מאמרים על: קבלה 

ל"ג בעומר במירון
מאת מאיר מירון לייב
יום י"ח באייר, ל"ג בעומר, הוא היום בו על פי המסורת נפטר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי . מידי שנה ושנה ביום זה, נוהרים המוני בית ישראל לקברו שבהר מירון, ושמחים שמחה גדולה, בשירה ובריקודים, לכבוד התנא

מודעות יהודית - יראה ואהבה
מאת נדב כהן
מהפרק הזה אנחנו מתחילים ללמוד סוגי התבוננות שונים (מדיטציות) המביאות לדרגות שונות ברגשות היראה והאהבה

גאולת המלכות-השכינה העילאה.מכת ערוב היא ערב רב-היא השסעת הגלותית.
מאת שמואל זיו-זך
על פי הרב קוק,בימות המשיח כל בני האדם יהיו צמחונים ויחיו בהרמוניה ובשלום עם הטבע . התיזה שלי:הצחמונות של כלל האנשים תביא לימות המשיח- ולא כמו שסוברים , שהמשיח יהפוך את האנשים לצמחונים.

מודעות יהודית - כוונות
מאת נדב כהן
לאחר שהסברנו את תכלית בריאת העולם ומדוע היא באה לידי ביטוי דווקא בעולם שלנו ודווקא במעשה הגשמי, נעבור לדבר על חשיבות הכוונה המלווה את המעשה.
אל לנו לזלזל בחשיבות הכוונה, כי אמנם המעשה מכין את העולם ש

לזכך את העולם
מאת נדב כהן
היכן נמצא הקב"ה

אחד הצדיקים הגדולים נשאל פעם את השאלה הנצחית "היכן נמצא הקב"ה?"
הוא ענה: "בכל מקום שנותנים לו להיכנס..."

מודעות יהודית - לגלות את הניצוץ
מאת נדב כהן
כיום, אנו מרגישים בעיקר את האגו (הנפש הבהמית) ופחות את הנשמה. אנחנו חיים בעיקר את השקר של העולם, ולכן אנו מרשים לעצמנו להתנהג באופן שאינו תואם את רצונו של הבורא.

אז מה התכלית ?
מאת נדב כהן
ארבעת שלבי ההתהוות מכונים ארבעת העולמות. אין הכוונה לעולמות גשמיים, אלא לעולמות רוחניים המקבילים לעולם שלנו. הם אינם בחלל מעבר לירח, אלא כאן ממש במימד רוחני.

יציאה לחופש - פרשת תזריע. נכתב על ידי חיים שלמה המשיח.
מאת אופירה
"אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נידת דותה תטמא"... אשה היא: "אש - ה' שהיא הדינים שאנחנו לקחנו על עצמנו כשם שאנחנו לוקחים על עצמנו את האשה הגשמית שתלמד אותנו את הדינים"...

גאות ושפל
מאת משה שרון
אנחנו לא אוהבים ליפול. נקודה. גם אם יגידו לנו שזה לטובה ועוד צירופים כבולים של רוחניקים. כשזה פוגע לנו בול בפוני אנחנו לא זוכרים את כל המילים המתיפייפות ורק מחפשים איך לברוח

ראייה רוחנית
מאת עו''ד ד''ר שי שגב
יש כאלה שרואים גם ללא עיניים. האם זה אפשרי? ומה זה אומר על אפשרויות הראיה שלנו?

תחליט מה התכלית - חלק א'
מאת נדב כהן
הגענו לעולם השקר כדי לגלות את האמת

פורים ויום הכיפורים - מה הקשר ?
מאת נדב כהן
כתוב בתיקוני זוהר כי יום הכיפורים הוא רק כ-פורים, היינו כמו פורים, ומכך משמע שפורים הוא יום נעלה יותר מיום הכיפורים.
כיצד זה ייתכן ?

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 8
מאת שמואל קרמרמן
האדם שמגיע לבגרות אישית ולמודעות רוחנית גבוהה מבין, כי שני הרצונות "הרצון לקבל" שטבוע בו ברצון הבורא ו-"הרצון לנתינה" שמתפתח בו במהלך חייו הינם רצונות שמשעבדים אותו ואינם מייצגים את "הרצון האמיתי" (או

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 7
מאת שמואל קרמרמן
מכיוון שבאור האינסוף זכות האור הינה אינסופית, שווה ואחידה ללא כל שינוי, לא ניתן לדבר עליו במושגים של "אמצע" במובן של "יותר אור" או "פחות אור". אולם, כשמדובר במציאות של "צמצום האור" הקשורה אל ד' הבחינו

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 6
מאת שמואל קרמרמן
בשלב "התגברות ראשונה" הנאצל, אשר משך אליו את "אור דחכמה" באמצעות "הרצון לקבל", מעוניין להגיע למצב של "השתוות עם המאציל" באופן שיקרין בחזרה אור רוחני שיגרום "נחת רוח ועונג" למאציל. על כן מופיע בנאצל "ה

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 5
מאת שמואל קרמרמן
שתי הבחינות: א', ג' מכונות בשם "בחי' התפשטות" כי בשלב א' אור דחוכמה נובע מהמאציל ומתפשטים ללא גבול או מידה בנאצל ובשלב ג' אור דחסדים מתפשט, בכל יכולתו של הנאצל. על כן בחינות אלו משויכות לקטגורית "זכר"

