מאמרים על: קבלה 

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 11
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 10
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 9
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 8
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 7
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 6
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 5
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 4
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 3
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

שמחת הנפש
מאת נדב כהן
שמחה עצמית היא שמחה שאינה תלויה בגורמים חיצוניים.

אני לא שמח כי יש לי כסף, או כי אני בריא וכד'. שמחה שתלויה במשהו חיצוני לא תחזיק מעמד, כי ברגע שהדבר החיצוני ייעלם גם השמחה תיעלם.

מסע בין כוכבים
מאת יצחק אהרון
בדברים הבאים נעסוק בשאלה הגדולה על מקומה של האסטרולוגיה ביהדות. תחום שנוי במחלוקת שלאורך הדורות עורר עניין והתפלמסות בקרב חכמי ישראל. על מסע בין כובים במאמר שלפניכם.

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 2
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 1
מאת שמואל קרמרמן
ההקדמה לתלמוד עשר הספירות חוברה על ידי הרב אשלג ומשקפת את תפיסתו האישית הדתית לגבי הצורך בשילוב יחדיו של לימוד תורה, קיום מצוות, לימוד הקבלה והעשיה למען הכלל.
קריאת ההקדמה הינה עניין של רצון ואינה מהו

מבוא - מאמר 22 (סיום): תולדות ימי הבריאה ועד לתכליתה
מאת שמואל קרמרמן
הרמב"ן מסביר, כי ששת ימי הבריאה מקבילים לששת אלפי שנות הקיום של העולם הזה במתכונתו המוכרת לנו. לדבריו: "ששת ימי בראשית הם כל ימות עולם, כי קיומו יהיה ששת-אלפים שנה, שלכך אמרו יומו של הקב"ה אלף שנה".

מבוא - מאמר 21: הכל צפוי והרשות נתונה
מאת שמואל קרמרמן
באופן דומה, האמירה "הצדיק גוזר והקב"ה מקיים" אינו בעלת תוקף כשמדובר בהעמדת רצון הנברא, מכובד ככל שיהא בעולם הזה ובעולם הבא, מול רצון הבורא. שכן, רצונו של הנברא הינו אפס אפסים ובטל מפני רצונו של הבורא

מבוא - מאמר 20: המכשלה שבמתן שפע טוב לנבראים
מאת שמואל קרמרמן
ננסה לתאר לעצמנו מצב שבו עולמנו נראה כטוב שבעולמות: אין מלחמות, אין עוני, אין רעב, הצרות פסו מן הארץ, אין מריבות או מחלוקות, הפשיעה אינה קיימת יותר, אין מצב של אי שוויון. כל אחד מקבל את מבוקשו ומצוי ב

מבוא - מאמר 19: גישת העילה והעלול
מאת שמואל קרמרמן
גישת "העילה והעלול" קרובה לזו של "שפת השורשים והענפים" ותומכת ברעיון של השתלשלות הדברים בהדרגה מלמעלה למטה, ובתפיסה הקבלית כי שכל מה שמצוי למעלה, בעולמות עליונים, מכיל בתוכו, באופן הרוחני, את מה שמצו

מבוא - מאמר 18: עקרון ההדרגה
מאת שמואל קרמרמן
"עיקרון המעלות" נובע וקשור ל-"עיקרון ההדרגה" בכך, שכדי למלא אחר רצון הבורא ולהיות מסוגל לרכוש "מודעות" אל קיומו ושלמותו האדם חייב להשקיע מאמצים רבים ולהתרומם מהרמה הרוחנית הרגילה שמאפיינת את הנבראים -

מבוא - מאמר 17: עקרון השתלשלות ענפים משורשים
מאת שמואל קרמרמן
חוכמת הקבלה מקשרת בין השורש (מקור האור) לבין הענף (בעל "עוביות האור" שגבוהה יותר משל השורש) המשתלשל ממנו עד להגעתו אל עולמנו הגשמי. מכיוון שהסתעפות הענפים כלפי מטה כרוכה בירידה ברמת הזכות של האור, הת

מבוא - מאמר 16: הנהגת האינסוף מול הנהגת העולמות ותכלית הבריאה
מאת שמואל קרמרמן
"כשעלה ברצונו הפשוט" והוחל בתהליך הצמצום ובריאת העולמות, התגלתה צורה רוחנית נוספת של הנהגה והיא "הנהגת העולמות" אשר מכונה גם "הנהגת העבודה" או "הנהגת הדין" או "הנהגת הספירות" מכיוון ש-"עשר הספירות" מי

