיהם. כל פעם שהיה עליהם להתעמת מול שלטונות הנוכרים, מפרשה זו היו לומדים כיצד לנהוג.
פרשת שמות לידת המשיח
מאת חיים שלמה - המשיח
רבי שמעון נשא את ידיו ובכה, ואמר אוי למי שיקרא באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שיקרה ויוכל להימצא באותו זמן. אוי למי שיקרה באותו זמן. הוא, משום שיבוא הקב"ה לפקוד את האילה, שהיא השכינה. יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, ויסתכל בכל המעשים של כל אחד ואחד, ולא יהיה נמצא צדיק, שכתוב, ואביט ואין עוזר, וכמה צרות על צרות יהיו לישראל. השאלה היא: מה ראה רבי שמעון ואיך אפשר למנוע את הצרות?...
לומדים חינוך ממקורותינו שלנו
מאת ד''ר יחיאל שרמן
קראתי בעיון רב ובהתרגשות מאמרה הנפלא של המפקחת במחוז תל-אביב ( בעיר תל-אביב ) דלית שטאובר המתארת סוגיה תלמודית על רבי יוחנן וריש לקיש מתוך מסכת בבא מציעא פ"ד.
האמונה בסיס ההצלחה
מאת ד''ר יחיאל שרמן
בחומש בראשית -פרשת לך לך (טו, ו) נאמר על אברהם אבינו "והאמין בה'" הרש"ר הירש מבהיר לנו מהות האמונה. אברהם חי באמונתו מיום שעמד על דעתו, מביע את מלוא האמונה שבליבו, אמונה מעמיקה זו זיכתה אותו לשמוע על עתידו של עמו "ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" (טו, ז), בדרך זו ניתנה לו הזדמנות חדשה להמשיך לפעול ולחיות באמונתו. האמונה היא עיקר היהדות לפי הרש"ר הירש.
נאמנות ודבקות בדרך חיים יהודית
מאת דוד דרומר
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ (שמות א',ט-י).
פרשת ויחי - החיבור בין עבר האבות לבין עתיד גאולת האומה הישראלית
מאת רפאל ב"ר אשר חגבי
ימי ישראל מתו אך "יעקב אבינו לא מת...מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (מגילה, ה:), ודרשינן: ישראל סבא, ו'דחנטו חנטיא' נדמה להם שמת אבל חי היה". כלומר, מיתתו הגופנית של יעקב אינה נחשבת למיתה משום שרוחו והנהגתו קיימת בקרב ישראל לנצח, וכן מובא בתלמוד (ירושלמי, ברכות, טו:, פ"ב, הל' ג'): "הצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים". לפיכך הרחיבה התורה בתאור ימיו האחרונים של יעקב אע"ה בעוה"ז משום שצוואתו לעתיד נועדה לחבר בין עבר האבות לבין עתיד גאולת האומה.
פרשת ואלה שמות: האם בת פרעה רומזת לימינו?
מאת מוטי לקסמן
אני ידעתי שהילד המקסים הזה ששוכב ובוכה חרישית בתוך "תבת גמא" הוא לא מצרי. הרי אמרתי זאת באופן מפורש: "מילדי העברים זה" [2].
איך ידעתי? איך זיהיתי?
נו באמת, אין לי עיניים בראש?
אינך מאמינה? הקשיבי, כשהגעתי "לרחץ על היאר" הבחנתי קודם-כל בעלמה, כמו שכתוב:
מעשה ברבי אליעזר ורבי עקיבא ובירידת גשמים
מאת יצחק בלאו
המאמר מנתח אגדה המופיעה בתלמוד הבבלי מסכת תענית (כה, ע"ב), שלה שתי מקבילות ארצישראליות בתלמוד הירושלמי ובזוהר, כאשר לכל אחת מן הגרסאות נקודת מבט שונה. המאמר מנסה להעמיק בנקודת המבט הפנימית, כפי שהתגלתה לתלמידי החכמים בתוך בית המדרש. ?
איזה הוא החכם?
