מאמרים על: יהדות 

פרשת ויקהל - למתנדבים בעם
מאת ציפורה בראבי
על נדיבות העם היא מעבר למה שנתבקשו. ועל הטיפול בצרכי העם באמונה.

פרשת ויקהל: האישה והאיש תורמים לבנין המשכן
מאת מוטי לקסמן
נשים מקופחות במקרא?

על האמונה: מי רשאי להניח כי הא-לוהים הוא מושג ראשוני
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המאמר מסביר שניתן הכרתית=הגיונית לדבר על מושג הא-לוהים רק כאשר מאמינים בו. כמו כן, אין מעבר הגיוני=הכרתי מאמונה בה' לכפירה בו. הכפירה בא-לוהים היא כפירה באלילות מושגית כלשהי - מעשה ידי אדם ושכלו המוגבל. בהתקרבותנו אל מושג
הא-לוהים יודעים אנו, כי הא-לוהים הוא בורא שמיים וארץ, מחוקק חוקי הטבע ונותן התורה.

פרשות ויקהל-פקודי
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
פרשות ויקהל-פקודי מחוברות בכל 12 שנים מתוך 19 שנים של מחזור קטן . בתשס"ח הפרשות נפרדות כמו בשנה מעוכרת שיש בה חודש אדר נוסף, בכל 7 שנים מתוך מחזור ה-19. ויקהל-פקודי הן שתי הפרשות האחרונות מתוך הארבע שנושאן התכניות להקמת משכן לה', כדי שתשרה השכינה בתוך בני ישראל. המאמר מסביר את הכפילות פקוד-פקדתי, הן בהוצאה מעבדות לחרות והן בהקמת המשכן; וכן את מקומם של החודשים תשרי וניסן במחשבות המשכן והגאולה. בנוסף, ביהדות, לא רק המטרה צריכה להיות קדושה, אלא, גם האמצעים להשגתה צריכים להיות קדושים.

אלקבץ השיב לתלמידי סוקרטס
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
ב"אותופרון" של אפלטון על הקדוש, ו"בראשי פרקים בתורת המידות" של מיורהיד מנחיתים הפילוסופים שאלת "מלכודת" על מוסר דתי. שלמה הלוי אלקבץ פתר והוכיח את טעותם. המאמר מסביר מדוע "שמור וזכור בדיבור אחד" מצביע על עדיפות המוסר הדתי.

פרשת כי תישא - מהי חשיבותה של השבת
מאת ציפורה בראבי
השאלה הנשאלת: מי הוא זה שיידע ע"י שמירת השבת שה' מקדש את ישראל? האם זה לעיני הגויים, או לעינינו עם ישראל?

פרשת כי תשא: מפגשי אמת אדם-אדם, אדם-אל
מאת מוטי לקסמן
אפשר לצפות באלוהים?

הגות מפרשת כי-תשא (א)
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המאמר מציין שתי נקודות שבו התעלה משה רבינו בהנהגת העם. כמו כן סוקר המאמר את אופי התקשורת והדיאלוג בין השכינה למשה, וכן, את המבדיל בינו לשאר הנביאים שבאו אחריו. בהמשך, יש התייחסות למרשם תרופתי שמובא בפרשה, לבלימה מפני נפילה חוזרת בעם.

מניין השכנוע הפנימי שלנו שהתורה היא מן השמים
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
המאמר מסביר שאין הסבר עדיף להתגשמות חוזרת ומחזורית זו לגלות-גאולה, שואה-ישועה בכל תולדותינו, זולת ההסבר המתבסס ומסתמך על תורה מן השמיים. כמו כן, מבהיר המאמר מה בין שכנוע לשכנוע פנימי, ומביא אחת-עשרה הנמקות לשכנוע פנימי שלנו, - כי התורה היא מן השמיים.

מה הריקוד בחסידות?
מאת ob shalom
חסידים אוהבים לרקוד, בכל שמחה והזדמנות, אבל מהי המשמעות הפנימית על הריקוד?

פרשת תצוה - חשיבות הבגדים
מאת ציפורה בראבי
מי הכין לנו את הבגד הראשון בעולם? למה צריך לתת חשיבות לבגדים אותם לובשים?

הגות מפרשת תצוה
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
פרשת תצוה דנה בבגדי הכהונה לשרת במשכן. פרשת תרומה דנה בחומרים לבניית המשכן. תרומה לחומרים ותצוה לתוכן. המאמר מסביר את הקשר בין פרשות תצוה-צו לפרשת זכור למחיית עמלק וכמו כן, את הקשר בין יום הכיפורים לפורים ובין זכירת ימות עולם, לבין בינו שנות דור ודור.