מבוא - מאמר 15: זיקת הגומלין שבין יש-מיש לבין יש-מאין
מאת שמואל קרמרמן
הרצון לנתינה הינו הרצון הפשוט של הבורא והינו אינסופי. עלייתו של הרצון הפשוט הינה התגלותו של הרצון לנתינה מתוך אור האינסוף. אולם מכיוון שהמושג אינסוף מכוון אל חוסר תכליתיות ומקושר אל הבורא - מתגלה הרצו

מבוא - מאמר 14 : הפנימיות והחיצוניתו הבלתי מושלמים - אור וכלי
מאת שמואל קרמרמן
שפת הקבלה מתארת בניסוחים הייחודיים לה את המצב שבו האור מצוי בתוך הכלי לפי "הכלי מתלבש על האור" או: "האור לבוש/מולבש בכלי". לעומת זאת, היא מנסחת את המצב שבו האור "עוטף" את הכלי והכלי שרוי בו, מבחוץ ומ

מבוא - מאמר 13: חידת השלמות והאחידות שבאור האינסוף
מאת שמואל קרמרמן
השלמות והאחידות שבאור האינסוף. השלמות שבו איננה בבחינת "האידיאלי ביותר, אלא במובן שהוא מכיל בתוכו את הכל - את הטוב ואת המנוגד לטוב, את הקדושה ואת הטומאה, את הנעלה ואת השפל, את העליונים ואת התחתונים. ז

מבוא - מאמר 12: הקוד - הוא ושמו אחד
מאת שמואל קרמרמן
אין ביכולת התפיסה האנושית להבין כיצד משהו הינו גם אחד בלבד ואם אינו אחד במובן המספרי, הרי מכיוון שהאדם אינו מסוגל להבחין בין "הוא" לבין "שמו" אין זה משנה לאן מכוונת התפילה, שהרי מבחינתנו "הוא ושמו אחד

מבוא - מאמר 11: האחדות שבאלוהות ובאור האינסוף
מאת שמואל קרמרמן
אור האינסוף הינו המעטפת האחידה לכל פריטי הבריאה שמצויים בתוכו ולכל המצבים האפשריים שנמצאים בחזקת נעלמים ואינם מתגלים אלא ברצון הבורא שמסלק את אור האינסוף בתהליך "הצמצום" מתוך חלל הבריאה ושנוטע לתוכה א

מבוא - מאמר 7: רצון מול יכולת בתהליך הבריאה
מאת שמואל קרמרמן
שמעשה הבריאה משקף "צמצום" ב-"רצון" וב-"יכולת" האינסופיים ותיחומם אל תכלית ומטרה. ויותר מכך, הרי ניתן היה לברוא עולמות באינספור דרכים ובאינסוף מציאויות. אולם הבורא "בוחר" לברוא את העולמות בגישה מאד מצו

מבוא - מאמר 6: עלית הרצון הפשוט
מאת שמואל קרמרמן
הקושי שעולה מכאן הינו: האם גם הרצון שעולה בפני הבורא הוא תוצאה של מחסור? הייתכן כי לבורא הכל-יכול חסר משהו? כאן מצוי ההבדל שבין יחוס הרצון באדם לבין יחוסו אל הבורא. תורת הקבלה מורה כי גם אם לגבי הבורא

מבוא - מאמר 10: סיבה אפשרית לבריאה - נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.
מאת שמואל קרמרמן
הנה כי כן, שתי הסיבות לבריאה, כפי שמספרת חוכמת הקבלה, מזכירות לנו את האופן שבו ההורים מקבלים את תינוקם הראשון, כמו גם את הבאים אחריו. הרצון הפשוט להיטיב עד בלא גבולות מקבל אצל האדם ההורה צורות שונות ש

מבוא - מאמר 9: הסיבה השניה לבריאה: להעניק שפע טוב לנבראים
מאת שמואל קרמרמן
עניין הצמצום מתבטא לא רק בכמות אור האינסוף שחודר לחלל הבריאה בתהליך התהוותה אלא גם באינסופיותו של הרצון הפשוט. הרצון כללי והבלתי מוגבל משנה את צורתו, בהיבט הבריאה, לרצון מצומצם וממוקד שבו נרקמת שיתוף

מבוא - מאמר 8: הסיבה הראשונה לבריאה - מודעות לקיום בורא עולם
מאת שמואל קרמרמן
רצונו של הבורא, כי הנבראים יוכלו "לעקוב" אחר מעשה הבריאה ומתוך כך להיות מודעים לקיומו הנסתר והבלבדי, היא שיוצרת את תבנית הנרטיביות (הסיפוריות) שבתורת הקבלה והגישה של תהליכים במעשה הבריאה.

<< לדף הקודם   לדף הבא >>