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 4
מאת שמואל קרמרמן
אור דחוכמה משקף את הרצון לנתינה אצל הבורא ואת הרצון לקבלה אצל הנברא. אור דחסדים, לעומתו, משקף את הרצון לנתינה של הנברא מתוך השאיפה להיות דומה לבורא עד כמה שניתן לגבי התכונה של אלטרואיזם "לתת ללא תמורה

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 3
מאת שמואל קרמרמן
הבחן השתנות-הצורה (במובן של התווספות צורה) של "הרצון לקבל" מתבסס על ארבע "מדרגות" את האופן שבו "הרצון לקבל" בא לביטוי בהתייחסות הנברא אל הבורא. לכל "מדרגה" ישנו אפיון ייחודי של המצב רוחני שמתפרש כ-"הת

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 2
מאת שמואל קרמרמן
הנקודה האמצעית אינה מרכז אור האינסוף אלא מרכז הבריאה בלבד. כשם שמבחינה הנדסית, כדי ליצור מעגל יש להגדיר מרחקים שווים מנקודה מסוימת לבין גבולות, וכתוצאה מכך נקבעת מאליה "נקודה אמצעית" - כך בעניין הרוחנ

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ג' - מאמר 1
מאת שמואל קרמרמן
כוונת הקבלה אינה לספר על התרחשות גשמית של הבריאה אלא דווקא לתאר תהליך מופשט שבו מתגלית מתוך אור האינסוף צורת רצון חדשה, כתולדה של הרצון הפשוט, שמכונה בשם "הרצון לקבל ונחשבת "יש מאין". קרי, מה שלא היה

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ב' - מאמר 3
מאת שמואל קרמרמן
"ידוע לכל מי שמסוגל לתפישה מושגית, שלא ייתכן בשום פנים שארבעים ושתיים אותיות תהיינה מלה אחת. אלא היו אלה מלים מספר אשר סכום אותיותיהן ארבעים ושתיים. אין ספק שמלים אלה מורות בהכרח על עניינים. עניינים

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ב' - מאמר 2
מאת שמואל קרמרמן
אחת המטרות המרכזיות לבריאת העולמות הינה רצונו של הבורא שהנבראים יהיו מודעים לקיומו הנסתר ושיוכלו לפנות אליו, בדרך של תפילה על מנת לקבל ממנו סיוע, זרה, ישועה והצלחה. כדי שהנברא יוכל לפנות ולהתפלל אל ה

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ב' - מאמר 1
מאת שמואל קרמרמן
ככלל, הקוד "הוא ושמו אחד" בנוי לפי העיקרון, שהגורם העליון או המאציל מכונה בשם "הוא" ומהווה את הנסתר כלפי הגורם שמתעורר או שמתגלה ממנו בדרך של "שמו" . במקרה הנדון, אור האינסוף הוא נסתר בעוד שהרצון לקבל

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק א' - מאמר 3
מאת שמואל קרמרמן
מכיוון שלא תיתכן שום מציאות בנוכחותו של אור האינסוף, מה שמצוי "שם" מתואר כהוויה של "אין" (האות אל"ף בפת"ח) או "המציאות של הבלתי נמצא". כלומר המציאות של חוסר-מציאות שמאפיינת את האחידות שבאור אינסוף ואת

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק א' - מאמר 2
מאת שמואל קרמרמן
בטרם הבריאה לא היו מדרגות בזכות האור והוא היה מצוי בצורה אחידה באור האינסוף שמהווה מקור לכל האורות שמתגלים בבריאה. על כן, אור האינסוף מכונה גם "אור עליון" במובן של ראשוניות וקדמוניות. סוגי האורות הנבד

לאהוב כל יהודי
מאת נדב כהן
נשמה יורדת לעולם לשבעים או שמונים שנה כדי לעשות טובה אחת ליהודי אחר בגשמיות או ברוחניות. (הבעל שם טוב)

תלמוד עשר הספירות: חלק א' פרק א' פסוק א' - מאמר 1
מאת שמואל קרמרמן
בהתחוללות הבריאה מתגלים מתוך האור הפשוט רמות שונות של אי זכות או בלשון הקבלה "עוביות" . העוביות מורה על הפחתה בזכות האור ועל יצירת צורות שונות ונבדלות ביניהן במידה של "זכות האור" או של "עוביות האור. מ

הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - פניה אל הלומדים מאמר 40
מאת שמואל קרמרמן
קיימת חשיבות רבה ביותר לעיסוק בלימוד חוכמת הקבלה, גם אם אין הלומד מבין את תלמודו, כאמצעי לשיפור הדרגתי במצבו של האדם וליצירת השינוי והמעבר מיסורים וצרות לעונג ושמחות. התרומה היא גדולה עד כדי כך, שאפיל

סיום הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות: הנחיות ללימוד הקבלה - מאמר 42
מאת שמואל קרמרמן
תלמוד עשר הספירות כולל בתוכו שישה עשר חלקים שעוסקים בעניינים שונים המקיפים את כל חוכמת הקבלה, בתוספת פרשנות מיוחדת ובהירה של הרב אשלג שמכונה בשם "פירוש הסולם". בכל חלק בתלמוד מופיעים מאמרים (פסוקים) נ

הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות: פניה אל הלומדים- מאמר 41
מאת שמואל קרמרמן
העיסוק בלימוד חוכמת הקבלה מביא לכך, שאורות רבים (תפיסה, ברכות, סגולות, וכו') נמשכים אל הכלי (האדם - נשמה וגוף) ורוצים לחדור לתוכו ולשכלל אותו. אך מכיוון שלכלי מגבלות משלו, לא כל האורות נקלטים פנימה וח

<< לדף הקודם   לדף הבא >>