מאמרים על: יהדות 

שמירת השבת ודיני אישות- המהות שמעבר למצוות
מאת דפנה אשכנזי
המצוות שניתנו לנו יש בהם חוכמה רבה והבנת טבע האדם על חולשותיו. ניקח לדוגמא שתי מצוות שימחישו לנו דבר זה.

התפילה והפנייה לרבנים -מה זה נותן לנו
מאת דפנה אשכנזי
ישנם שני סוגים של תפילה. האחד תפילה שבה אנו מתפללים מטקסט כתוב או טקסט שעבר מדור לדור והוא טקסט קבוע ואחיד כמו בסידור תפילה, תהילים וכדומה, והשני תפילה בה אנחנו מתפללים במילים שלנו כלומר המתפלל משתמש במילים יומיומיות שלו לצורך התפילה כמו : "אלוהים עשה שאני אצליח, אלוהים עזור לי וכדו'".

האם יש נשמה ?
מאת דפנה אשכנזי
נשמה על פי מילון אבן שושן היא נפש, רוח החיים שבכל חי, ישות רוחנית ששוכנת במשך החיים בתוך הגוף ועוזבת אותו במותו, ואכן רובנו מייחסים למילה נשמה את אישיות האדם הכוללת רגשות כמו אהבה ואכפתיות, שנאה, קנאה, רצון, תכונות אופי ועוד.

האם יש אלוהים ואם כן באיזה אופן ?
מאת דפנה אשכנזי
על מנת לשנות את פני הדברים עלינו להבין כי הרבה תלוי בנו ועלינו לעשות לשיפור פני הדברים. וכיצד? על יד כך שנגלה יותר אחריות למעשינו, נגלה יותר אהבה לזולת ונתחשב יותר בסביבה.

כשרות - מה עומד למעשה מאחורי מצווה זו?
מאת דפנה אשכנזי
כשרות במטבח היהודי מאופיינת בשני דברים, האחד ההפרדה בין בשר לחלב והשני איסור אכילת בשר לא כשר. נבחן את המהות שמאחרי שתי מצוות אלו.

פסח- מעבדות לחירות, מה המשמעות של זה וכיצד זה מתקשר לחיינו כיום
מאת דפנה אשכנזי
בסיפור זה יש דגש על העבדות הפיזית של בני ישראל, שעבדו עבודה קשה בחומר ובלבנים, לבנות ערי מסכנות במצרים. אך לכל עבדות פיזית יש גם עבדות נפשית ולהיפך. אותם עבדים במצרים, אשר היו רגילים רק לחיי העבדות, היו גם עבדים בנפשם פנימה.

פרשת שפטים: אחריות, ערכיות ומנהיגות אינם תוצר החברה המודרנית
מאת מוטי לקסמן
יש הפוטרים את הכתוב בתורה כמיושןוארכאי, האומנם?

(ראה סח) ששה שלבים בהתקדמות
מאת נסים ישעיהו
תפילת שמונה עשרה מכוונת כנגד שמונה עשרה החוליות שבעמוד השידרה של האדם והיא כוללת את כל ההמשכות הדרושות לקיומו בעולם לצורך עבודת ה' שלו. אבל בשלב זה המתפלל הוא רק כלי להעביר את ההמשכה. הוא עצמו, עדיין אינו מתכלל באור אין סוף.

הגות בפרשת נצבים
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המאמר פותח בביאור משמעותה של המילה "נצבים" שנבחרה להיות שמה של הפרשה, עובר לבירור פשר העובדה שהשמים והארץ, דהיינו איתני הטבע, נבחרו לשמש עדים לברית בין ה' לעמו, ומסיים בהבהרת משמעותה של הבחירה החופשית בטוב. לא רק משמעותה של הבחירה הטובה נדונה כאן. גם מוצעות דרכים למימוש הבחירה האישית הטובה. השתלמותו של הפרט בדרך הטוב היא מבוא לגאולה ולאחרית הימים הטובה הנרמזת בפרשתנו בפרק ל. לפיכך מוצעות כאן גם דרכים לתיקון עולם במלכות שדי. ההעזה של בינוניים להציע הצעות גדולות מנומקת בסופו של המאמר תוך אזכור חוויה שעבר אחד הכותבים, גדלי-הו, עם נכדתו בחדר הילודים בבית החולים ליולדות בירושלים.