משנכנס אדר מרבין בשמחה...
מאת ציפורה בראבי
ומה אם עצובים? ומה אם אין כוח לשמוח?
לפעמים אנחנו מעדיפים לשקוע בכאב ולעבור למצב אומללות.

מהי האמונה ב-השם א-לוהי ישראל?
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
בתולדותינו כח הפועל האינסופי מצוי בפעול, ועל כן, עבורנו הא-לוהים הוא מושג ראשוני - ברור שהוא לבדו ואין בלתו. חידת קיומנו, כסנה בוער באש ואיננו כלה, ניתנת היא לפתרון בשמירת תורה ומצוות. המאמר מפרט אחד-עשר מקורות ומסביר מהי האמונה בה' הנדרשת בהם. עיונו ומחקרו של הרמב"ם בתחומים הרבים שעסק בהם, הדריכו אותו לנסח בראש ספר המדע את ההלכה - שחובה לידע את מציאותו של הא-לוהים כבורא העולם.

הגות מפרשת תרומה
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
1) ההוראות לבניית המשכן בפרשת "תרומה" מעידות כי גם משה רבינו הקדים "נעשה" ל"נשמע" (=נבין).
2) ההוראה לעשות יריעות למשכן מופיעה אחרי ההוראה לעשות את המנורה גם בגלל מכנה משותף מספרי בין שתי ההוראות האלה. במאמר ייעשה נסיון להסביר לעומק את משמעותו של מכנה משותף זה.
3) "תרומה" ו"תמורה" מורכבות מאותן אותיות. במאמר מוסבר ההבדל בין שתי מילים אלה.

יכירו וידעו
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
דרוש בכי מצמיח מעשים בונים לקרב הגאולה. לא בשימת דגש חזק על העכשיו, כי מהו עכשיו, כאשר בתוך 74 שנים קרס הקומוניזם בברית המועצות? המאמר מסביר את המחזוריות ההיסטורית שלנו: גולה-גאולה, שואה-ישועה; וכמו כן, את שתי הראיות של אברהם ושל משה. בנוסף, מצוין כי כקדושת העניין, כן גודל הקורבן הנדרש להשגתו. במדעים ובטכנולוגיה עדיפות לצעירים, אך, בבחירת אורח חיים רצוי וראוי, צריך להעדיף את ניסיון הורינו וזקנינו.

הצופן התנכי אלו צפנים בתורה, הכל מוצפן
מאת אהרון לב הארי
הצופן התנכי הוא הקוד בתורה

צופן תנך הנקרא באנגלית biblecode, תוכנה הכוללת גימטריות. אלו צפנים בתנך, צפנים בתורה, המוצפנים ומגלים דברים שעניינם עמוקים בקבלה.

כיבוד הורים - צריכים את אמא...
מאת ציפורה בראבי
באים לאמא, ובמקום להכין לנו שוקו חם, במקום להציע קפה ועוגת שמרים ריחנית שזה עתה יצאה מן התנור, במקום להגיד לך: תאכלי! את מאוד חיוורת. את נראית לא טוב, תשמרי על עצמך...

פרשת משפטים
מאת גדליהו ו- אליעזר רחמן
פרשת משפטים היא ההתחלה של פירוט הדינים וההלכות המשתלשלות מעשרת הדברות, ובפרק כ"ד יש גם מעמד מרגש שבו מצהיר עם ישראל את ההצהרה המפורסמת "נעשה ונשמע".
במאמר זה : 1) מוסברת הקדמת "נעשה" ל"נשמע" על רקע נסיון חיינו.
2) מוסבר המשותף להלל ולא רק לשמאי, לגבי למידת התורה (שבכתב ושבעל-פה) על רגל אחת, ועוד.
3) מוצג הרף הגבוה לדיינים בישראל, כדי שיהא לתורתנו הקדושה קיום.

סגולת סדר טו בשבט
מאת ציפורה בראבי
עפ"י הקבלה ט"ו בשבט קשור לספירת היסוד. כלומר קשור לפריון ולזיווגים. זיווג אינו דבר מובן מאליו. צריך להתפלל הרבה כדי שיגיע הזיווג הנכון הטוב.