מאת צביאל רופא
אני חושב וגם מרגיש לעתים, שמצד אחד - חלקות שלמות אצלי לא התפתחו כראוי, אבל מצד שני - חלקות רבות ועצומות הגיעו גם הגיעו לשיאים משמעותיים - אפילו במונחים של המכונים בטעות "נורמאלים".
מי יודע אולי דווקא חוסר האיזון הזה שלנו עושה אותנו לאנשים מעניינים ומיוחדים יותר...
יושר וחוכמה
מאת ד''ר יחיאל שרמן
משה מבהיר לעם בדברי התוכחה על התנהגותם על העמל והיגיעה שצריך מנהיג לעמול קשה בגלל תכונותיהם של העם... טרחכם משאכם,ריבכם סבלנות והתמודדות עם קשים שהכבידו על תפקודו של השופט והמנהיג, הכל בגלל אופיו של העם. או אז- מבקש משה מהעם שיבחר מנהיג מתוכם משלהם שיהיו סגולות זהות לעצתו של יתרו.
סור מרע ועשה טוב
מאת ד''ר יחיאל שרמן
השמח בנפשו יגביר את המוטיבציה שבו להמשיך עוד ועוד לעשות טוב.
אך אנו יודעים כי הסביבה לעיתים משפיעה עלינו ברוע, אדם המושפע מכך, ההופך לרע בדרך כלל אינו טוב, לכך המשפט הנפלא של "סור מרע ועשה טוב" הוא מדהים אמיתי וחכם, עלינו להשתדל כל הזמן לברוח מהרוע, להתרחק ממקומות המשפיעים עלינו לרעה, מסביבה ומחברים שהשפעתם הרעה חודרת לתוכנו.
פרשת ויחי: יוסף הוא בן אוהב ומוקיר
מאת מוטי לקסמן
"אמר רבי אילעאי: בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, ובכיסו, ובכעסו" [1]. יוסף, כמשנה לפרעה מלך מצריים, וודאי ניכר היטב בכיסו [2]. הוא ניכר גם בכעסו על אחיו [3]. על כוסו, כלומר על אופן שתייתו, איננו קוראים דבר [4]. בכל-אופן, הפעם לא נדון בהיבטים אלה, אלא באפיונים אחרים.
ברוח דבריו של רבי אילעאי אנו מוסיפים ואומרים: "אדם ניכר בדברו, במענהו ובשתיקתו". נעשה שימוש במושגים אלה בדיון בברכת יעקב לשני נכדיו מנשה ואפרים, ובהקשריה. בהתאם לכך נציע גם בחינה נוספת לדמותו של יוסף.
דידקטיקה ואופטימיות
מאת ד''ר יחיאל שרמן
פרק ל"ז בתהילים מרתק ומעניין ויש בו אלמנטים חינוכיים-דידקטיים וכן מודגשת בו רוח אופטימית. מבנה הכתוב הוא אלפביתי לסירוגין, כלומר: כל "אות" עומדת בראש פסקה בעלת שני פסוקים. בפרק קיימת גם פנייה של חכם לשומעי לקחו וצורת פנייתו של החכם מעניינת: "אל תתחר...", "אל תקנא..." "סור מרע ועשה טוב..." וכד'. האופי הדידקטי בפרק הוא נמרץ בזכות הנושא של: צדיק ורשע, העוסק במעשיהם, במצבם בחיים ובגורלם בעתיד.
הדיבור הוא צינור המחשבה
מאת ד''ר יחיאל שרמן
חז"ל מתארים את חשיבות הדיבור ככינור. הצליל הנעים של הכינור לא בא מהמיתרים בלבד , אלא הוא נובע גם מהתהודה של העץ - עליו נמתחים המיתרים, צליל הדיבור אינו בא מהמילים בלבד אלא הוא משולב ברוח , בחכמה .