פרשת כי תבוא
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
נושאיו של המאמר הם: 1) אסירות התודה ומשמעותה בחיי הפרט והאומה. 2) שני מחזורי החוקיות המוזכרים בפרשת מקרא בכורים (דברים כו, א-יא): המחזור הטבעי והמחזור ההיסטורי.המאמר מסביר את ההבדל בין השניים ואת פשרו.
3) כיצד ייתכן לצוות על השמחה (הדרישה לשמוח בכל הטוב שנתן לנו ה'-דברים כו,יא)? 4) בהשראת דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מתברר כאן היחס בין הדרישה לשמוח בכל הטוב לבין הקללה הרלוונטית בדברים כח, מז-מח, כשאין מקיימים את מצוות השמחה, שהיא דוגמה פרטית של יישום הכלל "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט,יח). 5) הצעה פרטית כיצד לעבוד את ה' מרוב טובה.

מסעי - העתיד נקבע מראש אך ניתן לאדם לקרבו או להרחיקו
מאת רפאל ב"ר אשר חגבי
למרות שהעתיד הנסתר והנגלה נקבע מראש ע"י הקב"ה, יש גם ליחיד ואף לעם ישראל בכללותו את היכולות לקרב או להרחיק את התממשות התכנית האלהית לטוב ולרע באמצעות קיום מצותיו של ה'.

פרשת כי תצא
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המאמר בנוי על שלושה צירים: (1) המוסריות כמוטיב מרכזי בפרשה, כולל במצוות הנראות ממבט ראשון נוגדות אותה כמו: השכת הנוכרי ומחיית עמלק. (2) הזיקה בין דין הבן הסורר והמורה לדין מחיית עמלק. (3) התייחסות הפרשה להיגיינה המוסרית והגופנית כאחד

פרשת ואתחנן: תורה לחיים ולא לקיפאון
מאת מוטי לקסמן
איך ניתן להבין איסור חידוש על רקע חידושים?

קמצא ובר קמצא סיפור היסטורי או אקטואליה חיה בועטת ונושמת?
מאת הרב יוסף ויצמן
מה אפשר ללמוד לימינו מהסיפור התלמודי המפורסם על קמצא ובר-קמצא?
האמנם הסיפור הידוע הינו עובא פרח ואינו אקטואלי לימנו אני?

מסבא ארך השנים לנכדתו: תמצית שבתמצית
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
זהו מכתב-מאמר קצר מלב אל לב מסבא ארך השנים לנכדתו הנחמדת שנתפסה לאמונת העכשיו. כיוון שבהשפעת התקשורת והמדיה חובבים הצעירים את הקיצור בראשי תיבות משתדל הסבא לתמצת בקיצור נמרץ את ניסיון חייו בשרשרת הדורות.

פרשת דברים: משה מנהיג למופת
מאת מוטי לקסמן
ניתן לאפיין מנהיג גם באופן הפנייה שלו לתקשורת ובמסר שהוא מעביר

מטות -הדיבור יוצר מציאות
מאת רפאל ב"ר אשר חגבי
כוחו של הדיבור הגדל בהתאם לגובהו הרוחני של הדובר, דהיינו, דיבורם של כלל ישראל בלשון נדר יוצר מציאות איסור נוסף מן התורה ואף ביטול מצוה מן התורה, וכן למדנו מבלעם שדיבור המבטא את כוונתו הרעה של הלב יכול ליצור מציאות של אובדן.

פרשת שופטים
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המאמר מתמקד בשני נושאים: 1. הצדק ומערכות הצדק. 2. החובה לציית לסמכות חכמים ולא לסור מדבריהם ימין או שמאל. קישור הסוף של פרשת "שופטים" לתחילתה מלמד כי לא די בשופטים, שוטרים, שערים מוגנים ורדיפת צדק מפני שעדיין אין הגנה מושלמת לבל ימצא חלל בשדה. גם כל יחיד בתוכנו צריך לעצמו שופט ושוטר בכל אחד משערי הפעולות האנושיות, שהוא נתון בהן, כדי לסור מרע ולעשות טוב. כמו-כן, כל האמצעים להשגת המטרה צריכים להיות בצדק, כי תורתנו, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אנו נתבעים לבער דם נקי מקרבנו, ואיך זה מתיישב עם נכונות לשחרר מאות רוצחים בכוח ובפועל, תמורת שבוי אחד שלנו.

פרשת מסעי: מוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוצאיהם
מאת מוטי לקסמן
לנדוד אינו ההיפך משאיפה לחיי בטח

ראית החורבן במשקפי הגאולה
מאת רפאל ב"ר אשר חגבי
האבל הכבד על החורבן טומן בחובו את הנחמה העתידית התלויה במעשיהם של ישראל.לפיכך יש לראות את החורבן במשקפי הגאולה, ולא רק מתוך עצב וייאוש, בבחינת "והחי יתן אל לבו".