ה' לבובי פישר: שח מט!
מאת אריק פורסטר

פעם, כשהיה ילד מבריק שהחל לזכות באליפויות ארה"ב בשחמט, צהלנו. ידענו שהוא לפחות חצי משלנו: אימו יהודיה, והיו שטענו שאביו, פיזיקאי גרמני שהתגרש מאימו של בובי כשהילד היה בן שלוש, היה גם הוא יהודי. כשהביס את בוריס ספאסקי בקרב על אליפות העולם ב-1972 ידענו כבר שהוא קצת מוזר, אבל לפחות הוא היה המוזר שלנו. יותר מאוחר הוא נהיה ה"מוזר" שלהם.

חג לאילנות בפתח
מאת קבלה לעם
כבר מילדות מוטבעת בנו ההבנה שט"ו בשבט זה היום שבו השקדייה פורחת, השמש לה זורחת ואנחנו לוקחים את חפירה, שתילים בשקיקי חול, ויוצאים לנטוע יערות חדשים, תמורת אלו שנכרתו, נשרפו או סתם הלכו לאיבוד במהלך השנים. אבל היום כשבגרנו, נשאלת השאלה האם ט"ו בשבט הוא באמת רק חג אקולוגי שמוקדש לאילנות? או שאולי טמונה בחובו מטרה קצת יותר נעלה?
ט"ו בשבט ? נקודת שיא הפריחה

הדרך לשלמות פנימית
מאת קבוצת פנימה
מה פרוש המילה אושר ?
אצל רובינו להיות מאושרים -מזוהה עם הרגשה שהצלחנו למלא את רצונותינו. כשמסתכלים על אנשים ברחוב, רואים שכולם ממהרים לאיזה מקום. מה המכנה המשותף וינהם ? לאן כולם רצים ?
כולם רצים כי חסר להם משהו. הם רוצים לקבל משהו.

סוד שמו של האדם
מאת קבוצת פנימה
הרגע השני בחשיבותו לאחר הלידה של התינוק, הוא הרגע בו מחליטים על שמו שילווה אותו במשך כל חייו.
שמו של האדם קשור עם מהות חייו ואריכות ימיו.

לאן עולה הנשמה בלילה ?
מאת קבוצת פנימה
רוב הקוראים שקראו את המשפט האחרון, בודאי לא ראו בו שום דבר מיוחד. אבל אם נשנה לרגע את התדר הרגיל של החשיבה שלנו ונתבונן לעומק הדבר, נראה שיש כאן פלא עצום ונורא !

שבת-חלק חמישי
מאת קבוצת פנימה
שבת נקראת "מקור הברכה" י

מי מאיתנו לא זקוק לאיזה תחנת כוח שתזרים לחיים שלו ברכה בפרנסה, בבריאות, בחיי המשפחה, בעבודה, ובכל תחום ? י

שבת-חלק רביעי
מאת קבוצת פנימה
מדוע אסור לעשות מלאכות מסוימות בשבת ?


מלאכה ? היא פעולה שבאמצעותה אדם עושה שינוי בחומר.
באמצעות שלושים ותשעה סוגי מלאכות שונים, (הנקראים אבות מלאכה ) כמו -חיתוך הדבקה, לישה, ריסוק, תפירה, קריעה, קשירה וכד' אדם יכול לעשות כלים בעולם החומר. י

שבת - חלק 3
מאת קבוצת פנימה
ככל שאדם מחבר יותר את עולם החומר שלו לבורא עולם ? יש לו יותר "דעת".
אפשר לבדוק את זה בצורה פשוטה, לפי המחשבה הראשונה שיש לאדם, כאשר קורה לו משהו.
אם אדם חושב במושגים של ? " איזה מקריות" או ? "איזה מזל" או " איזה יום נאכס, למה לא הולך לי היום " ? פרוש הדבר שהוא חושב במושגים חסרי "דעת", או שמראים על "דעת" מצומצמת.

שבת עולם המנוחה חלק שני
מאת קבוצת פנימה
אם אפשר לטעום בשבת טעם של עולם הבא, של גן עדן ? אז למה כל כך קשה לשמור שבת, ולמה הרבה אנשים שמנסים, לא מרגישים את הטעם הזה? אולי להיפך אפילו, הם מרגישים רק ש"טסור" ואסור".... י

שבת -עולם המנוחה והברכה
מאת קבוצת פנימה
יש מי שחושב שבמנוחת השבת, אדם אמור לישון, ולאגור כוחות פיזיים. זוהי בהחלט לא משמעות השבת. להיפך, יש צדיקים שלא ישנים כלל בשבת, כי חבל להם להחמיץ את המתנות המיוחדות של הקדושה ששופעות מלמעלה ביום הזה. השבת היא מציאות של מנוחה, כלומר מצב שבו האור הגנוז יכול להיות מונח בכלים של הנשמה.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>