דרכים בחינוך והוראה עפ''י הרמב''ם
מאת ד''ר יחיאל שרמן
הרמב"ם סבר שניתן לחנך את האדם בתחום הערכי, כפי שאפשר להקנות לו ידיעות ומיומנויות, הקב"ה ברא כל אדם שונה מחברו, יש אנשים שמטבע ברייתם הם טובים ויש בעלי נטיות שליליות, אך ניתן להתגבר על כל מכשול, אפשר להקנות תכונות מוסריות לכל אדם וגם להחדיר בו יידע ומיומנויות היינו טיפוח החלק השכלי. אלא שלכל אחד צריך למצוא את הכלים המתאימים לו. הרמב"ם מבדיל בין ידיעות טכניות המאפשרות לבצע מלאכות. ידיעות אלה מאפשרות ונחוצות לאדם לפרנסתו. לעומתן הידיעות השכליות, הן הידיעות המוסריות,
בשמחה ובטוב לבב
מאת ד''ר יחיאל שרמן
בפרשת כי תבוא מבהירה לנו התורה החשיבות הגדולה מאוד של השמחה בחיי האדם. הקללות העונשים ואף גלות תגיע לאדם את הוא לא מקיים מצוות בשמחה ובטוב לבב.
לעיתים קשה להבין בקשה זו. אם אדם מקיים כל המצוות שבתורתנו, אם הוא קובע עיתים לתורה, אדם לומד תורה שבכתב ואף תורה שבע"פ, אין זה מספיק,עליך לבצע כל המשימות התורניות מתוך שמחה וטוב לבב.
בהעלותך את הנרות
מאת ד''ר יחיאל שרמן
בפרשת בהעלותך (במדבר ח', ב') כתוב: "...בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". הקנה האמצעי הוא העיקר, שלושת הקנים היוצאים מכל צד צריכים להיות מכוונים כלפי הנר האמצעי שבקנה האמצעי, או אז כל שבעת הנרות מכוונים את אורם לכיוון האחד כלפי מעלה.
הכרה מדעית והכרה נסית במלחמת ששת הימים
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המאמר מפרט קשיים אובייקטיביים במסירת העובדות ובפירושן של ההתרחשויות במלחמת ששת הימים. הסיפור ההיסטורי של מלחמת ששת הימים חשוב למתעמקים בחיפוש המשמעות הרוחנית של ההתרחשויות - הן בזו של תשכ"ז, והן באלו האחרות, שאירעו בתולדות מדינת ישראל.
אביב,טבע ואהבת הארץ
מאת ד''ר יחיאל שרמן
האביב מבשר את תחיית העולם הצמחי,התורה קשרה את פסח כחג הטבע החקלאי,האביב -הפורח היפה והמריח הוא חג חקלאי מובהק.במסכת ראש השנה מודגש כי העולם נברא בחודש ניסן שאז "ותוצא הארץ דשא עשב"...חודש של מועד הניצנים,לבלוב ופריחה"הניצנים נראו בארץ"(שיר השירים),מראות יפים נעים ומעודדים ולא בכדי כתוב שכל מי שרואה אילנות מלבלבים מברך ברכת האילנות.
אהבה - קוד הניצחון
מאת ד''ר יחיאל שרמן
סדר יומו של האדם המאמין הוא נפלא, לדעתי. שילוב של מצוות שבין אדם למקום לבין מצוות שבין אדם לחברו, מביאה אותנו להתעלות שכלית, אינטלקטואלית ומאפשרת לנו לחיות כיחיד בתוך חברה. פיתוח האני, האדם, מתוך התחשבות בזולת ודאגה לחבר.
רק אדם עסוק יש לו זמן
מאת ד''ר יחיאל שרמן
הזמן הוא המשאב החשוב ביותר להצליח בעידן של תחרות. ניצול יעיל וחכם של הזמן יקדם כל מנהיג במעלה ההר. ככל שבני האדם ישכילו להפיק תועלת מקסימלית מכל דקה, כך תגבר תפוקתם.
החסד שבאחדות
מאת ד''ר יחיאל שרמן
בכך אנו לומדים מהעומד בראש הכהונה תכונה חשובה של אחדות עם הזולת, כאשר שוררת אהבה בין אנשים, כאשר כל אחד חש באמת, בכל נימי נפשו את אהבתו לזולת או אז השמחה וטוב הלב גולשות כלפי חוץ.