פרשת ראה
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המילה "ראה" הפותחת את פרשת "ראה" עומדת במרכזו של החלק הראשון של המאמר והיא מתפרשת בזיקה למילה "שמע" ובזיקה למילה "האר" שאותיותיה זהות ל"ראה", אך נכתבות בסדר הפוך משמאל לימין. כמו כן נבחנת מהות הראייה החלקית לעומת מהות הראייה המכלולית בזיקה לחילופי לשון היחיד והרבים בתחילת הפרשה ("ראה[לשון יחיד] אנכי נותן לפניכם[לשון רבים]")ומתוך התבוננות בהבדלים שבין הראייה התורתית את שיבת ציון לראייה של צאצאי המשכילים אותה. חלקו השני של המאמר מתייחס בעיקר לאי ההזכרה של שמו הפרטי של מקום המקדש בפרשתנו, ואילו חלקו השלישי והאחרון מסתובב סביב חודש אלול בו נקראת פרשת "ראה". פרשת "ראה" נושאת פניה אל קיום המצוות בארץ ישראל ומקיפה נושאים רבים מהמותר והאסור(מאכלים מותרים, מועדים מקודשים ועוד)כי לשומרי תורה ומצוות לא היה ייאוש בעלים כלפי אדמת ארץ ישראל.

עם ישראל, עם סגולה
מאת דניאל קלוגהפט
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - האמנם?

מתיקות הצניעות
מאת דניאל קלוגהפט
בירור מופשט אך מעמיק בסוגייות רגישות כל כך בנושאי הצניעות

פרשת עקב
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
א. בהתאם לשמה של הפרשה חובתנו ללכת בעקבות האבות. ב. בפרשה הקודמת, "ואתחנן", מצויה פרשה ראשונה של קריאת-שמע, קבלת עול מלכות שמיים, ועשרת הדיברות. בפרשתנו, "עקב", מצויה פרשה שנייה של קריאת-שמע המתייחסת לקבלת עול המצוות לשומרן ולעשותן. כמו כן מופיעה כאן מצוות היראה.המאמר עומד על הזיקות בין מצוות האהבה למצוות היראה ובין שתיהן למושג האמונה. ג. במאמר מתבארת הזיקה בין הזכרת שבעת המינים בפרשה לבין הזכרת התעלותו של משה רבינו אשר פעמיים ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה והתנתק מכל גישה גשמית אינטרסנטית כדי להוריד לעמו תורה נצחית של אמת וצדק.כמו כן ד. מתבארות הסיבות האפשריות להורשת עמי כנען מפני בני ישראל והלגיטימציה שלהן לאור צירופים לשוניים בפרשה בהקשרם.

מפגש האמונה והקרח
מאת רונית טימסית
דמייני שאת שטה בסירה בים אל עבר היעד שלך, ומכל עבר צצים למולך קרחונים. לכל קרחון שם וכותרת. על אחד רשום "ויתור". קרחון אחר נושא את הכינוי "קול ההיגיון". קרחון שלישי נקרא "פיצול אישיות". ויש עוד, בשפע.
מה תעשי? האם תתנגשי בכל קרחון בתקווה לעבור דרכו? האם תיקחי פטיש גדול ותתחילי לכתוש את הקרח? התמודדות כזו עלולה להותיר אותך מותשת, תקועה במקום זמן רב ועל סף איבוד הכוחות.

פרשת פינחס: בעולם גברי-כוחני מאירה נשיות יוזמת ורכה
מאת מוטי לקסמן
למרות שבחוגים לא מעטים נתפס המרא כגברי היא שי קול גם לאישה

תפילת הרועה הנאמן
מאת דניאל פינטו
תפילת משה רבנו על עם ישראל

פרשת בלק, האמנם בלעם רק ברך?
מאת מוטי לקסמן
ברכות הן דבר טוב, לא כן?
האם זה חל על כל ברכה?

השואה,האם סותרת את מציאות האל?
מאת אריה טל
דו שיח בין מאמין לתוהה ,בשאלה מדוע הייתה השואה.מאמר לאנשים חושבים בלבד.

על התורה שבעל פה
מאת שמעון כהן
מאמר המסביר את נחיצותה של התורה שבעל פה

<< לדף הקודם   לדף הבא >>